Zeroa Yamin on Pesach Haggadah, Magid, In the Beginning Our Fathers Were Idol Worshipers
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
היא שעמדה לאבותינו ולנו וכו' פיר' הר"ד אבודרהם ז"ל דקאי על הבטחה של בין הבתרים כלו' אותה הבטחה של בין הבתרים עמדה לנו גם כן במה שיצאו הם ממצרים כאלו יצאנו אנחנו וכתב עליו הרב מלכי בקדש וז"ל ואחרי המחילה רבה אינו נכון דא"כ הול"ל ולא אחד ומדקאמר שלא משמע שהוא נ"ט למה דלעיל עכ"ל ויתקיים במקצת פי' הר"ד אבודרהם במשז"ל שד' גליות אלו נמשכות מגלות מצרים דלהיות שיצאנו לפני הזמן לזה הוצרכנו ללכת בגליות והשתא א"ש היא שעמדה דהבטחה בין הבתרים היא שעמדה לאבותינו ולנו בגליות שלא אחד וכו' דכל זה בא משארית ת' שנה: וראיתי שם להרב מלכי בקדש הביא שמצא בס' ברית משהדמהו היא ועוד מאי קאמר לאבותינו אלא יובן עם הא דפירש"י וירעו לנו ולאבותנו שהיו האבות מצטערים בקבר ופירש"י בפ' בהוציאך את העם בזכות התורה שעתידים לקבל ומשמע דאי לאו תורה לא היה מוציאם והיו מצטערים האבות וז"ש היא כלומר התורה עמדה לאבותנו בקבר להניחם מצערם ולנו דורות ראשונים ואחרונים ונ"ט איך התורה עומדת לנו ואמר שלא אחד וכו' והקב"ה מצילנו מידם בזכות התורה עכ"ד ואפשר למתק הענין ולהרחיב הדברים כי מ"ש הקב"ה לאברהם אע"ה ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום ועינו אותם ת' שנה ואחרי כן יצאו ברכוש גדול שהוא המקרא דמייתי דעליה קאמר היא שעמדה הכונה דבזכות התורה נגאלנו ממצרים כמ"ש בהוציאך את העם וכו' דבזכות התורה נגאלים כאמור וגם גאולה אחרונה במהרה בימינו בזכות התורה במ"ש רז"ל ע"פ גם כי יתנו בגוים וכו' ולפי דעת המפרשים כי שמ"ד שנים נשארו מת"ל כי לא היו אלא פ"ו בקושי השעבוד וכתבנו כי פרד"ס גי' שמ"ד דהעוסק בפרד"ס בן חורין מגלות הנקרא שמ"ד שהוא לתשלום שמ"ד שנה הנז' כמ"ש הרב תורת חיים בחולין דף צ"א. והוא מ"ש הקב"ה וגם את הגוי אשר יעבודו על מצרים ולרבות שעבוד ד' מלכיות ר"ת שמ"ד דן אנכי ואחרי כן בין מארץ מצרים בין מד' גליות יצאו ברכוש גדול היא התורה שנקראת הון ועושר והוא הרכוש האמיתי וכמ"ש עתיר סלעין וכו' והכונה יצאו בעבור רכוש גדול היא התורה. וע"ז אמר היא שעמדה היא שרומז לתורה וכמ"ש בפתח עינים דכתיב עץ חיים היא שעמדה לאבותנו ולנו וכו' והקב"ה מצילנו מידם שהעוסק בתורה הוא בן חורין חירות משעבוד מלכיות וכמ"ש פ"ק דבתרא אין פורענות בא אלא בשביל ע"ה. וגם בזכות הת"ח ניצולים הכל ואחז"ר ראיתי להרב ש"ך עה"ת שכתב יצא"ו ברכ"ש גי' זו התורה ע"ש ואפשר לרמוז בארץ לא להם ס"ת גי' ס"מ שבארץ מצרים הסט"א ערות הארץ וגם רמז שה' אלהים גי' ת"ל יתמתקו ויהיו ה' הויות גי' ק"ל כס"ת בארץ לא להם דהיינו שיעבדו פ"ו שנים והד' חלקים יעלו פרד"ס ויגאלו. ולפי הפשט ברכש גדול הוא ביזת מצרים ופרק חלק אמרו דהוי שכר עבודתם וכן ברכ"ש אותיות בשכ"ר ואחז"ר ראיתי להש"ך שכתב ג"כ לדרכו שהוא אותיות בשכ"ר ע"ש: והןעתה בא לידי ספר שנדפס מחדש זה שמו גבעות עולם והוא להרב הגדול חסידא קדישא מר קשישא כמהר"ר יוסף קוב"ו זלה"ה אשר היה אב"ד ור"מ בעיר גדולה לאלהים שלוניקי יע"א בדור שלפני פנינו ושם ראיתי שפירש פסוק וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי שהבי' המגיד בפסק' הקודמת. ועכשיו שבא לידי הס' הנחמד הנז' אמרתי ויהי מה אציגה נא עמך אמרי קדוש בדף קי"ג ע"ב שדקדק דהכ' פתח בתרתי ועבדום ועינו אותם ואח"כ אמר וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי והול"ל אשר יעבודו ויענו ופי' בהקדמה שהביא משם ילקוט חדש דהקב"ה גזר על ישראל עבדות ושעבוד וגזרת העבדות נתבטל עם יוסף שנמכר לעבד כמש"ה לעבד נמכר יוסף ולא נשאר להם אלא שעבו' ע"כ והנה המצריי' לא עשו כן אלא עשו בישראל שניהם שעבוד ועבדות כמ"ש ויעבידו את בני ישראל בפרך וארז"ל בפה רך כלומר שעבוד לבד אבל אח"ך בעבודה קשה בחמר ובלבנים כלומר שלקחו אותם לעבדים שיעשו בחמר ובלבנים מה שלא היו חייבי' דכבר נתבטל גזרת עבדות עם יוסף א"כ א"ש דמשו' הכי לא אמר הקב"ה שידונם אלא על העבדות לבד משום שאמר הקב"ה על ששעבדו בהם אין ראוי לדונ' משום שגזרה היא מלפני שהם חייבים שעבוד וציוויי הם עושים אבל מה שעבדו בהם דן אנכי משום שלא היו חייבים עבדות שנתבטל ע"י יוסף והיה שלא כדין ז"ש ועבדום ועינו אותם שיעבדו וישעבדו בהם ואעפ"כ אשר יעבודו דן אנכי שצפה הקב"ה דגזרת העבדות יקויים ביוסף ולא ישאר לישראל אלא גזרת השעבוד: ובזהפירש הרב הנז' מאמרם ברבה אל מדבר שור אין אנו מוצאי' שיש מדבר ששמו שור ומהו מדבר שור אמר ר' יצחק בזבות אברהם שדברתי עמו וגם את הגוי אשר יעבודו שכתוב בו בין קדש ובין שור והוא תמוה אמנם הכונה בזכות אברהם שדברתי עמו וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי שיעשה בהם דין בשביל העבדות שעשו בישראל בחמר ובלבנים וממה שעושה דין על העבדות לבד ולא על השעבוד הוא ראיה שאינם חייבים העבדות שעבדו בהם בחומר ולבני' דאם היו חייבים לא היה עושה דין על העבדות וא"כ אם הקב"ה היה טובע ישראל בים בשביל שהמרו על הים בים סוף וארז"ל שהיה טיט ואמר ראובן לשמעון טיט במצרים טיט בים חומר ולבנים במצרים חמר מים רבים בים וע"ז נתחייבו אך אז יאמרו בגוים שדין מצרים על העבדות בחמר ולבנים אינו דין אמת מאחר שהיו חייבים ישראל והראיה שנטבעו בטיט ובחמר לפי שיצאו קודם זמנם ולא היו תשלו' הזמן שהיו חייבים וא"כ היה חילול ה' ולזה ניצולו ונמצא שהסיבה היה וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי וזה היה שנסעו מן הים אל המדבר זהו תורף דברי הרב ז"ל: ואפשרלהרחיב קצת דברי הרב הנז' כי הנה אמרו בזהר הקדוש ע"פ ויאמר אל עמו דהשר של מצרים היה מכניס בלב המצריים ומלכם להרע לישראל ע"ש והשר מצבא המרום ידע דהעבדות נתבטל בעבור יוסף הצדיק ע"ה ומשו"ה אשתפוך חמימי עליו ועל עמו והיינו דכתיב וגם את הגוי אשר יעבודו את ריבה אל השר הצורר ישראל. והקב"ה שגלוי וידוע לפניו כי ישראל ימרו על ים בים סוף אלמלא זכות אברהם אע"ה אשר מילא העולם חסד וגם כשהלך בין קדש ובין שור כתיב ארצה הנגב ופירש הרב ש"ך על התורה דהיה מבקש ארץ הנגובה מצדקה כדי להגדיל לעשות צדקה וחסד וללמדם לעשות כמעשהו. לא היה אומר לו השי"ת וגם את הגוי אשר יעבודו כי ידע הקב"ה דמזה ימשך שלא לעשות דין בישראל על הים. אמנם זכות אאע"ה היא שעמדה שאמר וגם את הגוי אשר יעבודו. והיינו דאמרו רז"ל בזכות אברהם שדברתי עמו וגם את הגוי אשר יעבודו שכתוב בו בין קדש ובין שור כלומר דשם כתיב ארצה הנגב בין קדש ובין שור שלמד וקיים מעשה הצדקה כאמור ובזכותו הגם שידע הקב"ה שימרו על הים דאמרו במצרים טיט וכו' עכ"ז בעבור אברהם אע"ה אמר וגם את הגוי ונמשך הצלת ישראל כמ"ש הרב הנז' דגדולה צדקת אברהם וצדקה תציל ממות שנתחייבו ישראל: ובזהיובן פ' ויקם מלך חדש על מצרי' אשר לא ידע את יוסף ויאמר אל עמו וכו' ובזהר הקדוש פירשו דקאי על שר מצרים דהוה מאיך וקם ויאמר אל עמו דהיה מכניס בלב אומתו ומלכם לרעו"ת ביעקב כמ"ש בסמוך וזה התמיה אשר לא ידע את יוסף שנמכר לעבד ועי"ז נתבטל העבדות ועם זה נמצא שאינם חייבים כי אם שעבוד והוא הכניס בלב פרעה ומצרי' לענות' בכל מיני עבדות וישימו עליו שרי מסים למען ענותו דייקא וימררו וכו' אשר לא כדת וז"ש רז"ל עשה עצמו כאלו לא ידעו דבשמים ממעל נודע לשרים של מעלה דנתבטל גזרת העבדות: והשתאאשכחן טעמא חדתא בצאת ישראל ממצרים בחצי זמנם לרד"ו שנה כי בעבדות ושעבוד נגזר עליה' ת' שנה וכאשר לעבד נמכר יוסף נתבטל העבדו' והוא חצי הגזרה רק זה נשאר השעבוד וחצי הזמן ובכן בני ישראל יוצאים ביד רמה כדין וכהלכה. ואפשר כי זה רמז יוסף הצדיק ולאביו שלח כזאת כה אמר בנך יוסף רדה אלי אל תעמוד דבר גדול דיבר דע אבי כי רד"ה אלי רד"ו כבר נתקיים בי כי לעבד נמכרתי וא"כ לא נשאר אלא חצי הזמן ואין פחד שיטמעו בן' ש"ט וז"ש אל תעמוד כלומר בגלות וזרע יעקב צדיק ונושע. ואפשר לתת טעם שנתקיים ביוסף כי למדנו מדברי רבינו האר"י זצ"ל כי גלות מצרי' היה להוציא לאור ניצוצי קריו של אדה"ר בק"ל שנה. ויוסף הצדיק כתב הרב המפורסם מהר"ר בצלאל בס' קרבן שבת דיוסף הצדיק הי"ל נפש מאדם הראשון ע"ש והשתא אתי שפיר שנתגלגל הגלות באמצעותו גם מה שנמכר לעבד ועינו בכבל רגלו וברזל באה נפשו י"ג שנים בהיות הוא עצמו נפש אדם הראשון היה בירור גמור על ידו אגב דוחקיה ואשר עמד בנסיון ועל כן היה י"ג שנים גימ' אח"ד כי היה מיחד ומברר ניצוצי אדה"ר בקרי ומעלה אותם מרשות הרבים הקלי' ומכניסם ברשות היחיד ביחוד גמור ועל כן נתנסה בדבר ערוה נסיון מופלא ועצום יתר מאד בכמה שנים כמשז"ל אשר הסיתה אותו אשת פוטיפר בכמה מיני פתויים מאד מאד והוא כבש יצרו וניצול ובזה היה מעלה רב תבואות בכח שור זה יוסף ונתבטל חלק העבדות: ויתבארובהקדמה הנז' פ' ותרא את עני אבותינו במצרים ואת זעקתם שמעת על ים סוף ותתן אותות ומופתים בפרעה ובכל עבדיו ובכל עם ארצו כי ידעת כי הזידו עליהם ותעש לך שם כהיום הזה והים בקעת לפניהם ויעברו בתוך הים ביבשה. והדקדוקים מורגשים. ואפשר דהכוונה ותרא את עני אבותינו במצרים שעינום בעבדות מה שלא היו חייבים והבטחת וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי ומטעם זה ואת זעקתם שמעת על ים סוף מפני שהם המרו על ים סוף והיו אומרים חמר ולבנים במצרים חמר ולבנים בים ועל זה מדת הדין היתה רוצה ששונאי ישראל לטיבועי"ן יותנו ודינא קטב"ע ואולם בעבור כי מראש מקדם ראה עני אבותינו ואמר וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי ועל זה באו המכות ותתן אותות ומופתים כמ"ש וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי כי ידעת כי הזידו עליהם שהעבדו' נתבטל וכבר ידע שר של מצרים זה ועכ"ז הכניס בלבם לענותן בעבדות מופלא על כן אף שהמרו בים סוף כדי שלא יאמרו דהמכות היו על מגן שהיו ישראל חייבים וסופם הוכיח לזה ואת זעקתם שמעת על ים סוף ותעש לך שם כהיום הזה דכדין הבאת עליהם המכות ולכן והים בקעת וכו': ועםהאמור אפשר שיובן מאמרם ז"ל הים ראה וינוס מה ראה ראה ארונו של יוסף וכו' הכונה דמן הדין מדת הדין הרומזת לים היתה רוצה להטביעם שהמרו על ים סוף. אבל ראה ארונו של יוסף שהוא ביטל העבדות ועל כן לקו במכות ועתה אם יוטבעו ישראל יש חילול ה' ח"ו ולכן ראה וינוס ויצא החוצה דכתיב ביוסף שעמד בנסיון ועבדות לכפר ולברר ניצוצי קריו דאדה"ר ומזה נמשך דמוכרח להציל ישראל כמדובר: ואלזה אביט מאמרם ז"ל המפורסם דבר נא באזני העם בבקשה ממך לך אמור להם לישראל בבקשה מכם שאלו וכו' כדי שלא יאמר אותו צדיק וכו' הכונה דלקושטא דמילתא לא היה לישראל טענת רכוש גדול דרחמנא אמר ועבדו' וענו אותם ואחרי כן יצאו ברכוש גדול וישראל לא היו חייבים עבדות רק פרעה ועמו הזידו עליהם כאמור ומאמר ה' הוא למי שקיים עינוי ועבדות כאחד וישראל לא היו חייבים בעבדות כי אם שעבוד ואם פרעה הרשיע כבר לקה. אך כדי שלא יאמר אותו צדיק ועבדום וענו אותם קיים בהם דבין כך ובין כך נתקיים שעבדו ונשתעבדו הגם שלא היו חייבין. ואחרי כן יצאו וכו' לא קיים לזה בבקשה וכו':
שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו אפשר במה שידוע שכל כח הסט"א הוא בעונותינו שטורף ניצוצי תורה ומצות וזהו חיותם ומן הראוי היה שהסט"א תחזיק לנו טובה שבעבורינו יש לה קיום ואדרבה עולה ומשטין יורד ומקטרג וכמ"ש בזהר הקדוש וז"ש עומדים עלינו עומדים ומתקיימים בשבילנו והיינו מכח עונותינו דוקא יש להם קיום ועכ"ז לכלותינו שמדתם להרע כאמור: