Zeroa Yamin on Pesach Haggadah, Magid, The Four Sons
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ושאינו יודע לשאל וכו' יכול מר"ח וכו' פי' דמצינו דהקב"ה ציוה למשה רבינו ע"ה במצרים ביום ר"ח על הפסח וזה שאביו מכיר בו כי הוא פתי ואין בו דעת לישאל ס"ד כי מר"ח חיובא רמיא עליה להעירו מתרדמת פתיותו ולנוד לו מעניני הפסח ת"ל ביום ההוא. והשתא עדיין אפשר שיהיה מבע"י דעסוקין בק"פ ת"ל בעבור זה דאע"ג דברישא כתיב ועבדת את העבודה הזאת בחדש הזה מ"מ בתר הכי כתיב שבעת ימים תאכל מצות וכו' מצות יאכל וכו' ולא יראה לך המץ וכו' והגדת לבנך וכו' בעבור זה וכו' ומסתברא דבעבור זה קאי אמאי דמפרש קרא בהדיא דהיינו מצה חדא דסמיך ליה. ותו דק"פ הוזכר ברמז באומרו את העבודה הזאת. ומצה כתיב בהדיא וא"כ בעבור זה היינו בשעה שמצה ומרור וכו': וראיתיבס' מלכי בקדש שהביא משם הר"ד אבודרהם שפירש יכול מבע"י בשעה ששוחטין פסחיהם וכו' ודחה דבריו דנימא דבעבור זה קאי על פסח והאריך בזה ע"ש באורך ולק"מ כדאמרן דכיון דבכתוב לא הוזבר כאן בפי' אלא מצה מוכח דבעבור זה קאי אמאי דכתיב בפירוש ולא על פסח. ומהכרח זה אנו מפרשין ביום ההוא על ליל התקדש חג שהיתה מאירה לישראל במצרים כצאת השמש כמשז"ל ועל שם זה קרי ליל פסח יום: והרב מלכי בקדשפירש יכול מבע"י כלומר דבשבת וי"ט אם קבל עליו שבת וי"ט עוד היום גדול נעשה קדש ויכול לקדש מבע"י וה"נ נימא הכי דאם קבל עליו הרגל מבע"י יכול להגיד לו כי כבר עשה חול קדש לז"א בעבור זה בשעה שמצה ומרור וכו' דפסח כתיב ביה ואכלו את הבשר בלילה הזה וכו' ע"ש. ויש להרחיב זה במ"ש הפוסקים דאע"ג דיכול לקדש מבע"י צריך לאכול כזית פת בלילה לסעודת שבת והס"ד היה יכול מבע"י שאם קבל עליו מבע"י הרגל כבר נעשה קדש ויכול להגיד ת"ל בעבור זה דאפי' בשבת צריך לאכול בלילה וכ"ש הכא דכ' ואכלו את הבשר בלילה הזה. והנה בס' עולת תמיד א"ח סי' רס"ז הקשה דאמאי צריך לאכול כזית פת בלילה הא תוספת שבת דאורייתא ותירץ הרב אליהו רבה שם דג' סעודות ילפינן מתלתא היום וזהו בעיצומו של יום שבת. ובהכי ניחא טפי דהוה ס"ד דכיון דכתיב ביום ההוא רמז דאם קבל עליו הרגל מבע"י כבר קדש היום ויכול להגיד ת"ל בעבור זה בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך והיינו בלילה כדכתיב ואכלו את הבשר בלילה הזה. והשתא הוברר דמאי דכתיב ביום ההוא היינו בעצם היום ממש ולא בתוספת. ומהא שמעינן דגם בשבת צריך לאכול כזית פת בלילה דסעודת שבת ילפינן מתלתא היום דכתיב בקרא והיינו בעצם היום ולא תקשי דאם כן איך התירו הפוסקים לקדש מבע"י בתוספת וקדוש נפקא לן מדכתיכ זכור את יום השבת לקדשו די"ל דשאני התם דכתיב את יום ואת ריבה התוספת ודוק: אחריכותבי ראיתי בס' הר"ד אבודרהם ואני תמיה על מה שהקשה עליו הרב מלכי בקדש שהוא פירש דבריו כמו שאמרנו וז"ל ת"ל בעבור זה לא אמרתי אלא בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך שתוכל לומר עליהם בעבור זה שהם מונחים לפניך ולמדנו זה מפני שהקדים לומר מצות יאכל וכתיב בערב תאכלו מצות וסוף הפסוק עשה ה' לי בצאתי ממצרים עכ"ל ודבריו מבוארים באומרו מפני שהקדים וכו' ר"ל דסמיך ליה כתיב והגדת לבנך ועל המצות אמר בעבור זה וכמש"ל. ובזה ראיתי בכלבו ובספר ארחות חיים שכתבו משם בעל המלמד שזה יצא לנו מפני שהקדים הפסוק מצות יאכל וכו' ע"ש: