Zohar Chadash, Noach
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
וְר' חִזְקִיָּה אֲמַר, זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְרְעֵי בְּהוּ, וִיהַב לוֹן אוֹרַיְיתָא קַדִּישָׁא, וְאַזְהַר לוֹן, וִיהַב לוֹן עֵיטָא, לְאִסְתַּמָּרָא מֵעֵילָא וְתַתָּא, בְּגִין דְּלָא יִשְׁלוֹט בְּהוּ בַּר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּלְחוֹדוֹי. וְאִינוּן יָדְעֵי לְדַחְיָיא מִנַּיְיהוּ כָּל מְקַטְרְגִין, וְכָל קַסְטִירִין, בְּגִין דִּיהוֹן חוּלָקָא דְּעַדְבֵיהּ וְאַחְסַנְתֵּיהּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (דברים ל״ב:ט׳) כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ.
And Rabbi Hezekiah said, Israel is deserving of their share, for the Holy One, blessed be He, delights in them and gives them the holy Torah, takes care of them, and provides them with food to sustain themselves above and below, so that the Holy One, blessed be He, does not dominate over them alone. And they are able to repel from themselves all accusers and all hardships, because they are the share of His glory and His wealth, as you say (Deuteronomy 32:9) "For a portion of the Lord is His people Jacob, the lot of His inheritance.”.
תָּא חֲזֵי, בְּיוֹמָא דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָתֵיב בְּדִינָא עַל עָלְמָא, וְכָל בְּנֵי עָלְמָא עָאלִין לְחוּשְׁבְּנָא, וְלָא אִית מָאן דְּלָא עָאל בְּחוּשְׁבְּנָא. וְסִפְרִין דְּחַיִּין וּמֵתִין פְּתִיחָן בְּהַהוּא יוֹמָא.
Come and see, on the day of Rosh Hashanah, the Holy One, Blessed be He, sits in judgment over the world, and all the inhabitants of the world come for reckoning, and there is not one that doesn't come for reckoning. And the books of the living and the dead are opened on that day.
וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּגִין דְּאִתְרְעֵי בְּהוּ, יְהַב לוֹן עֵיטָא לְאִשְׁתֵּזָבָא מִכָּל מְקַטְרְגִין דִּלְעֵילָא, דְּאִינוּן אִתְמַנָּן בְּכָל זִמְנָא דְּדִינָא שַׁרְיָא עַל עָלְמָא. בְּהַאי יוֹמָא אִזְדַּמְּנָן יִשְׂרָאֵל לְאַתְעָרָא רַחֲמֵי עֲלַיְיהוּ. וּבַמֶּה. בַּשּׁוֹפָר.
And the Holy One, Blessed be He, due to his delight in them, gives them a time to refrain from all the accusers above, who frighten them every time the judgement is allowed on the world. On this day, the people of Israel appear to stir up compassion upon them. And how? With the shofar.
דְּהָא קָלָא דְּנָפֵיק, סָלֵיק לְעֵילָא, וְאִתְעַר שׁוֹפָר דִּלְעֵילָא. כְּדֵין אִתְעָרוּ רַחֲמֵי מֵאַתְרַיְיהוּ. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָם מִכּוּרְסַיָּיא דְּדִינָא וְיָתֵיב בְּכוּרְסַיָא דְּרַחֲמֵי, וְחָיֵיס עֲלַיְיהוּ דְיִשְׂרָאֵל, וְלָא אִתְיְיהֵיב רְשׁוּ לִמְקַטְרְגָא עֲלֵיהוֹן.
This sound that comes forth, ascends above and wakes up the heavenly shofar. Then, mercy is aroused from His place. And the Holy One, Blessed be He, stands from the throne of judgment and sits on the throne of mercy, He has mercy on Israel, and He does not give permission for the accusers to accuse them.
וְיִשְׂרָאֵל תָּיְיבֵי בִּתְיוּבְתָּא קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְתָקְעֵי שׁוֹפָר, וְאִתְעָרוּ רַחֲמֵי. דְּהָא הַהוּא קָלָא דְּנָפַק, אִתְעָרוּתָא דְּרַחֲמֵי אִיהוּ. וּכְדֵין, דִּלְטוֹרָא לָא יָכֵיל לְקָיְימָא קַמֵּי כּוּרְסְיָיא דְרַחֲמֵי. דְּהָא לָא אָתֵי מֵהַהוּא סִטְרָא, וְלָא אִשְׁתְּכַח קַטֵיגוֹרָא.
And Israel stands justified before the Holy One, Blessed be He, and they blow the shofar, and mercy is aroused. For that sound that comes forth, it arouses His mercy. And then, the accuser can't stand before the throne of mercy, for he does not come from that side, and the prosecutor is not found.
בְּיוֹמָא דְּכִפּוּרֵי, דְּאִיהוּ חֲתִימָא דְדִינָא, וְקָיְימֵי יִשְׂרָאֵל בִּקְדוּשָׁתָא דְּמָארֵיהוֹן. בְּהַהוּא יוֹמָא, בְּגִין דְּלָא יִקְרַב דִּלְטוֹרָא לְמַקְדְּשָׁא, יָהֲבִין לֵיהּ שָׂעִיר, דְּאָתֵי מִסִּטְרָא דְרוּחָא מְסָאֲבָא, וְהוּא מְסָאֲבָא, וְרוּחָא מְסָאֲבָא אִתְהַנֵּי מִינֵיהּ, וְהוּא אִתְעַסַּק בֵּיהּ, וְלָא קָרֵיב לְמַקְדְּשָׁא לְסָאֲבָא. וּכְדֵין אַנְפִּין נְהִירִין, וְיִשְׂרָאֵל אִשְׁתְּזִיבוּ מִנֵּיהּ.
On the Day of Atonement, which is the seal of the judgment, the people of Israel stand in their purity. On that day, so that the accuser might not approach the Sanctuary, they offer him a goat, which comes from the side of impure winds, and he is occupied with it, and does not approach the Sanctuary to do harm. And then, faces are illuminated, and Israel is refined from it.
בְּזִמְנָא אָחֳרָא כַּד סְגִיאוּ חוֹבֵי בְּנֵי נָשָׁא, הַאי דִּלְטוֹרָא, בְּשַׁעֲתָא דְדִינָא אִיתְעַר עַל חוֹבֵי עָלְמָא, כְּדֵין אִיהוּ אָתֵי וְאִשְׁתְּכַח מְקַטְרְגָא קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאִסְתָּאַב מַקְדְּשָׁא, וְכָל אַנְפִּין עֲצִיבִין, וְדִינָא אִשְׁתְּכַח. וְעַל דָּא קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי. לְפָנַי וַדַּאי, לְמִתְבַּע עַל חוֹבֵי בְּנֵי עָלְמָא, דְּאִינוּן גָּרְמוּ.
At another time, when the sins of people have increased, this accuser, at the time of judgment, is aroused over the sins of the world. Then he comes and is found as an accuser before the Holy One, blessed be He, and troubles the Sanctuary, and all faces become sad, and judgment is found. And because of this, the end of all flesh comes before me. Certainly before me, to bring a claim over the sins of the sons of the world, which they have caused.
תָּא חֲזֵי, כָּל בַּר נָשׁ דְּיַעֲבֵד וְיִנְטַר פִּיקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא, נִשְׁמָתָא אִסְתַּמְּרָא בְּגוּפֵיהּ, דְּאִיהוּ תֵּיבָה, וְלָא אִתְעֲנַשׁ, וְלָא יִשְׁלוֹט עֲלֵיהּ מַלְאַךְ הַמָּוֶת. וְכָל בַּר נָשׁ דְּלָא נָטֵיר וְלָא קַיַּים פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא, וְאַעֲבַר עֲלֵיהּ, מַלְאַךְ הַמָּוֶת כְּדֵין יִשְׁלוֹט עֲלֵיהּ.
Come and see, every person who does and observes the precepts of the Torah, his soul is preserved in his body, for he is good and will not be punished, and the angel of death will not have dominion over him. And every person who does not observe and does not fulfill the precepts of the Torah and transgresses them, then the angel of death will have dominion over him.
תָּא חֲזֵי, תֵּיבָה, אִיהוּ גּוּפָא. נֹחַ וְאִשְׁתּוֹ, י"ה. שֵׁם וְאִשְׁתּוֹ, ו"ה. וְאִתְעֲבֵיד הַשֵּׁם מָלֵא, ידו"ד אֶחָד. יֶפֶת וְאִשְׁתּוֹ, י"ה. חָם וְאִשְׁתּוֹ, וְאִינוּן כְּדוּגְמָא.
Come and see, the Ark represents the body. Noah and his wife represent Yud Heh (Yah). Shem and his wife represent Vav Heh (part of the tetragrammaton YHWH). And thus forms the full name of God, Yud Heh Vav Heh. Japheth and his wife represent Yud Heh, and Ham and his wife, and they are a replica.
וְהָא (בראשית ו׳:י״ג) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ. אֱלֹהִים, דָּא שְׁכִינְתָּא, קֵץ כָּל בָּשָׂר וְגו'. (שם) צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּיבָה, דָּא אִיהוּ רָזָא דְגוּפָא. אַתָּה וּבָנֶיךָ וְגו', גּוּבְרִין לְחוֹד, וְנָשִׁין לְחוֹד. (שם) וַיַּעַשׂ נֹחַ, דָּא בְּרִית קַדִּישָׁא. כְּכָל אֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים, דָּא שְׁכִינְתָּא. (שם ז) וַיֹּאמֶר ה' לְנֹחַ, הָכָא מִדַּת רַחֲמִים.
And it says (Genesis 6:13) "And God said to Noah", God, this is the Shekhina (Divine presence), "The end of all flesh" etc. (Genesis 6:16) "Make a window for the Ark", this is a mystery of the body. "You, your sons" etc., men alone, and women alone. (Genesis 6:22) "And Noah made", this is a holy covenant. "According to all that God commanded him", this is the Shekhina. (Genesis 7:1) "And the Lord said to Noah", here is the attribute of mercy.
(שם) וּמִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר לֹא טְהוֹרָה הִיא שְׁנַיִם אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ, דְּהָא הִיא מִסִּטְרָא דִּמְסָאֲבָא, וְעַל דָּא אֲמַר, וְהַאֲבַדְתִּי. וָאֶסְתַּכֵּל דְּלֵית בֵּיהּ, אֶלָּא תְּרֵין, וְלָא אִית בְּהוֹן שִׁבְעָה שִׁבְעָה, כְּמָה דִכְתִיב בְּעוֹף הַשָּׁמַיִם, אַרְבַּע סְרֵי דְּכַר וְנוּקְבָא, לְחַיּוֹת זֶרַע עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ. (שם) שְׁנַיִם שְׁנַיִם בָּאוּ וְגו' אֶסְתַּכֵּל וְחָמֵי, עַל מַה דַּאֲמַר בְּקַדְמִיתָא וּמִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר לֹא טְהוֹרָה הִיא, וּלְבָתַר שְׁנַיִם שְׁנַיִם.
(Genesis 7:2) "And of the beasts that are not clean, two, male and female", for this comes from the side of impurity, and on this, He said, "and I will destroy". And take a look, in it there are only two, and not seven, seven, as it is written for the birds of heaven, four pairs of male and female, to keep seed alive on the face of all the earth. (Genesis 7:9) "Two by two they came", look and notice, from what it said earlier "And of the beasts that are not clean" and after "two by two”.
אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, תָּא חֲזֵי לֵית לָךְ בְּכָל לֵילְיָא וְלֵילְיָא, דְּלָא תֵיפוֹק נִשְׁמָתָא מִגּוּפָא דְּבַּר נָשׁ, דְּאִיקְרֵי יוֹנָה. דִּכְתִיב, (שם ח) וַיְשַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה. הֲקַלּוּ הַמַּיִם, אִלֵּין מַיִם זֵדוֹנִים, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (תהילים קכ״ד:ה׳) הַמַּיִם הַזֵּדוֹנִים. דְּאִינוּן מִסִּטְרָא דִּמְסָאֲבוּ. מֵעַל הָאָרֶץ, דְּאִינוּן לְעֵיל מִן אַרְעָא, אִלֵּין מַלְאֲכֵי חַבָּלָה.
Rabbi Judah said, Come and see, there is not a single night when the soul does not depart from the body of a person, which is called a dove. As it is written, (Genesis 8:8) "And he sent out the dove". "The waters had subsided", these are the intentional waters, as you said (Psalms 124:5) "The defiant waters." They are from the side of impurity. "From the surface of the earth", they are above the earth, they are the destructive angels.
מַה כְּתִיב. וְלֹא מָצְאָה הַיּוֹנָה מָנוֹחַ, דְּאִתְמְנָעֵי מֵעָלְמָא עִילָּאָה, וּמִן צַדִּיקִים דִּלְעֵילָא, וּמִכָּל בִּרְכָאן. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (בראשית ח׳:ט׳) וַתָּשָׁב אֵלָיו אֶל הַתֵּיבָה כִּי מַיִם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ.
What is written? "But the dove found no rest" (Genesis 8:9), because she was prevented from the upper world, and from the righteous ones above, and from all their blessings. This is what is written: "And she returned to him to the ark, because the water was over the surface of all the earth”.
אַפֵּיק לָהּ תִּנְיָינוּת, וַיּוֹסֶף שַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה מֵאִתּוֹ, וּמִגוֹ דּוֹחֲקָא וְצַעֲרָא, וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב, דְּלָא הֲוַת נָהֲרָא לוֹן שַׁעֲתָא דְרַוְוחָא, כְּמָה דַּהֲוַת בְּקַדְמִיתָא, וְאִתְחַשַּׁךְ לָהּ יוֹמָא, וְאִתְעָרַב לָהּ שִׁמְשָׁא.
"He sent the dove out again" (Genesis 8:10), and because of the pressure and pain, "The dove came back to him in the evening" (Genesis 8:11), when it was not a time of respite for them, as it was before, and her day became dark, and her sun was mixed.
וּמָה אֲמָרַת לְנֹחַ וְלִבְנוֹי. (שיר השירים ה׳:ז׳) מְצָאוּנִי הַשּׁוֹמְרִים הַסּוֹבְבִים בָּעִיר. אִלֵּין נָטְרֵי תַּרְעֵי יְרוּשָׁלַיִם. וְעִם כָּל דָּא, (בראשית ח׳:י״א) וְהִנֵּה עָלֶה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ, וְעַל דָּא וַיֵּדַע נֹחַ כִּי קַלּוּ הַמַּיִם, וְאִתְתַּקָּפוּ מַלְאֲכֵי דִקְדֻשָּׁה עַל מַלְאֲכֵי חַבָּלָה. וַיִּיָחֶל עוֹד שִׁבְעַת יָמִים אֲחֵרִים כו', וְלֹא יָסְפָה כו', חָרְבוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ.
"And what did you say to Noah and his sons? (Song of Songs 5:7) 'Found by the guards who circle the city.' Those are the guardians of the three watches of Jerusalem. Despite all of that, (Genesis 8:11) 'Behold, an olive leaf torn off, [was] in her mouth,' and because of this Noah knew that the waters had eased and the angels of sanctity prevailed over the angels of destruction. 'And he waited yet another seven days' etc., 'and she did not return again' etc., 'the waters had dried up from the earth.’"
