כמו שבאו הרבה מצות במצות הצדקה כמו שנא' במצות עשה כן באו הרבה אזהרות על המנע ממנה וכלן הן באות במנין אחד לבד. וכבר כתב ולבך לא תאמץ ובכללו הוא לא תקפוץ את ידך הנכתב בסמוך לו:

ולא תקשה ערפך, בה"ג ז"ל מנה אזהרה זו והרמב"ם ז"ל סלקה מהמנין לפי שהיא אזהרה כוללת כל התורה כלומר לא תקשו ערפכם מלשמוע כל אשר צויתי אתכם ואין ראוי למנות האזהרות הכוללות כמו שנודע מהשרשים והרמב"ן ז"ל כתב שנראה לו שזה הלאו הוא לאו מיוחד. וענינו שיצוה להיותם שומעים מהנביאים ולא יקשו ערפם לשאול אחת מהם, כמו שעשו בארץ מצרים כענין שכתוב ואודע לכם בתוך ארץ מצרים ואומר לכם איש שקוצי עיניו השליכו ובגלולי מצרים אל תטמאו. וימרו בי ולא אבו לשמוע לי. וכן כתיב אבותינו במצרים לא השכילו נפלאותיך וכתיב אל תקשו לבבכם כמריבה כיום מסה במדבר. ולפי דבריו ז"ל היה ראוי למנות ומלתם את ערלת לבבכם במצות עשה אבל במנינו הוא מסכים עם הרז"ל ולא ראיתי שהכניס זו במנין:

ולא תתן כספך בנשך כיהירים כבר פירשתי למעלה ענין לאוי הרבית ואיך יכנסו במנין: