כְּתִיב (שמואל א ב) כִּי אֵל דֵּעוֹת יְיָ'. דֵּעוֹת וַדַּאי. הוּא הַדַּעַת. בְּדַעַת כָּל פַּלְטְרֹי אִתְמַלְּיָין. דִּכְתִּיב, וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ. (בגין כך) דַּעַת אַחֲרָא לָא אִתְגַּלְיָא, דְּהָא טְמִירָא אָזִיל בְּגַוֵויהּ, וְאִתְכְּלִיל בֵּיהּ. דַּעַת נָהִיר בְּמוֹחִין, וְאִתְפְּשַׁט בְּמוֹחָא כֹּלָּא. (במוחא, בגופא כלא, כי אל דעות יי')

בְּסִפְרָא דְּאַגַּדְתָּא תָּנֵינָן, כִּי אֵל דֵּעוֹת יְיָ', אַל תִּקְרֵי דֵּעוֹת, אֶלָּא עֵדוּת. דְּהוּא סַהֲדוּתָא דְּכֹלָּא, סַהֲדוּתָא דִּתְרֵין חוּלָקִין, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (תהילים ע״ח:ה׳) וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב. וְאַף עַל גַּב דְּהַאי מִלָּה, אוֹקְמוּהָ בְּסִפְרָא דִּצְנִיעוּתָא בְּגַוְונָא אַחֲרָא. הָתָם בְּאַתְרֵיהּ שְׁלִים, הָכָא כֹּלָּא שַׁפִּיר, וְכֹלָּא הֲוֵי, כַּד אַסְתִּים מִלָּה.

הַאי אָב וָאֵם, כֻּלְּהוּ בְּהוּ כְּלִילָן, כֹּלָּא בְּהוּ סְתִימָן, וְאִינּוּן סְתִימָן בְּמַזָּלָא קַדִּישָׁא, עַתִּיקָא דְּכָל עַתִּיקִין. בֵּיהּ סְתִימָן. בֵּיהּ כְּלִילָן. כֹּלָּא הוּא, כֹּלָּא הֲוֵי. בְּרִיךְ הוּא, בְּרִיךְ שְׁמֵיהּ, לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמִין.

כָּל מִלִּין דְּאִדָּרָא יָאוּת, וְכֻלְּהוּ מִלִּין קַדִּישִׁין, מִלִּין דְּלָא סָטָאן לִימִינָא וְלִשְׂמָאלָא, כֻּלְּהוּ מִלִּין דִּסְתִּימִין, וְאִתְגַּלְיָין לְאִינּוּן דְּעָאלוּ וְנַפְקוּ, וְכֹלָּא הָכִי הוּא. וְעַד הַשְׁתָּא הֲווֹ מִתְכַּסְיָין אִלֵּין מִלִּין דְּדָחִילְנָא לְגַלָּאָה, וְהַשְׁתָּא אִתְגַּלְיָין. וְגַלֵּי קַמֵּי (מלכא) עַתִּיקָא קַדִּישָׁא, דְּהָא לָא לִיקָרָא דִּילִי וּדְבֵית אַבָּא עֲבִידְנָא, אֶלָּא בְּגִין דְּלָא אִיעוּל בְּכִסּוּפָא קָמֵי פַּלְטְרוֹי עֲבִידְנָא. וְעוֹד, הָא חֲמֵינָא, דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְכָל הָנֵי זַכָּאֵי קְשׁוֹט דְּהָכָא מִשְׁתַּכְּחָן, כֻּלְּהוּ מִסְתַּכְּמִין עַל יְדָי. דְּהָא חֲמֵינָא דְּכֻלְּהוּ חַדָּאן בְּהַאי הִלוּלָא דִּילִי, וְכֻלְּהוּ זְמִינִין בְּהַהוּא עָלְמָא בְּהִילּוּלָא דִּילִי, זַכָּאָה חוּלָקִי.

אָמַר רִבִּי אַבָּא, כַּד סִיֵּים מִלָּה דָּא בּוּצִינָא קַדִּישָׁא, בּוּצִינָא עִלָּאָה, אָרִים יְדוֹי, וּבָכָה וְחַיִיךְ. בָּעָא לְגַלָּאָה מִלָּה חֲדָא. אָמַר, בְּמִלָּה דָּא אִצְטָעַרְנָא כָּל יוֹמָאי, וְהַשְׁתָּא לָא יָהֲבִין לִי רְשׁוּתָא. אִתְתָּקַּף, וְיָתִיב, וְרָחִישׁ בְּשִׂפְוָותֵיהּ, וְסָגִיד תְּלַת זִמְנִין, וְלָא הֲוָה יָכִיל בַּר נָשׁ לְאִסְתַּכְּלָא בַּאֲתְרֵיהּ, כָּל שֶׁכֵּן בֵּיהּ. אָמַר, פּוּמָא פּוּמָא, דְּזָכִית לְכָל הַאי, לָא אַנְגִּיבוּ מַבּוּעָךְ. מַבּוּעָךְ נָפִיק וְלָא פָּסַק. עֲלָךְ קָרֵינָן (בראשית ב׳:י׳) וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן. וּכְתִיב (ישעיהו נ״ח:י״א) וּכְמוֹצָא מַיִם אֲשֶׁר לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו.

הָאִידָּנָא אַסְהַדְנָא עָלַי. דְּכָל יוֹמִין דְּקָאֵימְנָא, תָּאִיבְנָא לְמֵחֱמֵי יוֹמָא דָּא, (נ"א רעותא לגלאה רזא דא) וְלָא סָלִיק בִּרְעוּתִי (ס"א בידי), בַּר הָאִידָּנָא, דְּהָא בְּעִטְרָא דָּא מִתְעֲטָּר הַאי יוֹמָא. וְהַשְׁתָּא בָּעֵינָא לְגַלָּאָה מִלִּין, קַמֵּיהּ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּהָא כֻּלְּהוּ מִתְעַטְּרִין בְּרֵישֵׁי (ברישיה). וְהַאי יוֹמָא לָא יִתְרַחָק לְמֵיעַל לְדוּכְתֵּיהּ, כְּיוֹמָא אַחֲרָא. דְּהָא כָּל יוֹמָא דָּא בִּרְשׁוּתִי קַיְּימָא. וְהַשְׁתָּא שָׁרֵינָא לְגַלָּאָה מִלִּין, בְּגִין דְּלָא אִיעוּל בְּכִסּוּפָא לְעָלְמָא דְּאָתֵי. וְהָא שָׁרֵינָא אֵימָא.