בָּתַר דְּאִסְתַּתַּר וְאַעֲבַר הַהוּא זִימְנָא דְּשַׁלֵּיט מַלְאַךְ הַמָּוֶת, וְאִתְעֲבָרוּ חַיָּיבִין מֵעָלְמָא, מַה כְּתִיב, (שם) וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ.
סְפִינְתָּא אַמְתִילַת לְתֵיבוּתָא דְנֹחַ, וְאִית בָּהּ גּוּבְרִין יְהוּדָאִין וְיִשְׁמְעֵאלִים וּבְנֵי עֵשָׂו, כְּדוּגְמָא דָא אִית בְּגוּפָא, כָּלֵיל מִכּוֹלְהוֹן, דְּגוּפָא דָא, לָאו אִיהוּ מִן נִשְׁמָתָא קַדִּישָׁא, וְדָא הוּא דַּאֲמַר לְנֹחַ, דְּאִיהוּ נִשְׁמָתָא לְנִשְׁמָתָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (שם ו) עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר.
וְהָא הוּא דַּאֲמַר לְאַבְרָם, לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ, לָמָּה תְּרֵי זִימְנֵי. אֶלָּא, פּוֹק מִן דִּירָתָךְ וּמִן גּוּפָךְ, וּמִן בֵּית אָבִיךָ, דְּאִית שְׁלָם דִּלְעֵילָא. אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ, דָּא גוּפָא, דְּאִיהִי תֵּיבַת נֹחַ.
וּבְדוּגְמָא דָא הֲוָה נֹחַ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שם ח) וַיְשַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה. וַאֲפִיקוּ לָהּ לַיּוֹנָה מִן תֵּיבוּתָא, וְיַהֲבוּ לָהּ בְּמַיָּא. בְּדוּגְמָא דָא נָפְקָא לָהּ יוֹנָה מִן תֵּיבוּתָא דְנֹחַ, כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר וְלֹא יָסְפָה שׁוּב אֵלָיו עוֹד.
ר"י אֲמַר, נֹחַ כַּד הֲוָה בְּתֵיבוּתָא, הֲוָה דָחֵיל דְּלָא יִדְכַּר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעָלְמִין, וְכֵיוָן דְּאִתְעֲבָרוּ חוֹבֵי עָלְמָא, כְּדֵין מַה כְּתִיב וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ.
מדרש הנעלם
רַבִּי פְּתַח בְּהַאי קְרָא, (שיר השירים ה) מְצָאֻנִי הַשֹׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר הִכּוּנִי פְצָעוּנִי נָשְׂאוּ אֶת רְדִידַי מֵעָלַי שֹׁמְרֵי הַחֹמוֹת. כַּמָּה חֲבִיבָה הִיא הַנְּשָׁמָה, הַנְּתוּנָה מִתַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד, מִמְּקוֹם הַקּוֹדֶשׁ, מֵאַרְצוֹת הַחַיִּים, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (תהלים קטז) אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי ה' בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים.
וְלָמָּה קְרָאוֹ דָּוִד אַרְצוֹת הַחַיִּים, וְכִי לְמַעְלָה יֵשׁ אֲרָצוֹת. אָמַר רִבִּי יִצְחָק, לֹא אֲרָצוֹת מַמָּשׁ, וְלֹא אַדַעְתָּא דַּאֲרָצוֹת אֲמָרוֹ דָּוִד, אֶלָּא לְשׁוֹן רִיצּוּי הוּא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (יחזקאל כ) אֶרְצֶה אֶתְכֶם. כְּלוֹמַר, אָמַר דָּוִד, אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי ה', בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִרְצוּ תָּמִיד הַצַּדִּיקִים, הַנִּקְרָאִים חַיִּים, אֲשֶׁר רְצוֹנָם וְחֶפְצָם לָלֶכֶת שָׁמָּה. וּמִמְּקוֹם הַקּוֹדֶשׁ, בָּאָה הַנְּשָׁמָה לְהָאִיר עַל הַגּוּף הֶאָפֵל, כְּדֵי לְהוֹלִיכוֹ בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, וְלַעֲבוֹד עֲבוֹדָתוֹ וּרְצוֹן בּוֹרְאוֹ, לָבֹא לְמָחָר וְלִיטוֹל שְׂכָרוֹ.
אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, אִלְמָלֵי לָא הֲוֵינָא בְּעָלְמָא יָאוֹת לָן, וְלָא נֵיהַב חוּשְׁבְּנָא לְמָארֵיהּ דְּפִיתְקָא, לְבָתַר אֲמַר, הַדְרֵי בִי.
תָּא חֲזֵי, מַה כְּתִיב בָּאָדָם, (בראשית ב) לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ אֶעֱשֶׂה לוֹ עֵזְר כְּנֶגְדוֹ. אָמַר רִבִּי, זוֹ הִיא הַנְּשָׁמָה שֶׁהִיא אֶצְלוֹ עֵזְר, לְהוֹלִיכוֹ בְּדַרְכֵי קוֹנוֹ. וְהַיְינוּ דִּתְנַן בָּא לִיטָהֵר מְסַיְּיעִין אוֹתוֹ. תָּנוּ רַבָּנָן, כְּשֶׁהָאָדָם הוֹלֵךְ בְּדַרְכֵי קוֹנוֹ, הַרְבֵּה מְסַיְּיעִין אוֹתוֹ. נִשְׁמָתוֹ מְסַיַּיעַת אוֹתוֹ. מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְסַיְּיעִין אוֹתוֹ. שְׁכִינָתוֹ שֶׁל מָקוֹם מְסַיַּיעַת אוֹתוֹ. וְכֻלָּם מַכְרִיזִין לְפָנָיו וְאוֹמְרִים, (משלי ד) בְּלֶכְתְּךָ לֹא יֵצַר צַעֲדֶךָ וְאִם תָּרוּץ לֹא תִכָּשֵׁל. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר, נִשְׁמָתָן שֶׁל צַדִּיקִים מְסַיְּיעִין אוֹתוֹ.
רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי יוֹסֵי חָמוֹי, הֲווֹ אָזְלוֹ מֵאוּשָׁא לְלוֹד. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי לְר' אֶלְעָזָר, אֶפְשָׁר דְּשָׁמַעְתָּ מֵאָבִיךָ, מַאי דִכְתִיב, (בראשית לב) וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים. אָמַר לֵיהּ הָכֵי שְׁמִיעַ לִי מֵאַבָּא, אִינוּן הֲווֹ מַלְאָכִים דְּאוּזְפוּהוּ בְּקַדְמִין מֵאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל. אָמַר לֵיהּ, מָאן אִינוּן. אָמַר לֵיהּ לָא יְדַעְנָא. אָמַר לֵיהּ, יָאוֹת לְכוֹן צַדִּיקַיָא, מִלָּה דְפוּמְכוֹן כְּכִתְרָא דְּמַלְכוּתָא, בְּרֵישָׁא דְמַלְכָּא.
עַד דַּהֲווֹ אָזְלֵי מָטוֹ לִמְעַרְתָּא דְלוֹד, שְׁמָעוּ הַהוּא קָלָא דַּאֲמַר, תְּרֵין עוּזְלִין דְּאַיַּילְתָּא, עֲבָדוֹ קֳדָמַי רְעוּתָא דְּנִיחָא לִי, וְאִינוּן הֲווֹ מַשִּׁרְיָיתָא קַדִּישָׁא, דְּעָרַע יַעֲקֹב קַמֵּיהּ. אִתְרְגֵישׁ רִבִּי אֶלְעָזָר, וְאִצְטָעֵר בְּנַפְשֵׁיהּ, וַאֲמַר, מָארֵיהּ דְּעָלְמָא, כָּךְ אוֹרְחוֹי, טַב לָן דְּלָא נִשְׁמַע, שְׁמַעְנָא וְלָא יְדַעְנָא.
אִתְרְחֵישׁ לֵיהּ נִיסָּא, וּשְׁמַע הַהוּא קָלָא דַּאֲמַר, אַבְרָהָם וְיִצְחָק הֲווֹ. נְפַל עַל אַנְפּוֹי, וְחָמָא דִּיוּקְנָא דְאָבִיו, אָמַר לֵיהּ, אֲנָא שָׁאֵילְנָא, וַאֲתֵיבוּנָא, דְּאַבְרָהָם וְיִצְחָק הֲווֹ, דְּעָרְעוּ לְיַעֲקֹב, כַּד אִשְׁתֵּיזֵיב מִלָּבָן.
אָמַר לֵיהּ, בְּרִי, פּוּק פִּיקָתָךְ, וְסַב סִיבָתָךְ, דְּפוּם מְמַלֵּל רַבְרְבָן הוּא. וְלָא דָא הוּא בִּלְחוֹדוֹהִי, אֶלָּא לְכָל צַדִּיקָא, נִשְׁמַתְהוֹן דְּצַדִּיקַיָא מְעָרְעָן קֳדָמוֹהִי לְשֵׁזָבוּתֵיהּ. וְאִינוּן מַלְאָכַיָא קַדִּישֵׁי עִילָּאֵי.
וְתָּא חֲזֵי, יִצְחָק קַיָּים הֲוָה בְּהַהוּא שַׁעֲתָא, אֲבָל נִשְׁמָתָא קַדִּישָׁא אִתְנְסֵיבַת בְּכוּרְסֵי יְקָרָא דְמָארֵיהּ, כַּד אִתְעַקַּד עַל גַּבֵּי מַדְבְּחָא, וּמִכְּדֵין אִסְתִּימוּ עֵינוֹי מִלְּמֶחֱזֵי. וְהַיְינוּ דִּכְתִיב, (שם לא) וּפַחַד יִצְחָק הָיָה לִי.
אָמַר לֵיהּ מָה אֲנַן תַּמָּן. אָמַר לֵיהּ, אֲנָא וְאַתְּ מַלְאָכֵי עִילָּאָה, לְאִשְׁתַּעְשְׁעָא בִּמְשִׁיחָא מַלְכָּא דְּדָוִד. קָם, עַד דְּהֲוָה קָם, חָמָא חָמוּהִי דְּאַנְפּוֹי נְהִירִין כְּשִׁמְשָׁא.
אָמַר לֵיהּ חָמוּי, מִלָּה חַדְתָּא שְׁמַעְתְּ, אוֹ בִּנְהִירוּ יְקָרָא זִיוָא דְמשֶׁה אִסְתַּכַּלְתְּ. אָמַר לֵיהּ לָא. אֶלָּא זַכָּאִין אִינוּן צַדִּיקַיָא, דְּנָטְרִין לְהוֹן מַשִּׁרְיָיתֵי קַדִּישֵׁי עִילָּאֵי, שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים צ״א:י״א) כִּ"י מַלְאָכָי"ו יְצַוֶּ"ה לָ"ךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ.
אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְרוּשָׁלַיִם לְמַעְלָה, כְּנֶגֶד יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַטָה. וְנִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יָבֹא שָׁם, עַד שֶׁיָּבוֹאוּ יִשְׂרָאֵל בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁל מַטָה. שֶׁנֶּאֱמַר, (הושע י״א:ט׳) בְּקִרְבְּךָ קָדוֹשׁ וְלֹא אָבוֹא בְּעִיר.
וְשֶׁבַע כִּתּוֹת שֶׁל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת שׁוֹמְרִים אוֹתָם סָבִיב, וְעַל כָּל פֶּתַח וּפֶתַח כִּתּוֹת שֶׁל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת. וְהֵם הַפְּתָחִים הַנִּקְרָאִים שַׁעֲרֵי צֶדֶק. וְאֵלּוּ הֵם הַפְּתָחִים, הַמְכֻוָּונִים לְהִכָּנֵס שָׁם נְפָשׁוֹת הַצַּדִּיקִים. וְדָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הֲשָׁלוֹם נִכְסַף לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים קי״ח:י״ט-כ׳) פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק אָבֹא בָם אוֹדֶה יָהּ, זֶה הַשַּׁעַר לַה' צַדִּיקִים יָבוֹאוּ בוֹ.
וּלְמַעְלָה מֵהֶם שׁוֹמְרִים מה"ש, בְּחוֹמוֹת הָעִיר. שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סב) עַל חוֹמוֹתַיִךְ יְרוּשָׁלַיִם, זוֹ הִיא יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה, הִפְקַדְתִּי שׁוֹמְרִים, אֵלּוּ מה"ש. וְתָאנָא, שֶׁבַע פְּתָחִים יֵשׁ לִנְפָשׁוֹת הַצַּדִּיקִים, לְהִכָּנֵס עַד מְקוֹם מַעֲלָתָם. וְעַל כָּל פֶּתַח וּפֶתַח שׁוֹמְרִים.
הַפֶּתַח הָרִאשׁוֹן, נִכְנֶסֶת הַנְּשָׁמָה בִּמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה. שֶׁהִיא סְמוּכָה לְגַּן עֵדֶן. וְאָדָם הָרִאשׁוֹן, שׁוֹמֵר עָלָיו. זָכְתָה, הוּא מַכְרִיז וְאוֹמֵר, פַּנּוּ מָקוֹם, שָׁלוֹם בּוֹאֵךְ. וְיָצְאָה מִפֶּתַח הָרִאשׁוֹן.
הַפֶּתַח הַשֵּׁנִי בְּשַׁעֲרֵי גַּן עֵדֶן, וּמוֹצְאָה אֶת הַכְּרוּבִים, וְאֶת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת. זָכְתָה, נִכְנֶסֶת בְּשָׁלוֹם. וְאִם לָאו, שָׁם תְּקַבֵּל עוֹנְשָׁהּ, וְתִשָּׂרֵף בְּלַהַב הַכְּרוּבִים. וּכְנֶגְדָם הָיוּ הַכְּרוּבִים בַּמִּקְדָּשׁ, בְּשָׁעָה שֶׁהַכֹּהֵן נִכְנַס בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, זָכָה נִכְנַס בְּשָׁלוֹם. לֹא זָכָה, מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרוּבִים יוֹצֵא לַהַב, וְנִשְׂרַף מִבִּפְנִים, וּמֵת. וְהָיוּ מְכֻוָּונִים כְּנֶגֶד אֵלּוּ אֲשֶׁר בְּשַׁעַר גַּן עֵדֶן, לְצַרֵף הַנְּשָׁמוֹת.
זָכְתָה הַנְּשָׁמָה, נוֹתְנִין לָהּ פִּינְקָס סִימָן לִיכָּנֵס, וְנִכְנֶסֶת לַגַּן עֵדֶן אֲשֶׁר בָּאָרֶץ. וְעַמּוּד אֶחָד שֶׁל עָנָן וְנוֹגַהּ מְעוֹרָב זֶה בָּזֶה, וְעָשָׁן וְנוֹגַהּ סְבִיבָיו. שֶׁנֶּאֱמַר, (ישעיהו ד׳:ה׳) וּבָרָא ה' עַל כָּל מְכוֹן הַר צִיּוֹן וְעַל מִקְרָאֶיהָ עָנָן יוֹמָם וְעָשָׁן וְנוֹגַהּ. וְהוּא נָעוּץ מִלְּמַטָה לְמַעְלָה לְשַׁעֲרֵי שָׁמָיִם. זָכְתָה לַעֲלוֹת לְמַעְלָה, עוֹלָה בְּאוֹתוֹ עַמּוּד. לֹא זָכְתָה יוֹתֵר, נִשְׁאֶרֶת שָׁם, וּמִתְעַדֶּנֶת מֵהַטוֹב אֲשֶׁר לְמַעְלָה. דְּאָמַר רִבִּי יוֹסֵי, רָאִיתִי גַּן עֵדֶן, וְהוּא מְכֻוָּון כְּנֶגֶד פָּרוֹכֶת קֶרַח הַנּוֹרָא אֲשֶׁר לְמַעְלָה. וְהִיא נֶהֱנֵית מִזִּיו הַשְּׁכִינָה, אֲבָל אֵינָהּ נִיזּוֹנֵית מִמֶּנָּהּ.
זָכְתָה לַעֲלוֹת, עוֹלָה בְּאוֹתוֹ עַמּוּד, עַד שֶׁמַּגַּעַת עַד הַפֶּתַח הַשְּׁלִישִׁי. וְהוּא נֶגֶד הָרָקִיעַ הַנִּקְרָא זְבוּל. וּמַגַּעַת עַד יְרוּשָׁלַיִם אֲשֶׁר שָׁם. וְשָׁם הַשּׁוֹמְרִים. זָכְתָה, פּוֹתְחִין לָהּ הַפְּתָחִים וְנִכְנֶסֶת.
לֹא זָכְתָה, נוֹעֲלִים הַשְּׁעָרִים, וְדוֹחִים אוֹתָהּ לַחוּץ, וְנוֹטְלִים פִּינְקָסָהּ מִמֶּנָּהּ, וְהַנְּשָׁמָה אוֹמֶרֶת, (שיר השירים ז) מְצָאוּנִי הַשּׁוֹמְרִים הַסּוֹבְבִים בָּעִיר, אֵלּוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, הַשּׁוֹמְרִים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וִירוּשָׁלַיִם אֲשֶׁר לְמַעְלָה. נָשְׂאוּ אֶת רְדִידַי מֵעָלַי. זֶהוּ פִּינְקָס סִימָן שֶׁלָּהּ. שׁוֹמְרֵי הַחוֹמוֹת, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (ישעיהו ס״ב:ו׳) עַל חוֹמוֹתַיִךְ יְרוּשָׁלַיִם הִפְקַדְתִּי שׁוֹמְרִים.
זָכְתָה לַעֲלוֹת, נִכְנֶסֶת שָׁם בְּאוֹתָן הַשְּׁעָרִים, וּמְשַׁבַּחַת לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ אֲשֶׁר לְמַעְלָה. וּמִיכָאֵל הַשַּׂר הַגָּדוֹל מַקְרִיב אוֹתָהּ לְקָרְבָּן. אָמַר רִבִּי יִצְחָק לְרַבִּי חִיָּיא, מַה קָּרְבָּן הוּא זֶה, יָכוֹל לוֹמַר כִּשְׁאָר הַקָּרְבָּן. אָמַר רִבִּי חִיָּיא, הַקְרָבָה זוֹ הִיא כְּאָדָם הַמַּקְרִיב דּוֹרוֹן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.
וּמִיכָאֵל הוֹלֵךְ עִמָּהּ, עַד הַפֶּתַח הָרְבִיעִי וְהַחֲמִישִׁי וְהַשִּׁשִּׁי, אוֹמֵר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַשְׁרֵי בָּנֶיךָ, בְּנֵי אוֹהֲבֶיךָ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, אַשְׁרֵיהֶם הַצַּדִּיקִים הַטוֹבִים הַזּוֹכִים לָזֶה. עַד שֶׁמַּגִּיעִים לַשַּׁעַר הַשְּׁבִיעִי, שֶׁהוּא עֲרָבוֹת, וְגִנְזֵי חַיִּים טוֹבִים מְצוּיִין שָׁם, וְכָל נִשְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים כֻּלָּם שָׁם, וְנַעֲשִׂים מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, וּמְקַלְּסִין לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְנִזּוֹנִין מִזִּיו הַשְּׁכִינָה, אַסְפַּקְלַרְיָא הַמְאִירָה, וְשָׁם הַמְנוּחָה וְהַנַּחֲלָה, וְנוֹחַ חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, אֲשֶׁר עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתֶךָ.
וְזֶהוּ, אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים. מִי רָאוּי לִהְיוֹת בְּזוֹ הַהֲנָאָה וְהַמְנוּחָה וְהַמַּרְגּוֹעַ, מִי שֶׁהוּא אִישׁ צַדִּיק תָּמִים. אָמַר רַב פָּפֵּי, זֹאת הַמְנוּחָה לְמַעְלָה, הִיא אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ, לְמַעְלָה, וְלֹא לְמַטָה.
(בראשית ו׳:ט׳) אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת נֹחַ, ר' אֲלֶכְּסַנְדְּרָאי פְּתַח (תהילים פ״א:י׳-י״א) לֹא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר וְלֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל נֵכָר. לֹא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר, זֶה יֵצֶר הָרָע. וְלֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל נֵכָר, שֶׁלֹּא תִּבְעוֹל אֲרָמִית.
רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, לֹא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר, שֶׁלֹּא תְּהֵא נֹחַ לִכְעֹס. שֶׁכָּל הַכּוֹעֵס, כְּאִלּוּ עוֹבֵד ע"א. דְאָמַר רִבִּי עֲקִיבָא, כָּךְ הוּא דַּרְכּוֹ שֶׁל יֵצֶר הָרָע, הַיּוֹם אוֹמֵר לֵךְ עֲשֵׂה כָךְ, וּלְמָחָר אוֹמֵר לֵךְ עֲבוֹד עֲבוֹדָה זָרָה, וְהוֹלֵךְ וְעוֹבֵד.
הוּא הָיָה אוֹמֵר, כַּעַס תַּלְמִיד חָכָם גָּדוֹל מִכּוּלָּן. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בִּדְבָרִים שֶׁהֵם כְּנֶגֶד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דְּאָמְרָה תּוֹרָה (משלי כ״א:ל׳) אֵין חָכְמָה וְאֵין תְּבוּנָה וְאֵין עֵצָה לְנֶגֶד ה'. אֲבָל בִּדְבָרִים אֲחֵרִים אָסוּר לוֹ לִכְעוֹס. וְהָרַב אֵצֶל תַּלְמִיד, כְּדֵי שֶׁיְהֵא מָצוּי בִּכְבוֹדוֹ וּבְמוֹרָאוֹ מוּתָּר. וְאֵצֶל שְׁאָר הָעָם לְמַעַן יִהְיֶה מוֹרָאוֹ עֲלֵיהֶם לְשֵׁם שָׁמַיִם, מוּתָּר. וּשְׁאָר אֲנָשִׁים אָסוּר, שֶׁאֵין כַּעֲסָנוּתָם לְיִרְאַת שָׁמַיִם.
אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, מִדַּת הַצַּדִּיק, קָשֶׁה לִכְעוֹס, וְנֹחַ לִרְצוֹת. וְזוֹ הַמִּדָּה גְּדוֹלָה מִכּוּלָּם, וּבָא הַכָּתוּב לְהוֹרוֹת, אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת נֹחַ, נֹחַ בְּדַעְתּוֹ, נֹחַ בְּדִיבּוּרוֹ, נֹחַ בְּמַהֲלָכוֹ. וּמִי עוֹשֶׂה זֶה. אִישׁ צַדִּיק. וּכְשֶׁמֵּת, אוֹמְרִים עָלָיו, אֵי עָנָיו, אֵי חָסִיד. תָּמִים הָיָה בְּדוֹרוֹתָיו, וּלְמַאי יִזְכֶּה, אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ, לְמַעְלָה עַל כָּל הַמַּעֲלוֹת.
וַיּוֹלֶד נֹחַ שְׁלשָׁה בָנִים. תָּאנֵי רַבִּי כְּרוּסְפְּדָאי, אֵלּוּ ג' הַנְהָגוֹת אֲשֶׁר בָּאָדָם. הַנְהָגַת הַנְּשָׁמָה, לִהְיוֹת לוֹ עֵזְר בַּעֲבוֹדַת בּוֹרְאוֹ, וְהִיא הַנִּקְרֵאת שֵׁם. וְהַנְהָגַת הַתַּאֲוָה, וְהַיֵּצֶר הָרָע, הַמַּנְהִיג וְהַמְחַמֵּם אֶת הַגּוּף בִּדְבַר עֲבֵירוֹת, וְהִיא הַנִּקְרֵאת חָם. וְהַנְהָגַת הַיצ"ט, הַמַּנְהִיג אֶת הָאָדָם בְּכָל טוֹב, וּלְיַפּוֹת מַעֲשָׂיו בַּתּוֹרָה וּבְיִרְאַת הַשֵּׁם, וְהִיא הַנִּקְרֵאת יֶפֶת. וְהַהַנְהָגָה הַזּוֹ יַנְהִיג הָאָדָם לְהוֹלִיכוֹ בְּדֶרֶךְ חַיִּים.
וּמִי מְעַכֵּב וּמַפְסִידוֹ. (בראשית ו׳:י״א) וַתִּשָּׁחֶת הָאָרֶץ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים, זֶהוּ הַגּוֹלֶם, הַמַּפְסִיד וְהַמַּשְׁחִית אֶת הַכֹּל. וְעָלָיו אָמַר שְׁלֹמֹה בְּחָכְמָתוֹ, (משלי ו׳:ל״ב) מַשְׁחִית נַפְשׁוֹ הוּא יַעֲשֶׂנָּה. מַאי הוּא יַעֲשֶׂנָּה, אָמַר רַבִּי כְּרוּסְפְּדָאי הַגּוֹלֶם יַעֲשֶׂנָּה נִשְׁחֶתֶת.
דָּבָר אַחֵר אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת נֹחַ, מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מֵהָעִנְיָן, (בראשית ו׳:ו׳-ז׳) וַיִּנָּחֶם ה' כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ. רַבִּי אֱלִיעֶזְר אוֹמֵר, בֹּא וּרְאֵה שֶׁאֵין כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם, מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. מִדַּת בָּשָׂר וָדָם, עוֹשֶׂה מַה שֶּׁעוֹשֶׂה, וּלְאַחַר כֵּן מִתְחָרֵט וּמִתְעַצֵּב מִמֶּנּוּ, יָכוֹל אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כֵּן.
תָּא שְׁמַע, דִּכְתִיב (דברים ל׳:ט״ו) רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטוֹב וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע. וְהִזְהִיר לָאָדָם וְאָמַר, (דברים ל׳:ט״ו) וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה. וְאִם הוּא הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ רָע, הוּא בַּעֲוֹנוֹ יָמוּת. שֶׁנֶּאֱמַר, (משלי ה׳:כ״ב) עֲוֹנוֹתָיו יִלְכְּדוּנוּ אֶת הָרָשָׁע. כָּךְ כְּתִיב, (בראשית ו׳:ה׳) וַיַּרְא ה' כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲנִי רוֹאֶה כִּי כֻלָּם מְחוּיָּיבִים, וְאִם יִכְלוּ בְּרָעָתָם, הֲרֵי יֵאָבֵד עוֹלָמִי. כֵּיוָן שֶׁרָאָה לְנֹחַ וּבָנָיו שֶׁהָיוּ צַדִּיקִים וְיִשָּׁאֵר פְּלֵיטָה בָּעוֹלָם, הִתְנַחֵם וְשָׂמַח.
וְא"ר אֱלִיעֶזְר, הַאי וַיִּנָּחֶם, לְשׁוֹן נְחָמָה הוּא. וְכֵן כָּל וַיִּנָּחֶם שֶׁבַּתּוֹרָה, לְשׁוֹן נְחָמָה הוּא. רוֹאֶה אֶת הָרַע, וְרוֹאֶה אֶת הַטוֹב, וּמִתְנַחֵם עִם הַטוֹב. א"ל ר' עֲקִיבָא, לִדְבָרֶיךָ, מַאי וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ. א"ל, בֹּא וּרְאֵה מִדַּת רַחְמָנוּתוֹ שֶׁל הקב"ה, כִּי אע"פ שֶׁהִתְנַחֵם לָקַח עִצָּבוֹן עַל אֲבֵדַת הָרְשָׁעִים, שֶׁאע"פ שֶׁהָיוּ רְשָׁעִים, אֵינוֹ חָפֵץ בְּמִיתָתָן, וְלֹא הָיְתָה שִׂמְחָה לְפָנָיו.
א"ר יְהוּדָה, מַאי דִכְתִיב וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה'. שְׁמוֹ גָרִים, נֹחַ בְּהִפּוּךְ חֵן. וְלָמָּה פָּתַח קְרָא בְּתוֹלְדוֹתָיו תְּחִלָּה, כְּדֵי לְהַרְאוֹת לָעוֹלָם כְּמוֹ שֶׁהוּא הָיָה צַדִּיק, אַף הֵם הָיוּ צַדִּיקִים, וּרְאוּיִין לְהִתְיַשֵּׁב הָעוֹלָם מֵהֶם.
וּמְנָא לָן תָּא חֲזֵי, כֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסוּ לַתֵּיבָה, רָאוּ בְּצַעֲרוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְנִצְטַעֲרוּ, וּמָנְעוּ עַצְמָם מִפְּרִיָּה וּרְבִיָּה. וְאעפ"י שֶׁיָּצְאוּ, יָצְאוּ כְּמוֹ כֵן. עַד שֶׁרָאָה הקב"ה מַעֲשֵׂיהֶם, וְאָמַר, לֹא תֹּהוּ בָּרָאתִי עוֹלָמִי, וְאַתֶּם פְּרוּ וּרְבוּ, הִזְדַּוְּוגוּ לִנְשׁוֹתֵיכֶם, וַעֲשׂוּ פְּרִיָּה וּרְבִיָּה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, בֵּרְכָם, שֶׁנֶּאֱמַר, וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת נֹחַ וְאֶת בָּנָיו וגו'.
אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת נֹחַ. רַבִּי פִּנְחָס פָּתַח, וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טֹבֹת הֵנָּה. מַאן אִינוּן בְּנֵי הָאֱלֹהִים, בְּנֵי גְדוֹלֵי הַדּוֹר. מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ טוֹבוֹת מַרְאֶה, כְּתִיב הָכָא כִּי טוֹבוֹת הֵנָּה, וּכְתִיב הָתָם טוֹבַת מַרְאֶה מְאֹד. הָיוּ הוֹלְכוֹת עֲרוּמוֹת, וַאֲנָשִׁים הוֹלְכִים עֲרוּמִים, וְאֵלּוּ וְאֵלּוּ רוֹאִים אֶת עֶרְוָתָם, וְנוֹאֲפִים אֵלּוּ אֶת אֵלּוּ. וְלָמָּה נִקְרְאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים, שֶׁהָיוּ גִּבּוֹרִים גְּדוֹלִים עֲנָקִים.
אָמַר ריב"ל, זִימְנָא חָדָא עֲרָעִית בְּטוּרָא דְטִינָרָא דְּעֵיטָם. וְאַשְׁכָּחִית בִּתְרֵי סִטְרֵי טִינָרָא, תְּרֵין גּוּבְרִין, וְדַמְיָין בִּתְרֵין פּוּמִין, דָּא עִילָּאָה דְדָא. וַהֲווֹ מְמַלְּלוּ דָּא עִם דָּא, תָּא וְנַעַבְרֵיהּ מִן עָלְמָא. אִזְדַּמַּן לְהוֹ הַהוּא גוּבְרָא רַבְרְבָא, דְאַגְרַת בַּת מָחֳלַת, וּשְׁמֵיהּ יוֹסֵף שִׁידָא, אֲמַר לְהוֹן, הֲלֹא דָא הוּא רַבָּה סַגִּיאָה עִילָּאָה דְּדָרָא, דִּי בִּגְזֵרַת פּוּמֵיהּ אַעֲבִירָנָא מִן יִשּׁוּבָא דְאַרְעָא, וְדָא הוּא דְמַכְרְזֵי עֲלֵיהּ בִּרְקִיעָא.
עַד דַּהֲוֵינָא אָזְלֵי, אַשְׁכַּחְנָא אִמָּהוֹן דְּגוּבְרַיָיא הָאִינוּן, אָמְרָה לִבְרַתָּא זְעֵירְתָּא, אִלֵּין אִינוּן חֲגָבַיָיא זְעֵירַיָיא, דְּחֵילְהוֹן בְּפוּמְהוֹן, אַיְיתֵי לְהוֹן גַּבָּאי, וְנַעֲבֵיד מִנְּהוֹן טַעֲמָא דְתַבְשִׁילָא לְאָחוּךְ. עַד דַּאֲתַת, אִיתְרְחֵישׁ לָן נִיסָּא, וְאִיתְעֲבֵיד מִקַּדְמָהָא נַהֲרָא דְמַיָא רַבְרְבָא, שְׁמַעְנָא דַּהֲוַות אֲמָרַת, אִימָּא אִימָּא, פַּרְפָּרָא רַבַּאת סַבְרָנָא עֲבָרַת, וְעָרַקְנָא מִנְּהוֹן, וְאִשְׁתְּזֵיבְנָא.
וְאָמַר ריב"ל, בִּימֵי דוֹר הַמַּבּוּל עָשָׂה הקב"ה קְנֵה הַחִטִים, כִּקְנֵה אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן. וְלֹא הָיוּ זוֹרְעִים וְקוֹצְרִים, אֶלָּא הָרוּחַ מְנַשֶּׁבֶת, וּמְנַשֵּׁר הַחִטִים לְמַטָה, וְאוֹסְפִים אוֹתָן. וְכֵן בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. לְאַחַר שֶׁחָטְאוּ, אָמַר עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ.
וְא"ר יְהוֹשֻׁעַ, לֹא נֶחְתַּם גְּזַר דִּינָם שֶׁל דּוֹר הַמַּבּוּל, עַד שֶׁפָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בַּגֶּזֶל, שֶׁנֶּאֱמַר וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס.
וּבִימֵי דּוֹר הַמַּבּוּל הָיוּ פְּרִיָּה וּרְבִיָּה הַרְבֵּה, וּמִשָּׁעָה שֶׁהָיְתָה הָאִשָּׁה יוֹלֶדֶת, הָיוּ הוֹלְכִים וְשׁוֹלְחִים אוֹתָם כְּצֹאנָם, שֶׁנֶּאֱמַר יְשַׁלְּחוּ כַּצֹּאן עֲוִילֵיהֶם וְיַלְדֵיהֶם יְרַקֵּדוּן. וּלְאַחַר כָּל זֶה מַאי כְּתִיב בְּהוּ, (שם) וַיֹּאמְרוּ לָאֵל סוּר מִמֶּנּוּ וְדַעַת דְּרָכֶיךָ לֹא חָפָצְנוּ. עַד שֶׁנִּגְזַר דִּינָם וְהֶעבִירָם מִן הָעוֹלָם.
תָּנוּ רַבָּנָן, נֹחַ הָיָה מַתְרֶה בָּהֶם קוֹדֶם, וְלֹא שָׁמְעוּ מִמֶּנּוּ. שָׁהָה בַּעֲשִׂיַּית הַתֵּיבָה, לְמַעַן יִרְאוּ וְיָשׁוּבוּ, וְהָיוּ מַלְעִיבִין בּוֹ, עַד שֶׁגָּבַר עֲלֵיהֶם הַתְּהוֹם שֶׁהָיוּ הַמַּיִם יוֹצְאִין רוֹתְחִין כָּאֵשׁ, וְהַמַּיִם מִלְּמַעְלָה, וְנִמְחוּ מִן הָעוֹלָם.
אָמַר רִבִּי יִצְחָק, מַאי דִכְתִיב, (תהילים כ״ט:י׳) ה' לַמַּבוּל יָשָׁב, וְכִי לְדָוִד הָיָה לוֹמַר דָּבָר זֶה. וְכָל הָעוֹלָם יוֹדְעִין, שֶׁהוּא רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן וַאֲזַי וְקוֹדֶם.
אֶלָּא אָמַר רִבִּי יִצְחָק, בֹּא וּרְאֵה בְּכָל מָקוֹם אַתְּ מוֹצֵא אֱלֹהִים מִדַּת הַדִּין, ה' מִדַּת הָרַחֲמִים. וְאַף עַל פִּי שֶׁמִּדַּת הַדִין הִיא, מִדַּת רַחֲמִים הָיְתָה בוֹ, שֶׁאִלְּמָלֵא כָּךְ אִתְחָרַב עָלְמָא. אֲבָל לְמַעַן אוֹתוֹ מִדַּת רַחֲמִים, אִתְיַישֵׁב עָלְמָא.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא רְפוּאָה זוֹ, בְּכָל דִּין שֶׁהוּא עוֹשֶׂה. וְכֵן (בראשית י״ט:כ״ד) וַה' הִמְטִיר עַל סְדוֹם, נִשְׁאָר מִמֶּנּוּ פְּלֵיטָה. (שמות ל״ב:ל״ה) וַיִּגֹּף ה' אֶת הָעָם, נִשְׁאָר פְּלֵיטָה. וְכֵן כֻּלָּם.
אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, חַכְּמִין הֲווֹ דָּרָא דְּטוֹפָנָא טְפֵי, דַּהֲווֹ יָדְעֵי מַה דַּעֲתִיד לְמֶהֱוֵי. אֲבָל נָסַבּוּ סוּכְלְתָנוֹ בְּלִבְּהוֹן. וַאֲמָרוּ, אִי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מַיְיתֵי טוֹפָנָא, אֲנַחְנָא גּוּבְרִין רָאמֵי קוֹמָתָא, וְנָשׁוּט עַל אַפֵּי מַיָּא, וְנִשְׁתֵּיזִיב. וְאִי מִן תְּהוֹמָא יֵיתֵי מַיָּא, רַגְלָנָא נָשׂוֹי עַל בֵּירָא דְמַיָּא, וְלָא יִפְקוֹן מַיָּא וְנִשְׁתֵּזִיב.
כַד אָתָא טוֹפָנָא, אַרְתַּח קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מַיָּא דִתְהוֹמָא, וַהֲווּ מַשְׁוֵי רַגְלֵיהוֹן עַל עֵינָא דְמַיָּא, וְאִתְמְשַׁךְ מָשְׁכֵיהּ מִנֵּיהּ, וּנְפָלוּ. וּמַיָּא מִלְּעֵילָא הֲווֹ מִתְגַּבְּרֵי עִם מַיָּא דִתְהוֹמָא, וַהֲווּ מִתְגַּלְגְּלִין וְנַחֲתִין, נְמוֹקִין בִּרְתִיחוּתָא דִתְהוֹמָא לְבָבֶל. (בראשית ז׳:ט״ו) וַיָּבֹאוּ אֶל נֹחַ אֶל הַתֵּבָה. ר' יוֹחָנָן פְּתַח, (תהילים ס״ה:ה׳) אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶךָ קְדשׁ הֵיכָלֶךָ. בֹּא וּרְאֵה, כַּמָּה יֵשׁ לְאָדָם לִיזָּהֵר, וְלִבְדּוֹק עַצְמוֹ וּמַעֲשָׂיו בְּכָל יוֹם וָיוֹם.
הֵיאַךָ קָם בְּצַפְרָא, יֵימַר, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי, שֶׁיְהֵא לִבִּי נָכוֹן וּמָסוּר בְּיָדִי, שֶׁלֹּא אֶשְׁכָּחֶךָֹּ. אוֹשֵׁיט רַגְלוֹהִי לְמֵיזַל, יְעַיֵּין בְּצַעֲדֵי רַגְלוֹהִי, דְּלָא יְשׂוּטוּן לְאַבְאָשָׁא. אֲזָל לִדְבַר מִצְוָה, יִרְהַט. שֶׁנֶּאֱמַר (הושע י״א:י׳) אַחֲרֵי ה' יֵלְכוּ כְּאַרְיֵה יִשְׁאָג. וַאֲפִילּוּ בְּשַׁבָּת מִצְוָה לְמִירְהַט. עָבַר כָּל יוֹמָא, צָרִיךְ לְמִבְדַּק גּוּפֵיהּ, מַה דַּעֲבַד בְּהַהוּא יוֹמָא, וְאִי צָרִיךְ יַעֲשֶׂה מִיָּד תְּשׁוּבָה עָלָיו קוֹדֶם שֶׁיִּישַּׁן.
תָּנוּ רַבָּנָן, מַאי דִכְתִיב, (שיר השירים ח׳:י״א) כֶּרֶם הָיָה לִשְׁלֹמֹה בְּבַעַל הָמוֹן נָתַן אֶת הַכֶּרֶם לַנֹּטְרִים אִישׁ יָבִא בְּפִרְיוֹ אֶלֶף כָּסֶף. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, כֶּרֶם הָיָה לִשְׁלֹמֹה, לַמֶּלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ. בְּבַעַל הָמוֹן, אֵלּוּ מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם. נָתַן אֶת הַכֶּרֶם לַנֹּטְרִים אֵלּוּ שׁוֹמְרֵי מִשְׁמֶרֶת בָּאָרֶץ. אִישׁ יָבִיא בְּפִרְיוֹ אֶלֶף כָּסֶף, אֶלֶף הֲנָאוֹת שֶׁהַנְּשָׁמָה כּוֹסֶפֶת בָּהֶם.
דָּבָר אַחֵר כֶּרֶם הָיָה לִשְׁלֹמֹה, זוֹ הִיא הַתּוֹרָה. בְּבַעַל הָמוֹן, מִן הַשָּׁמַיִם. נָתַן אֶת הַכֶּרֶם לַנֹּטְרִים, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם שׁוֹמְרֵי מִשְׁמַרְתָּהּ. אִישׁ יָבִיא בְּפִרְיוֹ אֶלֶף כָּסֶף, שֶׁל שְׂכָרָהּ.
רַבִּי יוֹסֵי וְר' חִיָּיא הֲווֹ אָזְלֵי בְּאוֹרְחָא, אָמַר רִבִּי חִיָּיא, אֵימָא לָן מִמִּילֵי מַעַלְיָיתָא דְּהֲוָה אָמַר אָבוּךְ מִתַּעֲנוּגֵי הַנְּשָׁמָה. אָמַר לֵיהּ נֵיפוֹק מִכָּאן, דְּקַפּוֹטְקִיָּא אִלֵּין בְּצִירֵי מֵעוֹבָדֵי דְכַשְׁרָן. אָמַר לֵיהּ כָּךְ יָאוֹת לָן לְמִלְעֵי בְּאוֹרַיְיתָא, וְנִשְׁתֵּיזִיב מִנְּהוֹן. אֲמַר, בַּאֲתַר דְּסַכָּנָה, לָא אֲמָרוּהָ רַבָּנָן.
לְבָתַר דִּנְפָקוּ וַאֲזָלוּ בְּאוֹרְחָא, אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, אֵימָא לָךְ מִילְתָא, וְהִיא טְמִירְתָא בֵּינֵי מַטְמוֹנַיָיא דְּאַבָּא, בְּבֵי גְּנָזוֹהִי. וְדָא הִיא, דִּכְתִיב, כֶּרֶם הָיָה לִשְׁלֹמֹה וכו', הַאי כֶּרֶם, דָּא הִיא נִשְׁמָתָא קַדִּישָׁא, דְּאִתְנְטָעַת לְעֵילָא, תְּחוֹת כּוּרְסֵי יְקָרֵיהּ. לִשְׁלֹמֹה, מַלְכָּא דִּשְׁלָמָא כּוֹלָּא דִילֵיהּ. בְּבַעַל הָמוֹן, הוּא כּוּרְסֵי יְקָרֵיהּ דְּשַׁלִּיטָא עַל כָּל חֵילֵי שְׁמַיָא וְאַרְעָא, וְהוּא מָארֵיהּ דְּכָל חֵילָא. יְהַב נִשְׁמָתָא דָא, לְמִי, לַנּוֹטְרִים, אִלֵּין נָטְרֵי פִּקּוּדוֹי.
וְאִית לֵיהּ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָלְמִין סַגִּיאִין לְעֵילָא, עַל כָּל חַיָילֵי שְׁמַיָא, וְאֶלֶף וּמָאתָן עָלְמִין אָחֳרָנִין, דְּעָיִיל בְּהוֹן לְאִשְׁתַּעְשְׁעָא עִם צַדִּיקַיָּיא בְּגִנְתָּא דְעֵדֶן. אִישׁ יָבִיא בְּפִרְיוֹ אֶלֶף כָּסֶף, אֶלֶף עָלְמִין דִּכְסִיף בְּהוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.
אָמַר רִבִּי יִצְחָק, מְסַיֵּים אֲנִי לְהַאי מִילְתָא דְר' יוֹסֵי, וְכָךְ הִיא, מִמַּה דִּכְתִיב אַחֲרָיו, כַּרְמִי שֶׁלִּי לְפָנָי הָאֶלֶף לְךָ שְׁלֹמֹה וּמָאתַיִם לַנֹּטְרִים אֶת פִּרְיוֹ, שֶׁכִּסֵּא הַכָּבוֹד מַכְרֶזֶת וְאוֹמֶרֶת, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זוֹ הַנְּשָׁמָה נִיטְלָה מִמֶּנּוּ, הֲרֵי הִיא לְפָנָי. (שם) הָאֶלֶף לְךָ שְׁלֹמֹה, שֶׁלְּךָ הֵם אוֹתָם הָאֶלֶף עוֹלָמוֹת, וְאֵינָם רְאוּיִם לְאַחֵר. וּמָאתַיִם לַנֹּטְרִים אֶת פִּרְיוֹ, זֶה עֵדֶן, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מָאתַיִם עוֹלָמוֹת הֲנָאוֹת וְכִיסוּפִין לְנַפְשׁוֹת הַצַּדִּיקִים.
דִּתְנַן, אָמַר רַבִּי, בְּכָל לַיְלָה וְלַיְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִכְנַס בְּכָל אוֹתָן הָעוֹלָמוֹת, וּבִשְׁעַת חֲצִי הַלַּיְלָה, נִכְנַס בְּמָאתַיִם עוֹלָמוֹת שֶׁל גַּן עֵדֶן, לְהִשְׁתַּעְשֵׁעַ עִם הַצַּדִּיקִים. שֶׁנֶּאֱמַר, (שיר השירים ז׳:י״ד) חֲדָשִׁים גַּם יְשָׁנִים דּוֹדִי צָפַנְתִּי לָךְ. וְדָוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הֲשָׁלוֹם, נִכְסַף לִבּוֹ, כְּשֶׁרָאָה מַעֲלוֹת הַצַּדִּיקִים, אָמַר רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, (תהילים ס״ה:ה׳) אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ.
אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ, בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה יֵשׁ לוֹ לָאָדָם לְהִזָּהֵר, הוֹאִיל וְנִשְׁמַת אֵל בְּאַפָּיו, לְהִטָהֵר מֵעֲוֹנוֹתָיו, וּלְעַיֵּין בְּמַעֲשָׂיו, וְלֹא יֶחֱטָא לִפְנֵי קוֹנוֹ, לְמַעַן תִּהְיֶה מַעֲלָתוֹ עִם שְׁאָר הַצַּדִּיקִים, וְלֹא יִמָּצֵא מוֹחֶה בְּיָדוֹ, בַּעֲלוֹתוֹ לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי ה'.
וּמִמִּי אַתָּה לָמֵד, מִן הַתֵּיבָה. בֹּא וּרְאֵה, מַאי דִכְתִיב, (בראשית ז׳:ט״ו) וַיָּבֹאוּ אֶל נֹחַ אֶל הַתֵּבָה, בְּלֹא רְשׁוּת. דְּאָמַר רִבִּי יִצְחָק, כָּל אוֹתָן הָעוֹפוֹת וְהַחַיּוֹת וְהַבְּהֵמוֹת שֶׁלֹּא חָטְאוּ, הֵם בָּאִים, וְהַתֵּיבָה קוֹלַטְתָּן, וְאוֹתָן שֶׁחָטְאוּ, הַתֵּיבָה דּוֹחָה אוֹתָן לַחוּץ. וּמַה הַתֵּיבָה, שֶׁהוּא עֵץ יָבֵשׁ כָּךְ. פִּתְחֵי הַשָּׁמַיִם וְשׁוֹמְרֵיהֶם, וְשׁוֹמְרֵי הַמִּשְׁמָרוֹת, וְכִסֵּא הַכָּבוֹד, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם הָרְשׁוּת, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה לִהְיוֹת קוֹלְטִין, לְמִי שֶׁלֹּא חָטְאוּ, וְלִהְיוֹת דּוֹחִים לְמִי שֶׁחָטְאוּ.
רַבִּי חִיָּיא אָמַר, נֹחַ מִקְּטַנֵּי אֲמָנָה הָיָה, שֶׁלֹּא הָיָה מַאֲמִין שֶׁיָּבֹא הַמַּבּוּל, וְלֹא נִכְנַס לַתֵּיבָה עַד שֶׁהַמַּיִם דְּחָקוּהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר וַיָּבֹא נֹחַ מִפְּנֵי מֵי הַמַּבּוּל.
אָמַר רִבִּי יִצְחָק, בֹּא וּרְאֵה, כְּשֶׁהוֹרִיד הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַמַּיִם, הוֹרִידָם תְּחִלָּה בְּרַחֲמִים, כְּדֵי לְהַרְאוֹת לָעוֹלָם, שֶׁאִם יָשׁוּבוּ יְקַבְּלֵם. מַשְׁמַע דִּכְתִיב בַּתְּחִלָּה, (שם) וַיְהִי הַגֶּשֶׁם, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר, (שם) וַיְהִי הַמַּבּוּל, שֶׁאִם יַחְזְרוּ יִהְיוּ גִּשְׁמֵי בְּרָכָה, לֹא חָזְרוּ, הָיָה מַבּוּל.
וְאָמַר רִבִּי יִצְחָק, שְׁבוּעָה נִשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֵינוֹ חָפֵץ בְּמִיתָתָן שֶׁל רְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר, (יחזקאל ל״ג:י״א) חַי אָנִי נְאֻם ה' אֱלֹהִים אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע כִּי אִם בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה וכו'. וְחָיָה בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת, הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא.
וְאָמַר רִבִּי יִצְחָק, אַשְׁרֵי הַבָּנִים שֶׁאוֹמְרִים לָהֶם כָּךְ, וְהָשִׁיבוּ וִחְיוּ. (שם) שׁוּבוּ שׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים וְלָמָּה תָמוּתוּ בּ"י. כִּי הוּא אֵינוֹ חָפֵץ בְּמִיתָתָן שֶׁל רְשָׁעִים אֶלָּא שֶׁיַּחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה לְמַעַן יִחְיוּ.
ר' יוֹחָנָן פָּתַח, (איוב י״א:כ׳) וְעֵינֵי רְשָׁעִים תִּכְלֶינָה וּמָנוֹס אָבַד מִנְּהֶם וְתִקְוָתָם מַפַּח נָפֶשׁ. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְכַת לִסְטִים שֶׁהָיוּ שׁוֹדְדִים בֶּהָרִים, שָׁמַע הַמֶּלֶךְ, וְשָׁלַח עֲלֵיהֶם גְּיָיסוֹתָיו, וּתוֹפְסָם וְהִנִּיחוּם בְּמִגְדָּל גָּבוֹהַּ. וְהָיוּ בָהֶם פִּקְחִים, אָמְרוּ יְדַעְנָא בְּנַפְשָׁתָנָא דַּעֲבַדְנָא עוֹבָדִין בִּישִׁין, וְלָא יָכֵילְנָא לְאִשְׁתֵּזָבָא. מֶה עָשׂוּ, חָפְרוּ חֲפִירָה אַחַת בַּמִּגְדָּל, וְיָצְאוּ וּבָרְחוּ לָהֶם. טִיפֵּשׁ אֶחָד הָיָה בֵּינֵיהֶם, וְרָאָה אֶת הַחֲפִירָה, וְלא רָצָה לָנוּס לְהִמָּלֵט.
Rebbe Yitzchak said, "Come and see when the holy one blessed be he bought down water he first brought it down in mercy to show the world that if they repent he will accept them. This is implied when it first says 'There was rain' and later it says 'there was the flood' that if they repent it will be rain of blessing and if they do not repent it will be a flood."
לְמָחָר בָּא הַמֶּלֶךְ לִרְאוֹת אֶת הַמִּגְּדָל, וְאֶת הַלִּסְטִים, רָאָה אֶת הַחֲפִירָה שֶׁעָשׂוּ וְנָסוּ וְנִמְלְטוּ. אָמַר לָזֶה, שׁוֹטֶה, חֲבֵרֶיךָ בָּרְחוּ בְּזוֹ הַחֲפִירָה וְנִמְלְטוּ מִדִּינִי, מָה אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת עוֹד לָהֶם, אֲבָל אַתָּה שֶׁרָאִיתָ אֶת הַחֲפִירָה בְּעֵינֶיךָ, וְלֹא רָצִיתָ לְהִמָּלֵט יְנַקְּרוּ עֵינֶיךָ, וְאַחַר כָּךְ יִתְלוּ אוֹתְךָ עַל עֵץ.
כָךָ הַלִּסְטִים, אֵלּוּ הָרְשָׁעִים הַהוֹלְכִים בְּמַחֲשַׁכִּים. הָרְשָׁעִים הַפִּקְחִים, מָה הֵם עוֹשִׂים. אָמְרוּ חָטָאנוּ לַמֶּלֶךְ, אָנָה נִמָּלֵט מִדִּינוֹ. אֲבָל נִפְתַּח דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה, וּנְבַקֵּשׁ רַחֲמִים, וְנִבְרַח וְנִימָּלֵט, וְכָךְ עָשׂוּ. הַטִפְּשִׁים מָה הֵם עוֹשִׂים, רוֹאִים דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה פָּתוּחַ לִפְנֵיהֶם, שֶׁפָּתְחוּ הָאֲחֵרִים, וְנִמְלְטוּ מִדִּין שָׁמַיִם, וְהֵם אֵינָם רוֹצִים לְהִמָּלֵט.
אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שׁוֹטִים, אֲחֵיכֶם בָּרְחוּ וְנִמְלְטוּ, בְּאוֹתוֹ דֶּרֶךְ שֶׁל תְּשׁוּבָה שֶׁפָּתְחוּ, מָה אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת עוֹד לָהֶם, אֲבָל אַתֶּם עֵינֵיכֶם שֶׁרָאוּ הַחֲפִירָה, דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה פָּתוּחַ לִפְנֵיכֶם, וְלֹא רְצִיתֶם לְהִכָּנֵס בְּתוֹכוֹ וְלָנוּס וּלְהִמָּלֵט, מַאי כְּתִיב בְּכוֹ, וְעֵינֵי רְשָׁעִים תִּכְלֶינָה. שֶׁרָאוּ הַדֶּרֶךְ פָּתוּחַ וּמָנוֹס אָבַד מִנְּהֶם, שֶׁלֹּא רָצוּ לָנוּס וּלְהִמָּלֵט. וְתִקְוָתָם מַפַּח נֶפֶשׁ לָעוֹלָם הַבָּא.
כָךָ דּוֹר הַמַּבּוּל, רָאוּ לְנֹחַ עוֹשֶׂה הַתֵּיבָה, וּמַתְרֶה בָּהֶם בְּכָל יוֹם, וְרָאוּ אוֹתוֹ נִכְנָס לַתֵּיבָה, וְלֹא רָצוּ לָשׁוּב. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְעֵינֵי רְשָׁעִים תִּכְלֶינָה וּמָנוֹס אָבַד מִנְּהֶם, שֶׁלֹּא רָצוּ לָשׁוּב וְלָנוּס מִדִּינִי, וְתִקְוָתָם מַפַּח נָפֶשׁ, שֶׁלֹּא יָקוּמוּ לְיוֹם הַדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כ״ו:ה׳) הָרְפָאִים יְחוֹלָלוּ מִתַּחַת מַיִם וְשֹׁכְנֵיהֶם.
(בראשית ט׳:כ׳) וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, לָמָּה נִקְרָא אִישׁ הָאֲדָמָה. שֶׁנִּתְיַישְׁבָה מִמֶּנּוּ הָאֲדָמָה. כְּלוֹמַר אֲדוֹן הָאֲדָמָה. רַבָּנָן אָמְרֵי, אִישׁ הָאֲדָמָה, לְפִי שֶׁבִּשְׁבִילוֹ עָמְדָה הָאֲדָמָה בְּכֹחָהּ וְטִבְעָהּ. שֶׁנֶּאֱמַר (שם ה) זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְבוֹן יָדֵינוּ מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵרַרָהּ ה'. תֵּדַע לָךְ, כֵּיוָן שֶׁחָטָא אָדָם נִתְאַרְרָה הָאֲדָמָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שם ג) אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ. וְעָמְדָה בְּקִלְּלוֹתֶיהָ, עַד שֶׁבָּא נֹחַ וּבִטֵל הַקְּלָלָה.
And Noah began to be a man of the ground (Genesis 9:20): Rabbi Yose said, “Why was he called a man of the ground? Since the ground was settled from [his offspring], meaning to say [he was] the master of the ground.” Our rabbis say, “’A man of the ground,’ since the ground arose to its [original] strength and nature on account of him, as it is stated, This one will provide us relief from our work and from the pain of our hands, coming from the ground which the Lord had cursed (Genesis 5:29). You should know that when Adam sinned, the ground was cursed, as it is stated, cursed be the ground because of you (Genesis 3:17). And it remained with its curses until Noah came and nullified the curse.”
דְּתַנְיָא אָמַר רִבִּי חִיָּיא רַבָּה, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְנֹחַ צֵא מִן הַתֵּיבָה, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לְאָן אֵצֵא, אֵצֵא לָאֲדָמָה שֶׁנִּתְאָרְרָה. וּמִפְּנֵי שֶׁנִּתְאָרְרָה אָבְדוּ שׁוֹכְנֶיהָ, וְנִתְאָרְרוּ כּוּלָּם וְנִתְמַעֲטוּ. אָמַר הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֹא כָךְ אַתֶּם, אֶלָּא שִׁרְצוּ בָאָרֶץ וּרְבוּ בָהּ. הָאֲחֵרִים אָבְדוּ בָהּ, אֲבָל אַתֶּם פְּרוּ וּרְבוּ וְשִׁרְצוּ בָהּ.
As it is stated (in a baraita): At the time that Rabbi Chiya the Great said, “When the Holy One, blessed be He, said to Noah, ‘Go out from the ark,’ he said before Him, ‘Master of the world, to what will I go out, should I go out to a cursed ground? And because it was cursed, its dwellers were destroyed; and they were all cursed and declined.’ The Holy One, blessed be He, said, ‘You are not like that. Rather, swarm in the earth and multiply in it (Genesis 9:7). Others were destroyed in it, but you shall be fruitful and multiply and swarm in it.”
וְעִם כָּל זֶה לֹא נִתְיַישֵׁב בְּלִבּוֹ, וְהֶעֱלָה עוֹלוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שם ח) וַיַּעַל עוֹלוֹת בַּמִּזְבֵּחַ. הוּא הַמִּזְבֵּחַ שֶׁהִקְרִיב עָלָיו אָדָם הָרִאשׁוֹן. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲרֵי לְךָ מַה שֶּׁשָּׁאַלְתָּ, לֹא אוֹסִיף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם, אָז נִתְיַישֵׁב בְּלִבּוֹ וּלְפִיכָךְ נִקְרָא אִישׁ הָאֲדָמָה, שֶׁנָּתַן נַפְשׁוֹ וְלִבּוֹ עָלֶיהָ לְהוֹצִיאָהּ מִן הַקְּלָלָה. וְאִית דְּאָמְרֵי שֶׁנִּתְעַסֵּק בְּעִסְקֵי הָאֲדָמָה.
But with all of this, he was not at ease in his heart, so he offered burnt offerings, as it is stated, and he offered burnt offerings on the altar (Genesis 8:20). That was the altar upon which Adam, the first man, sacrificed. The Holy One, blessed be He, said to him, “Behold, what you asked for is yours, Never again will I curse the ground because of man (Genesis 8:21).” Then he was at ease in his heart. And that is why he was called a man of the ground – since he gave his life and his heart over it, to remove the curse from it. But some say, it was because he was involved in pursuits of the ground.
(שם ט) וַיִּטַע כָּרֶם. גֶּפֶן גְּרוּשָׁה מָצָא, שֶׁנִּתְגָּרְשָׁה מִגַּן עֵדֶן וּבְיוֹמוֹ נְטָעָהּ וְנִשְׂתַּגְשְֹׁגָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו י״ז:י״א) בְּיוֹם נִטְעֵךְ תְּשַׂגְשֵׂגִי. רַבִּי אוֹמֵר, גֶּפֶן הָיְתָה, שֶׁנִּתְגָּרְשָׁה מִגַּן עֵדֶן, וַעֲנָבֶיהָ עִמָּהּ, וְסָחַט אוֹתָם, וְשָׁתָה מִן הַיַּיִן, וְנִתְגָּל.
רַבִּי בּוֹן פָּתַח, (ויקרא י׳:ח׳-ט׳) וַיְדַבֵּר ה' אֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ אַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ בְּבֹאֲכֶם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וְלֹא תָמוּתוּ חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם. דְּאָמַר רִבִּי אָבוֹן, אֵין בְּכָל הָעוֹלָם דָּבָר שֶׁמִּתְגָּאֶה לִבּוֹ שֶׁל אָדָם, אֶלָּא בְּיַיִן. וְזֶה הָיָה עָנְשָׁם שֶׁל נָדָב וַאֲבִיהוּא, שֶׁאָכְלוּ וְשָׁתוּ וְגָבָהּ לִבָּם, וְזֶהוּ אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אוֹתָם.
וְקוֹהֶם זֶה הָיָה נִגְזַר עֲלֵיהֶם, וּבָאָה מִדַּת הַדִּין לִשְׁלוֹחַ יָד בָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ״ד:י״א) וְאֶל אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁלַח יָדוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁנִּגְזַר דִּינָם לִשְׁלֹחַ יָד בָּהֶם. וְלָמָּה הָיָה עָנְשָׁם, מִשּׁוּם וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹהִים וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ. נִכְנְסוּ, כְּשֶׁאָכְלוּ וְשָׁתוּ, וְנִגְזַר עָנְשָׁם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה.
וּלְאַחַר כֵּן רָאוּ שֶׁלֹּא שָׁלַח יָד בָּהֶם בַּפַּעַם רִאשׁוֹנָה, עָשׂוּ ג"כ בַּשְּׁנִיָה, וּמִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרוּבִים יָצָא לַהַב וְנִשְׂרְפוּ. כִּי לְכָךְ הָיוּ הַכְּרוּבִים מְכֻוָּונִים, כְּנֶגֶד אוֹתָם הַכְּרוּבִים אֲשֶׁר בַּגַּן עֵדֶן.
וּלְאַחַר שֶׁמֵּתוּ, צִוָּה לְאַהֲרֹן וְלַכֹּהֲנִים הַבָּאִים אַחֲרָיו, לְהִמָּנַע עַצְמָם מִן הַיַּיִן, בְּבוֹאָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ וְיִמָּצֵא לִבָּם בְּגֵאוּת וּבְגַּסּוּת הָרוּחַ.
אָמַר רַבִּי, תְּרֵי עִנְיָינֵי אִינוּן דְּלֹא מִתְיַישְּׁבֵי כַּחֲדָא, יֵינָא וּפוּלְחַן שְׁמַיָא. דְּתָנִינָן תַּמָּן, שָׁתוּי אַל יִתְפַּלֵּל. וְכֵן שִׁכּוֹר, אַל יִתְפַּלֵּל. וְאִם הִתְפַּלֵּל, תְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָה.
וְאָמַר רַבִּי יוֹסֵי, שִׁכּוֹר הַמִּתְפַּלֵּל כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה. וּמְנָא לָן, מֵחַנָּה. דִּכְתִיב (שמואל א א׳:ט״ז) וַיַּחְשְׁבֶהָ עֵלִי לְשִׁכּוֹרָה. וְהֵשִׁיבָה וְאָמְרָה אַל תִּתֵּן אֶת אֲמָתְךָ לִפְנֵי בַּת בְּלִיַּעַל. וְאָמַר רִבִּי יוֹסֵי, כְּתִיב הָכָא בַּת בְּלִיַּעַל, וּכְתִיב הָתָם, (דברים י״ג:י״ד) יָצְאוּ אֲנָשִׁים בְּנֵי בְּלִיַּעַל, מַה לְּהַלָּן עֲבוֹדָה זָרָה, אַף כָּאן עֲבוֹדָה זָרָה.
אָמַר רִבִּי יִצְחָק, לֵית לָךְ גּוּבְרִין דְּאִתְקְרוֹן קַדִּישִׁין, בַּר אִינוּן פְּרִישֵׁי חַמְרָא. דִּכְתִיב כָּל יְמֵי הֲזִירוֹ לַה' קָדוֹשׁ יִהְיֶה.
וְאָמַר רִבִּי יִצְחָק, לֵית לָךְ חֲמַר דְּאִתְקְרֵי חֲמַר טוֹב, כְּחַמְרָא דְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל. וְיַתִּיר עַל כָּלְהוֹן, חַמְרָא דִּגְלִילָא עִילָּאָה, דְּלָא יָכֵיל אֵינַשׁ לְמִשְׁתֵּי פַּלְגּוּת לוֹגָא מִינֵּיהּ.
רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר ר' שִׁמְעוֹן, אֲזַל לְמֶחֱמֵי לְר' יוֹסֵי בּ"ר שִׁמְעוֹן בֶּן לָקוֹנְיָא חָמוֹי. יַהֲבֵי לֵיהּ לְמֵיכַל עֶגְלָא תְּלִיתָאָה רְכִיכָא, פְּתַח לֵיהּ חַד כּוּבָא דְחַמְרָא. חָמוֹי מָזִיג, וְהוּא שָׁתֵי, מָזִיג וְהוּא שָׁתֵי. אָמַר לֵיהּ אִיפְשָׁר דְּשָׁמַעְתְּ מֵאָבִיךָ, כַּמָּה הוּא שִׁיעוּרוֹ שֶׁל כּוֹס. אָמַר לֵיהּ כְּמוֹת שֶׁהוּא, אַחַת בְּחַמִּין וְאַחַת בְּצוֹנֵן, אֲבָל לֹא שִׁיעֲרוּ רַבָּנָן בְּכוֹסְךָ דְּהִיא זְעִירָא. וּבְחַמְרָךְ דְּהוּא טָבָא. וּבְמֵעוֹהִי דְּהוּא רְחָבָה.
וְאָמַר רִבִּי יְהוּדָה, מְבוּלְבָּל בְּדַעְתּוֹ הָיָה נֹחַ כְּשֶׁיָּצָא מִן הַתֵּיבָה, בְּדִירָתוֹ עִם הַחַיּוֹת וְהָרְמָשִׂים וְהַשְּׁרָצִים, וּמִפְּנֵי שֶׁשָּׁתָה מְעַט יַיִן, נִשְׁכָּר וְנִתְגָּל.
וְאָמַר רִבִּי יְהוּדָה בָּא כְּנַעַן וְסֵרְסוֹ, הֵקִיץ מִיֵּינוֹ, וּמָצָא עַצְמוֹ מְסוֹרָס. דִּכְתִיב (בראשית ט׳:כ״ד) וַיִּיקֶץ נֹחַ מִיֵּינוֹ, וַיֵּדַע אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ בְּנוֹ הַקָּטָן. אֲשֶׁר רָאָה לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ, שֶׁסֵּרְסוֹ. וּלְפִיכָךְ קִלְּלוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שם) וַיֹּאמֶר אָרוּר כְּנָעַן עֶבֶד עֲבָדִים יִהְיֶה לְאֶחָיו.
רַבִּי פָּתַח, (שם ח) וַיָּרַח ה' אֶת רֵיחַ הַנִּיחֹחַ וַיֹּאמֶר לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם. כְּשֶׁיָּצָא נֹחַ מִן הַתֵּיבָה, פָּתַח עֵינָיו, וְרָאָה אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ חָרֵב, הִתְחִיל בּוֹכֶה עַל הָעוֹלָם. אָמַר, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִם בִּשְׁבִיל חַטֹאת הָאָדָם, אוֹ בִּשְׁבִיל הַשּׁוֹטִים תְּאַבֵּד עוֹלָמְךָ, לָמָּה בְּרָאתָם, אוֹ הַאי, אוֹ הַאי. אִית לָךְ לְמֶעְבַּד אוֹ דְּלָא תִּבְרֵי אֵינַשׁ, אוֹ דְּלָא תֵּיבַד עָלְמָא. הֶעֱלָה עוֹלוֹת, וְקָם וְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו, וְאוֹתוֹ הָרֵיחַ עָלָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְעָרַב לוֹ.
אָמַר רִבִּי, ג' רֵיחוֹת עָלוּ לְפָנָיו, רֵיחַ עוֹלָתוֹ, וְרֵיחַ תְּפִלָּתוֹ, וְרֵיחַ מַעֲשָׂיו. וְלֹא הָיָה רֵיחַ בָּעוֹלָם דְּנִיחָא קַמֵּיהּ, כְּאוֹתוֹ הָרֵיחַ. וּלְפִיכָךְ צִוָּה וְאָמַר, (במדבר כ״ח:ב׳) רֵיחַ נִיחֹחִי תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ. כְּלוֹמַר רֵיחַ שֶׁהִקְרִיב נֹחַ לְפָנַי, תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי, רֵיחַ עוֹלָה וּתְפִלָּה, וְכִשְׁרוֹן מַעֲשִׂים.
רַבִּי אַיְבוּ אָמַר, נֹחַ חָכָם הָיָה, וְהָיָה מֵבִין לְחִישַׁת וְצִפְצוּף כָּל הַנִּבְרָאִים וּרְמִיזָתָם, וּכְשֶׁהָיָה בַּתֵּיבָה, אָמַר יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאֵין פִּקֵּחַ בָּעוֹפוֹת כְּמוֹ הָעוֹרֵב, לְמֵידַע מִנֵּיהּ סִימָנָא בְּעָלְמָא, מִיָּד וַיְשַׁלַּח אֶת הָעוֹרֵב.
אָמַר רִבִּי חִיָּיא, וְהָאֵיךְ עָבִיד הָכֵי, וְהָאָמַר רַבִּי בּוֹ, אָסוּר לְאִסְתַּכָּלָא בְּאִלֵּין מְנַחֲשֵׁי בְּעוֹפֵי דִשְׁמַיָא, וַהֲרֵי הוּא בִּכְלַל לֹא תְנַחֲשׁוּ וְלֹא תְעוֹנֵנוּ, אֲפִילּוּ כָּל נִיחוּשׁ בְּעָלְמָא.
אֶלָּא אָמַר רִבִּי חִיָּיא, לָמָּה שָׁלַח אֶת הָעוֹרֵב. דְּאָמַר רִבִּי חִיָּיא, מִצְטַעֵר הֲוָה נֹחַ טְפֵי עַל אוֹבָדָא דְעָלְמָא. אָמַר רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יָדַעְתִּי כִּי אַתָּה רַחוּם, וְאַתָּה לֹא רִחַמְתָּ עַל עוֹלָמְךָ, וְנֶהְפַּךְ רַחֲמָנוּתְךָ לְאַכְזָרוּת, אַתָּה לֹא רִחַמְתָּ עַל בָּנֶיךָ, יֵצֵא זֶה שֶׁאֵינוֹ מְרַחֵם עַל בָּנָיו, וְנֶהְפַּךְ לָהֶם לְאַכְזָרִי, וּלְפִיכָךְ שָׁלַח אֶת הָעוֹרֵב, רֶמֶז הוּא דְּקָא רָמַז.
אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, וְכִי לֹא כְתִיב בֵּיהּ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה, וְהָאֵיךְ הִטִיחַ דְּבָרִים כְּלַפֵּי מַעְלָה. אָמַר רִבִּי חִיָּיא, מֵרוֹב צַעֲרוֹ הוּא דְאָמַר, דְּהָא תְּנַן, מִנַּיִן שֶׁאֵין דָּנִין אֶת הָאָדָם לְפִי צַעֲרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ל״ד:ל״ה) אִיּוֹב לֹא בְדַעַת יְדַבֵּר וּדְבָרָיו לֹא בְּהַשְׂכֵּל. אַף עַל פִּי שֶׁהִטִיחַ דְּבָרִים כְּלַפֵּי מַעְלָה, אֵין דִּינוֹ כְּמֵזִיד, אֶלָּא כְּאָדָם בְּלֹא דַּעַת, לְפִי צַעֲרוֹ.
וְלֹא רָצָה הָעוֹרֵב לַהֲלוֹךְ בִּשְׁלִיחוּתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁמְתוּקָן הוּא לִשְׁלִיחוּת אַחֶרֶת, לְפַרְנֵס אֵלִיָּהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א י״ז:ו׳) וְהָעוֹרְבִים מְבִיאִים לוֹ לֶחֶם וּבָשָׂר, וְלֹא רָצָה לַעֲשׂוֹת שְׁלִיחוּתוֹ, עַד יְבשֶׁת הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ, שֶׁהָיָה עַל יְדֵי שְׁבוּעַת אֵלִיָּהוּ. כֵּיוָן שֶׁרָאָה נֹחַ שֶׁלֹּא עָשָׂה כְּהוֹגֶן, שָׁלַח אֶת הַיּוֹנָה.
וְאָמַר רַבִּי בּוֹן, תְּרֵי עִנְיָינֵי רָמַז בָּהּ, חָדָא, דִּכְתִיב (הושע ז׳:י״א) כְּיוֹנָה פּוֹתָה אֵין לֵב, כְּלוֹמַר מֵרֹב צַעֲרִי, אֵין לִבִּי עִמִּי וְנִפְתֶּה. אַחֲרִינָא, אָמַר נֹחַ, אֵין בְּכָל הָעוֹפוֹת דְּיִסְבּוֹל מִיתָתָה בְּלֹא סַרְבָנוּת, כַּיּוֹנָה. וּלְפִיכָךְ נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל כְּיוֹנָה. אָמַר נֹחַ, כָּךְ יָאוֹת לָנָא לְמִסְבַּל כֹּלָּא, בְּלָא סַרְבָנוּתָא, וּלְפִיכָךְ וַיְשַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה.
תָּנוּ רַבָּנָן, מָה הֵשִׁיב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְנֹחַ, כְּשֶׁיָּצָא מִן הַתֵּיבָה וְרָאָה כָּל הָעוֹלָם חָרֵב, וְהִתְחִיל לִבְכּוֹת עָלָיו, וְאָמַר, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, נִקְרֵאתָ רַחוּם, הָיָה לְךָ לְרַחֵם עַל בְּרִיּוֹתֶיךָ.
הֵשִׁיבוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רַעְיָא שַׁטְיָא, כְּעָן אֲמַרְתְּ דָּא, וְלָא בְּזִמְנָא דַּאֲמָרִית לָךְ בְּלִישְׁנָא רְכִיכָא, דִּכְתִיב (שם ו) עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר כו', וַאֲנִי הִנְנִי מֵבִיא אֶת הַמַּבּוּל כו', לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר כו', וַיֹּאמֶר ה' לְנֹחַ כו', כִּי אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי בַּדּוֹר הַזֶּה, כּוּלֵּי הַאי אִתְעַכָּבִית עִמָּךְ, וַאֲמָרִית לָךְ, בְּדִיל דְּתִבְעֵי רַחֲמִין עַל עָלְמָא. וּמִכְּדֵין דְּשָׁמַעְתְּ דְּתִשְׁתֵּיזִיב אַתְּ בְּתֵיבוּתָא, לָא עָאל בְּלִבָּךְ בִּישׁוּתָא דְּעָלְמָא, וַעֲבַדְתְּ תֵּיבוּתָא וְאִשְׁתְּזֵבְתָּא. וּכְעָן דְּאִתְאֲבֵיד עָלְמָא, פָּתְחֵית פּוּמָךְ לְמַלָּלָא קֳדָמַי בַּעְיָין וְתַחֲנוּנִין.
כֵיוָן דְּחָזָא נֹחַ כָּךְ, הִקְרִיב עֲלָוָון וְקָרְבָּנִין, דִּכְתִיב (שם ח) וַיִּקַּח מִכָּל הַבְּהֵמָה הַטְהוֹרָה וּמִכָּל הָעוֹף הַטָהוֹר וַיַּעַל עוֹלוֹת בַּמִּזְבֵּחַ.
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן, בֹּא וּרְאֵה מַה בֵּין הַצַּדִּיקִים שֶׁהָיוּ לְיִשְׂרָאֵל אַחַר כַּךְ, וּבֵין נֹחַ. נֹחַ לֹא הֵגִין עַל דּוֹרוֹ, וְלֹא הִתְפַּלֵּל עָלָיו כְּאַבְרָהָם. דְּכֵיוָן דְּאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם, זַעֲקַת סְדוֹם וַעֲמוֹרָה כִּי רָבָּה, מִיָּד וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר. וְהִרְבָּה דְבָרִים כְּנֶגֶד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עַד שֶׁשָּׁאַל שֶׁאִם יִמְּצָא שָׁם עֲשָׂרָה צַדִּיקִים, שֶׁיְכַפֵּר לְכָל הַדּוֹר בִּשְׁבִילָם, וְחָשַׁב אַבְרָהָם שֶׁהָיוּ י' בָּעִיר, עִם לוֹט וְאִשְׁתּוֹ וּבָנָיו וּבְנוֹתָיו, וַחֲתָנָיו, וְלָכֵן לֹא הִתְפַּלֵּל יוֹתֵר.
בָּא משֶׁה וְהֵגִין עַל כָּל הַדּוֹר, כֵּיוָן שֶׁאָמַר הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, יִשְׂרָאֵל חָטְאוּ, סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ. מַה כְּתִיב בֵּיהּ, (שמות ל״ב:ח׳) וַיְחַל משֶׁה. מַהוּ וַיְחַל. מְלַמֵּד שֶׁהִתְפַּלֵּל עַד שֶׁאֲחָזַתּוּ חַלְחָלָה. רַבָּנָן אָמְרֵי, לֹא הִנִּיחַ משֶׁה לְהַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עַד שֶׁנָּתַן נַפְשׁוֹ עֲלֵיהֶם מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וּמִן הָעוֹלָם הַבָּא. דִּכְתִיב, (שם) וְעַתָּה אִם תִּשָּׂא חַטָאתָם וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתַבְתָּ.
אָמַר רִבִּי יוֹסֵי מֵהָכָא, (תהילים ק״ו:כ״ג) וַיֹּאמֶר לְהַשְּׁמִידָם לוּלֵי משֶׁה בְחִירוֹ עָמַד בַּפֶּרֶץ לְפָנָיו. וְכֵן כָּל הַצַּדִּיקִים הֵגִינוּ עַל דּוֹרָם, וְלֹא הִנִּיחוּ מִדַּת הַדִּין לִשְׁלוֹט בָּהֶם.
וְנֹחַ הִתְעַכֵּב עִמּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאָמַר לֵיהּ רִבּוּי דְבָרִים, שֶׁמָּא יְבַקֵּשׁ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים, וְלֹא הִשְׁגִּיחַ, וְלֹא בִּיקֵּשׁ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים, וְעָשָׂה הַתֵּיבָה וְנֶאֱבַד כָּל הָעוֹלָם.
רַבִּי אֱלִיעֶזְר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הֲווֹ יָתְבֵי בִּפְלָכֵי טְבֶרְיָא, אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ, רַבִּי, מַה רָאָה נֹחַ שֶׁלֹּא בִּקֵּשׁ רַחֲמִים עַל דּוֹרוֹ. אָמַר לוֹ, אֲפִילּוּ הוּא לֹא חָשַׁב בְּלִבּוֹ שֶׁיִּמָּלֵט. מָשָׁל, לְמוֹצֵא אֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים שֶׁאֵינָם מְבוּשָׁלִים, בֵּין הַבּוֹסְרִים, דְּאִלּוּ הֲוָה בֵּין עֲנָבִים מְבוּשָׁלִים, לָא הֲווֹ כְּלוּם.
מַשְׁמַע, דִּכְתִיב (בראשית ז׳:א׳) כִּי אוֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי בַּדּוֹר הַזֶּה. הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר צַדִּיק לְפָנַי, מַהוּ בַּדּוֹר הַזֶּה. כְּלוֹמַר, לְפִי הַדּוֹר. וּלְפִיכָךְ לֹא בִּקֵּשׁ רַחֲמִים, אָמַר בְּלִבּוֹ וּלְוַאי שֶׁאֲבַקֵּשׁ רַחֲמִים עָלַי וְאִמָּלֵט, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁאֶתְפַּלֵּל עַל אֲחֵרִים.
לְבָתַר אָמַר רִבִּי אֱלִיעֶזְר, עַל כָּל דָּא, הֲוָה לֵיהּ לְמִתְבַּע רַחֲמִין עַל עָלְמָא קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּנִיחָא לֵיהּ, מַאן דַּאֲמַר טָבָא עַל בְּנוֹהִי.
מְנָא לָן, מִגִּדְעוֹן בַּר יוֹאָשׁ, דְּלָא הֲוָה זַכַּאי, וְלָא בַּר זַכַּאי, וּמִשּׁוּם דַּאֲמַר טִיבוּתָא עַל יִשְׂרָאֵל, מַה כְּתִיב בֵּיהּ. (שופטים ו׳:י״ד) וַיֹּאמֶר לוֹ ה' לֵךְ בְּכֹחֲךָ זֶה וְהוֹשַׁעְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִדְיָן. מַהוּ בְּכֹחֲךָ זֶה. טִיבוּתָא דָא דַּאֲמַרְתְּ עַל בָּנַי, יְהֵא לָךְ חֵילָא סַגִּיאָה, לְשֵׁיזָבוּתְהוֹן מִן יְדָא דְמִדְיָן.
וְעוֹד אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, אַף עַל פִּי דִּיהֱוֵי צַדִּיקָא רַבָּה מִכָּל עָלְמָא, וְיֵימַר בִּישָׁא קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אִי דֵלָטוֹרִין עַל יִשְׂרָאֵל, עוֹנְשֵׁיהּ סַגְיָא מִן כָּלְהוֹן. וְלָא אַשְׁכַּחְנָא צַדִּיקָא טָבָא כְּאֵלִיָּהוּ בְּכָל דָּרָא, וּמִשּׁוּם דַּאֲמַר דֵּלָטוֹרִין עַל יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב (מלכים א י״ט:י׳) כִּי עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מִזְבְּחוֹתֶיךָ הָרָסוּ וְאֶת נְבִיאֶיךָ הָרְגוּ בֶחָרֶב, בֵּיהּ שַׁעֲתָא אַבְאֵישׁ סַגְיָא קַמֵּיהּ.
תָּא חֲזֵי מַה כְּתִיב בֵּיהּ. (שם) וַיַּבֵּט וְהִנֵּה מְרַאֲשֹׁתָיו עֻגַת רְצָפִים. מַהוּ רְצָפִים. אָמַר הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּדֵין יָאוֹת לְמֵיכַל, מַאן דַּאֲמַר דֵּלָטוֹרִין עַל בָּנַי.
אָמַר רִבִּי אֱלִיעֶזְר, מַאי דִכְתִיב, (שם) וַיֵּלֶךְ בְּכֹחַ הָאֲכִילָה הַהִיא אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה עַד הַר הָאֱלֹהִים (חרבה). וְכִי בְּכֹחַ אֲכִילַת עוּגַּת רְצָפִים אָזַל כּוּלֵי הַאי.
אֶלָּא אָמַר רִבִּי אֱלִיעֶזְר, הִשְׁלִיךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דּוּרְמִיטָה עַל אֵלִיָּהוּ, וְהֶרְאָהוּ עִנְיָנָא דְמשֶׁה, דִּיתִיב קַמֵּיהּ אַרְבְּעִין יְמָמִין וְאַרְבָּעִין לֵילָוָן, וּמִכְּדֵין דְּהֲוָה תַּמָּן, עָבְדוּ יִשְׂרָאֵל יַת עֶגְלָא. וּבְגִין דְּהֲוָה אַרְבְּעִין יְמָמִין וְאַרְבָּעִין לֵילָוָן דְּלֶחֶם לָא אָכַל, וּמַיָא לָא שָׁתֵי, לָא אַעֲדֵי מִתַּמָּן עַד דְּמָחַל לְהוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.
אָמַר לֵיהּ לְאֵלִיָּהוּ, כָּךְ הֲוָה לָךְ לְמֶעְבַּד, וְעוֹד הֲוָה לָךְ לְמֶחֱזֵי, דְּאִינוּן בָּנַי בְּנֵי רְחִימָאי, דְּקַבִּילוּ אוֹרַיְיתִי בְּטוּרָא דְחוֹרֵב, וְדָא הוּא דִּכְתִיב, וַיֵּלֶךְ בְּכֹחַ הָאֲכִילָה הַהִיא אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה. דְּחָזָא עִנְיָינָא דְמשֶׁה, דְּאִישְׁתְּהֵי קַמֵּיהּ אַרְבְּעִין יְמָמִין וְאַרְבָּעִין לֵילָוָן. וְעִנְיָינָא דְיִשְׂרָאֵל, דְּקַבִּילוּ אוֹרַיְיתָא בְּטוּרָא דְחוֹרֵב. וְדָא הוּא דִכְתִיב, (שם) עַד הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵב.
אָמַר רִבִּי יִצְחָק, לֹא זָז אֵלִיָּהוּ מִשָּׁם, עַד שֶׁנִּשְׁבַּע לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְהוֹרוֹת זְכוּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל תָּמִיד. וְכָל מִי שֶׁעוֹשֶׂה זְכוּת, הוּא מַקְדִּים וְאוֹמֵר לִפְנֵי הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כָּךְ וְכָךְ עָשָׂה עַכְשָׁיו פְּלוֹנִי. וְאֵינוֹ זָז מִשָּׁם, עַד שֶׁיִּכְתְּבוּ זְכוּתוֹ דְּהַהוּא גַבְרָא. דִּכְתִיב, (מלאכי ג׳:ט״ז) וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו.
אָמַר רִבִּי יְהוּדָה בֶּן פַּזִי, מֶה הָיָה עוֹנְשׁוֹ שֶׁל נֹחַ, שֶׁיָּצָא חִגֵּר בְּרַגְלָיו מִן הַתֵּיבָה, וְשָׁכַב וְנִתְבַּזֶּה, וְהִתְלוֹצֵץ עָלָיו בְּנוֹ, וְעָשָׂה לוֹ מַה שֶּׁעָשָׂה.
אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה יֵשׁ לְאָדָם לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה. בֹּא וּרְאֵה מִפְּנֵי שֶׁנָּטַל יַעֲקֹב הַבְּרָכוֹת מֵעֵשָׂו בְּרַמָּאוּת. תֵּדַע לָךְ, שֶׁלֹּא נִיתַּן רְשׁוּת לְשׁוּם אוּמָּה בָּעוֹלָם לְהִשְׁתַּעְבֵּד בְּיִשְׂרָאֵל, זוּלָתִי אוּמָּה שֶׁל עֵשָׂו.
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי, נָטַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת שֵׁם בֶּן נֹחַ, וְהִפְרִישׁוֹ לְכֹהֵן עֶלְיוֹן, וּלְשָׁרְתוֹ. וְהִשְׁרָה שְׁכִינָתוֹ עִמּוֹ, וְקָרָא שְׁמוֹ מַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם. וְהָיָה יֶפֶת אָחִיו לוֹמֵד תּוֹרָה מִמֶּנּוּ בְּמִדְרָשׁוֹ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם, וְלָמַד תּוֹרָה בְּמִדְרָשׁוֹ שֶׁל שֵׁם. וְנִתְעַסֵּק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּאַבְרָהָם, וְנִשְׁתַּכְּחוּ כָּל הָאֲחֵרִים. בָּא אַבְרָהָם וְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁיַּשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ תָּמִיד בְּבֵיתוֹ שֶׁל שֵׁם, וְהוֹדָה לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים ק״י:ד׳) אַתָּה כֹהֵן לְעוֹלָם עַל דִּבְרָתִי מַלְכִּי צֶדֶק.
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן, וַהֲלֹא יֶפֶת הוּא הַגָּדוֹל, לָמָּה שֵׁם נָטַל הַכְּהוּנָּה. בִּשְׁבִיל שֶׁהָיָה תָּמִיד עוֹסֵק בַּתּוֹרָה, וּפֵירַשׁ מִדַּרְכֵי הָעוֹלָם. וּמֵאַיִן הָיָה לוֹ תּוֹרָה. אֶלָּא אָדָם הָרִאשׁוֹן יָדַע הַתּוֹרָה, וְהִנִּיחָהּ בְּקַבָּלָה לְשֵׁת בְּנוֹ, וְאַחַר כַּךְ בָּאָה לְיַד חֲנוֹךְ, עַד שֶׁבָּא לְשֵׁם וְהָיָה מִתְעַסֵק תָּמִיד בָּהּ.
אָמַר לוֹ ר' יוֹסֵי, אִם הַתּוֹרָה הָיְתָה בְּמִדְרָשׁוֹ שֶׁל שֵׁם, לָמָּה הוּצְרַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְצַוּוֹת לִבְנֵי נֹחַ אוֹתָן שֶׁבַע מִצְוֹת שֶׁנִּצְטַוּוּ, שֶׁהֲרֵי בַּתּוֹרָה נִכְתְּבוּ קוֹדֶם לָכֵן, אֶלָּא אָמַר רִבִּי יִצְחָק, בְּשָׁעָה שֶׁהַמַּבּוּל בָּא לָעוֹלָם, וְנִכְנְסוּ לַתֵּיבָה, מֵרוֹב צַעֲרָם נִשְׁתַּכְּחָה מִשֵּׁם, עַד שֶׁבָּא הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְחִידֵּשׁ לָהֶם אוֹתָם שֶׁבַע מִצְוֹת.
אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, חַס וְשָׁלוֹם לֹא נִשְׁתַּכְּחָה הַתּוֹרָה מִמֶּנּוּ, אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אִם אוֹמַר לָהֶם שֶׁיִּשְׁמְרוּ כָּל תּוֹרָתִי, יִפְרְקוּ כָּל הָעוֹל מֵהֶם, כַּאֲחֵרִים שֶׁאָמְרוּ (איוב כא) וְדַעַת דְּרָכֶיךָ לֹא חָפָצְנוּ. אֶלָּא אֶתֵּן לָהֶם דְּבָרִים מוּעָטִים, וְיִשְׁמְרוּ אוֹתָם.
עַד שֶׁיָּבוֹא מִי שֶׁיִּשְׁמוֹר כּוּלָּהּ, וְהוּא אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כ״ו:ה׳) עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי. דְּכֵיוָן שֶׁלָּמַד מִשֵּׁם הַתּוֹרָה, קִבֵּל עַל עַצְמוֹ שֶׁיִּשְׁמוֹר הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ, וּלְפִיכָךְ בֵּירַר לָהֶם הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁבַע מִצְוֹת מִן הַתּוֹרָה כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְרוּ אוֹתָם.
רַבִּי פָּתַח בִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל כְּנֶגֶד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וַיְשַׁלַּח אֶת הָעוֹרֵב, דְּאָמַר רִבִּי פִּנְחָס, כְּתִיב, (שמואל ב טו) וַיֹּאמֶר דָּוִד כו', קוּמוּ וְנִבְרְחָה כִּי לֹא תִהְיֶה לָנוּ פְּלֵיטָה מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם. וְאַף עַל פִּי שֶׁבָּרַח, מַאי כְּתִיב בֵּיהּ, (תהלים ג) מִזְמוֹר לְדָוִד בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיָה בּוֹרֵחַ וְנִגְרַשׁ מִמַּלְכוּתוֹ, לֹא מָנַע עַצְמוֹ מִלּוֹמַר שִׁירָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְלָשׁוּב וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנָיו. וַיְשַׁלַּח אֶת הָעוֹרֵב, זֶהוּ דָוִד, שֶׁהָיָה קוֹרֵא עִמָּהֶן תָּמִיד כְּעוֹרֵב.
דָּבָר אַחֵר, הָעוֹרֵב שֶׁבָּא מִיְהוּדָה, שֶׁנִּקְרָא עוֹרֵב, שֶׁנֶּאֱמַר, (בראשית מג) אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ. הָעֹרֵב כְּתִיב, בְּלֹא וָא"ו. אָמַר רִבִּי פִּנְחָס, לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ עוֹרֵב, שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ בֶּהָרִים כְּעוֹרֵב. וְהַיְינוּ דְּאָמַר לְשָׁאוּל, (שמואל א כו) כַּאֲשֶׁר יִרְדֹּף הַקֹּרֵא בֶּהָרִים. אָמַר לוֹ, שַׂמְתַּנִּי לִהְיוֹת כְּקוֹרֵא בֶּהָרִים, כְּתִיב הָכָא קוֹרֵא, וּכְתִיב הָתָם, (תהלים קמז) לִבְנֵי עוֹרֵב אֲשֶׁר יִקְרָאוּ.
וְאָמַר רִבִּי פִּנְחָס, בֹּא וּרְאֵה מַה בֵּין מַלְכֵי יְהוּדָה לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל. שָׁלַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְדָוִד, וְגַרְשֵׁהוּ מִמַּלְכוּתוֹ, וּמִיָּד שָׁב בִּתְשׁוּבָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְאַל תִּתְמַהּ עַל זֶה, וַאֲפִילּוּ מְנַשֶּׁה מֶלֶךְ יְהוּדָה, שֶׁהָיָה רָשָׁע, מִיָּד שָׁב בִּתְשׁוּבָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְלָקַח אוּמָּנוּת אֲבוֹתָיו, וְשָׁב לְמַלְכוּתוֹ.
וְזֶהוּ שֶׁבָּא הַכָּתוּב לְהוֹרוֹת, וַיְשַׁלַּח אֶת הָעוֹרֵב, זֶה דָּוִד, שֶׁהָיָה קוֹרֵא תָּמִיד כְּעוֹרֵב, וְשִׁלְּחָהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִמַּלְכוּתוֹ, וְהוֹצִיאוֹ מִבֵּיתוֹ, וּמַה כְּתִיב בֵּיהּ. וַיֵּצֵא יָצוֹא וָשׁוֹ"ב. דִּכְתִיב, (שמואל ב טו) וְדָוִד עֹלֶה בְּמַעֲלֵה הַזֵּיתִים עֹלֶה וּבוֹכֶה וְרֹאשׁ לוֹ חָפוּי. הָיָה יוֹצֵא וְשָׁב בִּתְשׁוּבָה, וּמִתְוַדֶּה עַל חַטֹאתָיו, וּמְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עֲלֵיהֶם, וְיָדַע כִּי חַטֹאתָיו עָשׂוּ לוֹ שֶׁנִּשְׁלַח מִמַּלְכוּתוֹ וְנִגְרַשׁ.
וּבְכָל דָּבָר וְדָבָר דְּחֶטְאָה גָרֵים בְּמַלְכוּתוֹ, אוֹ בְּיִשְׂרָאֵל, הָיָה תּוֹלֶה הַדָּבָר בּוֹ, וַהֲוָה יָדַע דְּהוּא הָיָה גָּרֵים. עַד יְבשֶׁת הַמַּיִם, שֶׁהֵשִׁיבוּהוּ לֹא עָלֶיךָ הַדָּבָר, אֶלָּא אֶל שָׁאוּל וְאֶל בֵּית הַדָּמִים.
תָּא חֲזֵי, דִּכְתִיב (שם כא) וַיְהִי רָעָב בִּימֵי דָוִד שָׁלשׁ שָׁנִים שָׁנָה אַחֲרֵי שָׁנָה וַיְבַקֵּשׁ דָּוִד אֶת פְּנֵי ה', דְּסָבַר דְּהוּא הֲוָה גָּרֵים, אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֹא עָלֶיךָ זוֹ אֶלָּא עַל שָׁאוּל. עַד יְבשֶׁת הַמַּיִם, הָיָה תּוֹלֶה הַכֹּל בְּעַצְמוֹ, וּמִיָּד הָיָה שָׁב בִּתְשׁוּבָה. וְאָז לֹא הוּצְרַךְ לַחֲזוֹר בִּתְשׁוּבָה, שֶׁהַדָּבָר לֹא בָּא בִּשְׁבִילוֹ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (בראשית ח׳:ז׳) וַיֵּצֵא יָצוֹא וָשׁוֹב עַד יְבשֶׁת הַמַּיִם, דַּאֲזַי לֹא הָיָה הַדָּבָר תָּלוּי בּוֹ.
אָמַר רִבִּי פִּנְחָס, רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְנַסּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, וּשְׁלָחָם לְבָבֶל. שֶׁנֶּאֱמַר, (שם) וַיְשַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה מֵאִתּוֹ, זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. רְאֵה מַה כְּתִיב בָּהּ, וְלֹא מָצְאָה הַיּוֹנָה מָנוֹחַ לְכַף רַגְלָהּ. שֶׁהִכְבִּיד עוּלָהּ מֶלֶךְ בָּבֶל, בְּרָעָב וּבְצָמָא וּבַהֲרִיגַת צַדִּיקִים הַרְבֵּה. וּמִשּׁוּם כּוֹבֶד עוּלָהּ, וַתָּשָׁב אֵלָיו אֶל הַתֵּיבָה, וְחָזְרָה בִּתְשׁוּבָה וְקִבְּלָהּ.
חָטְאָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל כְּמִתְּחִלָּה, וַיּוֹסֶף לְהַגְלוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר (שם) וַיּוֹסֶף שַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה מֵאִתּוֹ, בְּגָלוּת אַחֶרֶת שֶׁל יָוָן. דְּאָמַר רִבִּי יְהוּדָה, גָלוּת יָוָן אַחְשִׁיךְ פְּנֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל כְּשׁוּלֵי קְדֵרָה.
וּמֵרוֹב צַעֲרָם וְדוֹחֲקָם מַה כְּתִיב בֵּיהּ. וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב. מַה לְּעֵת עֶרֶב, דְּלָא הֲוָה נְהִירָא לְהוֹן שַׁעֲתָא דְּרַוְוחָא, כְּמָה דַּהֲוַת עֲבִידָא בְּקַדְמִיתָא, וְאִתְקַטְלֵי צַדִּיקַיָא, וְאִתְחַשַׁךְ יְמָמָא, וְאַעֲרֵיב לָהֶן שִׁמְשָׁא וְלָא יָכְלִין לְמֵיקַם מִן קֳדָם דּוֹחֳקָא סַגִּיאָה דַּהֲוֵי עֲלֵיהוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיהו ד׳:י״ג) אוֹי לָנוּ כִּי פָנָה הַיּוֹם כִּי יִנָּטוּ צִלְּלֵי עֶרֶב. כִּי פָנָה הַיּוֹם, אֵלוּ הֵן צַדִּיקַיָיא הַמְאִירִים כַּשֶׁמֶשׁ. כִּי יִנָטוּ צִלְּלֵי עֶרֶב, שֶׁנִּשְׁאֲרוּ כְּעוֹלְלוֹת בָּצִיר וְזֶהוּ לְעֵת עֶרֶב וְלֹא בִּזְמַן דִּנְהִירִין לְהוֹן צַדִּיקַיָא כְּשִׁמְשָׁא.
(בראשית ח) וְהִנֵּה עָלֶה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ. לוּלֵי שֶׁהֵעִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוּחַ הַכֹּהֲנִים, שֶׁהָיוּ מַדְלִיקִין נֵרוֹת בְּשֶׁמֶן זַיִת, אֲזַי אָבְדָה פְּלֵיטַת יְהוּדָה מִן הָעוֹלָם. וּבְכָל פַּעַם וּפַעַם שָׁבָה בִּתְשׁוּבָה וְנִתְקַבְּלָה. אָמַר רִבִּי פִּנְחָס, חוּץ מִן גָּלוּתָא רְבִיעָאָה, דַּעֲדַיִין לֹא שָׁבָה, וְהַכֹּל תָּלוּי בִּתְשׁוּבָה.
וְאָמַר רִבִּי פִּנְחָס, אֵין לְךָ בְּכָל פַּעַם וּפַעַם, שֶׁלֹּא הִתְעַכֵּב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גְּזַר דִּינָא שֶׁל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁבַע שְׁמִיטִין, וְשֶׁבַע יוֹבְלוֹת, שֶׁמָּא תַּחְזוֹר בִּתְשׁוּבָה. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (בראשית ח׳:י״ב) וַיִּיָחֶל עוֹד שִׁבְעַת יָמִים אֲחֵרִים, בַּר מִן קֳדָמָאי.
וַיְשַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה, בְּגָלוּת אֱדוֹם. וְלֹא יָסְפָה שׁוּב אֵלָיו עוֹד, דְּעַד הַיּוֹם לֹא חָזְרָה בִּתְשׁוּבָה, וְלֹא הֵעִירָה רוּחָהּ. דְּאָמַר רִבִּי פִּנְחָס, אִלְמָלֵי חָזְרָה בִּתְשׁוּבָה לֹא נִשְׁתַּיְירָה בַּגָּלוּת יוֹמָא חַד. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, כָּל הַגָּלֻיּוֹת שֶׁגָּלְתָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, נָתַן לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זְמַן וְקֵץ, וְנִתְעוֹרְרָה תָּמִיד בִּתְשׁוּבָה, וְגָלוּת הָאַחֲרוֹן אֵין לוֹ קֵץ וּזְמָן, אֶלָּא הַכֹּל תָּלוּי בִּתְשׁוּבָה. שֶׁנֶּאֱמַר, (דברים ל׳:ב׳) וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקוֹלוֹ. וּכְתִיב, (שם) אִם יִהְיֶה נִדַחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמַיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ.
אָמַר לֵיהּ רַבִּי עֲקִיבָא, אִם כֵּן, הֵיאַךְ יְהֵא דָא לְהִתְעוֹרְרָא כּוֹלְהוֹן כַּחֲדָא בִּתְשׁוּבָה, מַאן דַּהֲוֵי בְּסָיְיפֵי שְׁמַיָא, וּמַאן דְּהוּא בְּסָיְיפֵי אַרְעָא, הֵיךְ יִתְחַבְּרוּן כַּחֲדָא לְמֶעְבַּד תְּשׁוּבָה.
אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזְר, חַיֶּיךָ, דְּאִי יַחְזְרוּן בִּתְשׁוּבָה רֵישֵׁי כְּנִישְׁתָּא, אוֹ חָדָא כְּנִישְׁתָּא, בִּזְכוּתָם יִתְכְּנֵשׁ כָּל גָּלוּתָא, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִיסְתְּכֵי תְּדִירָא, אֵימָתַי יַחְזְרוּן, וְיַעֲבֵד לְהוֹן טָבָא, דִּכְתִיב (ישעיהו ל׳:י״ח) וְלָכֵן יְחַכֶּה ה' לַחֲנַנְכֶם. מְחַכֶּה תָּמִיד אֵימָתַי יַעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה.
אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, אִיתָא הָא, כְּהָא דְאָמַר רִבִּי פִּנְחָס, דִּכְתִיב וְלֹא יָסְפָה שׁוּב אֵלָיו עוֹד. לֹא נֶאֱמַר וְלֹא יָסַף שׁוּב אֵלֶיהָ, אֶלָּא הִיא לֹא יָסְפָה שׁוּב אֵלָיו, מִכְּלַל דְּהוּא מְזוּמָן וּמְחַכֶּה אֵימָתַי תָּשׁוּב.
רַבִּי יְהוּדָה אֲמַר, תָּא חֲזֵי, הַאי דִּכְתִיב בְּיַעֲקֹב (בראשית ל״ב:כ״ה) וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיְאָבֶק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשַּׁחַר. בֵּיהּ זִימְנָא אִתְיַהֲבָא רְשׁוּתָא לְכָל חֵילֵי דִשְׁמַיָא, לְאִינוּן רַבְרְבִין דְּאִתְמַנוּן עַל מַלְכְּוָותָא, וְאִתְפְּרָשׁוּ אִלֵּין לְשַׁלְּטָאָה עַל אִלֵּין, וְאִתְיַהֲבַת רְשׁוּתָא וְשׁוּלְטָנָא לְרַבְרְבָא דֶאֱדוֹם, לְשַׁלְטָאָה עַל אוּמַּיָיא.
בֵּיהּ שַׁעֲתָא מַה כְּתִיב. וַיִּוָּתֶר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ, דְּעַד כְּעָן לָא הֲווֹ לֵיהּ בִּנְיָמִין וְלָא אַפּוֹטְרוֹפּוֹסָא בִּשְׁמַיָא.
וַיְאָבֶק אִישׁ עִמּוֹ, דֵּין הוּא סמאל, רַבָּא דֶאֱדוֹם. וּבְעָא דְּיִתְיְיהֵב יַעֲקֹב תְּחוֹת שִׁעְבּוּדָא דֶּאֱדוֹם, וּמִשּׁוּם זְכוּתָא רַבְרְבָא דְּהֲוָה בְּיַעֲקֹב, לָא אִתְיְיהֵיב בִּידֵיהּ.
אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, בֵּיהּ שַׁעֲתָא אִתְכְּנָשׁוּ כָּל חֵילָא דִשְׁמַיָא, וּבְעוֹ לְמִיטְעַן עִם סמאל, בְּגִינֵיהּ דְּיַעֲקֹב. אֲמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לָא אִיצְטְרִיךְ יַעֲקֹב לְשׁוּם חַד מִנְּכוֹן, הָא זְכוּתֵיהּ דְּיִטְעוֹן עִמֵּיהּ. מִיָּד וַיֵּאָבֶק אִישׁ עִמּוֹ, טָעִין עִמֵּיהּ.
אָמַר רִבִּי יוּדָא, תָּא חֲזֵי, מַה כְּתִיב בֵּיהּ. (שם) וַיַּרְא כִּי לֹא יָכוֹל לוֹ, דְּהֲוָה סַגִּיאָה זְכוּתֵיהּ, וְלָא יָכֵיל בְּטַעֲנָתֵיהּ לְאִשְׁתַּעְבְּדָא יַעֲקֹב תְּחוֹת יְדָא דֶאֱדוֹם. מִיָּד וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ. אִלֵּין אִינוּן בְּנוֹהִי נָפְקֵי יְרֵכֵיהּ.
בֵּיהּ שַׁעֲתָא אִתְחְלַשׁ יַעֲקֹב, וְלָא יָכֵיל לְמִטְעַן עִמֵּיהּ, דִּכְתִיב וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ, בְּאַטְעָנוּתֵיהּ עִמֵּיהּ. וְאִתְיַהֲבָא רְשׁוּתָא לִסמאל, בְּנוֹהִי דְּיַעֲקֹב תְּחוֹת יְדָא דֶאֱדוֹם, כָּל זִימְנָא דְּיַעַבְרוּן עַל אוֹרַיְיתָא.