אַדְּהָכִי, הָא נוּנָא רַבָּא אִזְדְּמַן לְגַבֵּיהּ, וְאָמַר רַעְיָא מְהֵימָנָא, (במדבר כ״ד:כ״א) אֵיתָן מוֹשָׁבֶךָ וְשִׂים בַּסֶּלַע קִנֶּךָ. תַּנְיָא דִּמְסַיֵּיעַ לָךְ. דְּהָא נוּנִין בַּסֶּלַע קִנָּא דִּלְהוֹן, אֵיתָן בְּהִפּוּכָא, תַּנְיָא. אֵיתָנִים בְּהִפּוּךְ אַתְוָון, תַּנָּאִים. אִסְתְּמַּר מִנַּיְיהוּ, דְּהָא אַנְתְּ כְּבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן, וּמַאן דְּבָעֵי לְאַתְקְפָא בַּסֶּלַע דְּנוּנֵי יַמָּא, דְּמָארֵי מַתְנִיתִין, דְּאִינּוּן תַּנָּאִים, בָּעֵי לְמֶהֱוֵי תַּקִּיף, לִישָׁנָא חֲדִידָא חֲרִיפָא, (דלינקוב) לִינְקוּב עַד דְּמָטֵי לִתְהוֹמָא רַבָּא דְּתַמָּן.

(חבקוק ב׳:ג׳) כִּי עוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד וְיָּפֵחַ לַקֵּץ וְלֹא יְכַזֵּב, וְאוֹקְמוּהָ דְּהַאי קְרָא נוֹקֵב וְיּוֹרֵד, עַד תְּהוֹמָא רַבָּא. מַאן הוּא דְּנָחִית לִתְהוֹם רַבָּא, לְאַשְׁכְּחָא זִמְנָא דָּא, אֶלָּא אַנְתְּ, דְּאִתְּמַר בָּךְ (תהילים ל״ו:ז׳) צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה. כַּמָה מָארֵי מַתְנִיתִין, דְּבָעוּ לְנַחְתָּא לְעוּמְקָא דַּהֲלָכָה, לְאַשְׁכְּחָא תַּמָּן קֵץ דְּפֻרְקָנָא, וְנַחְתּוּ תַּמָּן, וְלָא סְלִיקוּ. וְאַף עַל גַּב דְּלִישָׁנְהוֹן הֲוַת כְּפַטִּישׁ יְפוֹצֵץ סֶלַע, חֲלִישׁ פַּטִּישׁ דִּלְהוֹן, לְנַקְבָא בְּהַהוּא סֶלַע. וּמַאן דִּנְקִיבוּ דִּילֵיהּ בְּהַהוּא סֶלַע בְּלָא רְשׁוּ, אָתָא חִוְיָא לְנַשְּׁכָא לֵיהּ. וְאִית אַחֲרָנִין דִּנְקִיבוּ לָהּ, עַד דְּמָטוּ לִתְהוֹמָא רַבָּא, וְלָא סְלִיקוּ מִתַּמָּן.