אראב"ע הרי אני כבן ע' שנה וכו' אפשר דראב"ע סבר דהשכינה שהיתה עמהם בגלות השלימה חשבון הגלות כמשז"ל והמפרשים. וידוע דהשכינה היא מדת לילה ואפשר שזה טעם דמכת בכורות שהיתה סוף המכות והשלמת גאולת ישראל היתה בחצות לילה כלומר חצות מה שיצאו בחצי זמנם הסיבה לילה היא השכינה שהיא כביכול השלימה החשבון. וזכ"ה פ' ראה הוציאך ה' ממצרים לילה כלומר בעבור השכינה מדת לילה ומשו"ה סבר ראב"ע דמזכירין י"מ בלילות במדת לילה. ויש לרמוז כי תיבת הר"י גימט' רט"ו השנים שנשארים מת"ל כי הם היו רט"ו מלידת מנשה. ותיבת אני רומזת לשכינה כנודע וזהו הרמז הרי אני דרט"ו שנים הן נגרע בעבור אני היא השכינה. עד שדרשה ן' זומא כל לרבות הלילות והיינו לכבוד השכינה הנק' לילה צריך להזכיר יצ"מ בלילה. ומה טוב כי תיבת כל הרומז ליסוד מרבה לילה והיו לאחדים יסוד צדיק ומלכותא קדישא: וישלצרף לזה מ"ש המפרשים דת"ל שנה היו צריכים להשתעבד כנגד ה' פעמים אלהים שמספרם ת"ל ולא ישבו כי אם פ"ו שנה כמספר שם אחד אלהי"ם. וד' ידות מהשעבוד שהם כמספר ד' אלהים נתמתקו ונעשו הויות. ולפי הקדמה הנז' אפשר לומר דבעבור השכינה נתמתקו ד' אלהים ונעשו הויות שהם רחמים פשוטים ועפ"ז אפשר לרמוז כי על כן ציונו ית' לאכול מצה כי מצה גימט' ה' הויות כלומר שה' אלהים נהפכו לרחמים בעבור השכינה הרומזת לה' של תיבת מצ"ה: והנההן כל יקר ראתה עיני בס' קב הישר פרק ע"ג שכתב כי חצות לילה סוד הנוקב' היוצאה מהחזה דהיינו מחצית וזה פירוש מ"ש בזהר הקדוש דהקב"ה אקרי חצות לילה עכ"ד. וזאת לפנים אני בעניי רמזתי בפ' כן בקדש חזיתי"ך שאומר קב"ה לשכינה ממשך חכמה קדש השפעתי בחזה להאיר בך וז"ש חזיתיך דיש במשמעו חזה לראות עזך הגבורו' למתקן וכבודך והשכינה משיבה כי טוב חסדך מחיי"ם פי' מה טוב החסד שתשפיע כאשר עמך מקור חיי"ם אהי"ה הוי"ה אהי"ה מוחין דאו"א ועל זה שפתי ישבחונך כמש"ה אדני שפתי תפתח וכו': ומכללהדברים אמורים מה נעים מה שכתבנו בסמוך דטעם מכת בכורות בחצות לילה להורות שנגאלו בעבור השכינה הנקראת חצות לילה ורמוז גם כן חצות חצי הזמן לילה כמ"ש ודוק והארך וא"ש ההי"ב: