Zohar, Balak
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
וְדָוִד מַלְכָּא אָמַר, (תהילים י״א:ב׳) כִּי הִנֵּה הָרְשָׁעִים יִדְרְכוּן קֶשֶׁת כּוֹנְנוּ וְגוֹ'. וְאַף עַל גַּב דְּהַאי קְרָא הָא אוֹקְמוּהָ, עַל שֶׁבְנָא וְיוֹאָח מְמָנָן דְּחִזְקִיָה אִתְּמַר, אֲבָל הַאי קְרָא עַל סָמָאֵ"ל וְסִיעָתֵיהּ אוּף הָכִי אִתְּמַר, דְּכָל עוֹבָדוֹי וְעֵיטוֹי עַל יִשְׂרָאֵל נִינְהוּ. בָּלָק וּבִלְעָם הַהוּא אֹרַח מַמָּשׁ נַקְטוּ, וְהָא אִתְּמַר דַּחֲבוּרָא בִּישָׁא עַבְדוּ. אַמְרוּ, עֲמָלֵ"ק: עָ"ם לָ"ק, עַמָּא דְּלַקָא לוֹן, כְּחִוְיָא דְּמָחֵי בִּזְנָבָא דִּילֵיהּ, הָא אֲנָן יַתִּיר. בָּלָ"ק: בָּ"א לָ"ק. אָתָא מַאן דְּלָקֵי לוֹן כִּרְעוּתֵיהּ. בִּלְעָ"ם: בַּ"ל עָ"ם, לֵית עַמָּא, וְלֵית רַעְיָא. שְׁמָא דִּילָן גָּרִים לְשֵׁיצָאָה לוֹן וּלְאַעְקְרָא לְהוּ מֵעָלְמָא.
Similarly the words of King David: “For lo, the wicked bend the bow, they make ready their arrow upon the string” (Ps. 11, 2), although explained as referring to Shebna and Joach, the officers of Hezekiah, can also be applied to this Samael and his company, whose whole object is to harm Israel.
וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חָשִׁיב בְּגַוְונָא אַחֲרָא שְׁמֵיהוֹן, בְּבָלָק בַּ"ל, בְּבִלְעָם בַּ"ל, הָא בִּלְבֵּ"ל. מַה אַתְוָון אִשְׁתָּאֲרוּ עֵמֶ"ק, בִּלְבֵּל עִמְקָא דְּמַחֲשָׁבָה דִּלְהוֹן, דְּלָא יִשְׁלְטוּן בְּעָלְמָא, וְלָא יִשְׁתַּאֲרוּן בְּעָלְמָא.
Balak and Balaam chose that path, and, as we have said, made an evil partnership.’
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, אֶלְעָזָר, יָאוּת אַמְרַת, אֲבָל בָּלָק, תִּפַּח רוּחֵיהּ בְּגֵיהִנָּם. וּבִלְעָם יִשְׁתַּחֲקוּן תַּמָּן גַרְמוֹי וְרוּחֵיהּ. וְהָכִי הוּא עֵיטָא בִּישָׁא נַטְלוּ עַל פַּטְרוֹנָא. עַל הַאי כֹּה, דְּחָשִׁיבוּ לְאַעְקְרָא לְהַאי כֹּה, וְחָשִׁיבוּ לְסִטְרָא בִּישָׁא לְסַלְּקָא לֵיהּ בְּפוּמָא וּבְעוֹבָדָא.
R. Simeon said: ‘Let Balak and Balaam rot in hell. They took evil counsel together against the Protector, whom they thought to remove by means of deed and word.
אָמַר הַהוּא רָשָׁע, קַדְמָאֵי אִשְׁתְּדָּלוּ וְלָא יָכִילוּ. דּוֹר הַפְלָגָה אִשְׁתְּדָּלוּ, וְלָא יָכִילוּ. עָבְדוּ עוֹבָדָא, וּפוּמָא חָסֵר מִנַּיְיהוּ, דְּלִישָׁנְהוֹן אִתְבַּלְבָּל, וְלָא יָכִיל. אֲבָל אַנְתְּ, הָא פּוּמָךְ שַׁנָּן, וְלִישָׁנָךְ מְתֻּתְקָּן בִּתְרֵין סִטְרִין אִלֵּין, אֵת אֲשֶׁר תְּבָרֵךְ מְבוֹרָךְ, ואֲשֶׁר תָּאוֹר יוּאָר, הַהוּא סִטְרָא דְּאַתְּ בָּעֵי לְסַלְּקָא לְעֵילָּא בְּפוּמָךְ וְלִישָׁנָךְ, אִסְתְּלִיק. וְהַהוּא סִטְרָא דְּאַתְּ בָּעֵי לְמֵילַט, בְּחֵילָא דְּפוּמָךְ תֵּילוֹט (וסטרא קמך) וְכֹלָּא בָּךְ תַּלְיָיא דְּהָא עוֹבָדָא אִתְתָּקַּן. אֲבָל בְּמִלָּה תַּלְיָיא כֹּלָּא, וְעַל דָּא (ס"א בעובדא) כְּעוֹבָדָא דְּנָחָשׁ אֲנָא אַתְקִין. וְאַנְתְּ תַּשְׁלִים כֹּלָּא בְּפוּמָךְ, הַהוּא סִטְרָא דִּתְּבָרֵךְ מְבוֹרָךְ, וְהַהוּא סִטְרָא דְּתָּאוֹר יוּאָר.
Said that wicked one: The ancients tried and did not succeed. The generation of the Tower of Babel tried but could not, because though they had deeds the word of the mouth was lacking, as their tongues were confused. But thy mouth is sharp and thy tongue is ready for either course. That side which thou desirest to remove is removed by thy mouth and tongue, and that side which thou desirest to curse by the power of thy mouth is cursed.
וְהוּא לָא יָדַע דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (איוב י״ב:כ׳) מֵסִיר שָׂפָה לְנֶאֱמָנִים וְטָעַם זְקֵנִים יִקַּח, וְכֹלָּא בִּרְשׁוּתֵיהּ קַיְּימָא. מֵסִיר שָׂפָה לְנֶאֱמָנִים, אֵלּוּ דּוֹר הַפְלָגָה, דְּבִלְבֵּל לִישָׁנֵהוֹן, דְּלָא יִשְׁלְטוּן בְּמִלָּה כְּלַל. דִּכְתִּיב, (בראשית י״א:ז׳) אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ. וְטַעַם זְקֵנִים יִקָּח, אֵלּוּ בִּלְעָם וּבָלָק דְּתַרְוַויְיהוּ הֲווֹ בְּעֵיטָא חֲדָא, דִּכְתִּיב וַיַּעַל בָּלָק וּבִלְעָם פַּר וְאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ.
תָּא חֲזֵי, הַהוּא רָשָׁע דְּבִלְעָם, כָּל עוֹבָדוֹי לְבִישׁ, בְּרוּם לִבָּא. תַּרְוַויְיהוּ הֲווֹ סַלְּקִין קָרְבְּנָא, דִּכְתִּיב וַיַּעַל בָּלָק וּבִלְעָם. וְכָל מַדְבְּחִין בָּלָק הֲוָה מְסַדֵּר, וְאִיהוּ רָשָׁע, הֲוָה מַשְׁבַּח גַּרְמֵיהּ וְאָמַר, אֶת שֶׁבַע הַמִּזְבְּחוֹת עָרַכְתִּי וָאַעַל פָּר וְאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ. וְאִלּוּ לְבָלָק לָא שָׁתַּף בַּהֲדֵיהּ. אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, רָשָׁע, כֹּלָּא יְדַעְנָא, אֶלָּא שׁוּב אֶל בָּלָק, וְאַתְּ לָא צָרִיךְ לְמַלְּלָא אֶלָּא וְכֹה תְּדַבֵּר. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, וְטַעַם זְקֵנִים יִקָּח.
דָּבָר אַחֵר וְטַעַם זְקֵנִים יִקָּח, דִּכְתִּיב וַיֵּלְכוּ זִקְנֵי מוֹאָב וְזִקְנֵי מִדְיָן וּקְסָמִים בְּיָדָם. טַעֲמָא דְּאִינּוּן זְקֵנִים נָטַל מִנַּיְיהוּ, וְלָא יָכִילוּ לְמִשְׁלַט בְּחַרְשַׁיְיהוּ כְּלַל. וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו דִּבְרֵי בָּלָק. מִלִּין בְּאִתְגַּלְיָא, וְלָא בִּלְחִישׁוּ. פָּגִים אוּדְנָא הֲוָה, וּפָגִים עֵינָא, וּפָגִים רַגְלָא. מִתְּלַת דּוּכְתִּין הֲוָה פָּגִים. מְתוּקָן הֲוָה לְסִטְרָא אַחֲרָא, וְהָכִי אִצְטְרִיךְ לְהַהוּא סִטְרָא אַחֲרָא, אֲתָר דְּשַׁרְיָא פָּגִים, זִינָא לְזִינֵיהּ.