וְאַנְתְּ תַּנְיָא דִּמְסַיֵּיעַ לָךְ יַתִּיר מִכֻּלְּהוּ, בְּגִין דְּאַנְתְּ לִוְיָתָן (נחש בריח) דְּיַמָּא דְּאוֹרַיְיתָא, מָארֵיהּ דְּכָל נוּנִין לִוְיָתָן אִתְקְרֵי, עַל שֵׁם אוֹרַיְיתָא, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ (משלי א׳:ט׳) כִּי לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶׁךָ. וּבָךְ (תהילים ל״ו:ז׳) אָדָם וּבְהֵמָה תּוֹשִׁיעַ יְיָ'. אָדָם דְּאִתְּמַר בֵּיהּ (במדבר י״ט:י״ד) אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל, וְאוֹקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין, אֵין הַתּוֹרָה מִתְקַיֶּימֶת אֶלָּא בְּמִי שְׁמֵמִית עַצְמוֹ עָלֵיהָ, וְלֵית מִיתָה אֶלָּא עֲנִיּוּתָא. וּבְהֵמָה, אִלֵּין עַמֵּי הָאָרֶץ, דְּאִינּוּן מִתְכַּפְיָין כַּסּוּס כַּפֶּרֶד תְּחוֹת מָארֵי מַתְנִיתִין.

אַדְּהָכִי הָא בּוּצִינָא קַדִישָׁא אָתָא, פָּתַח רַעְיָא מְהֵימָנָא וְאָמַר, מָארֵי מַתְנִיתִין מַאן אִיהוּ לִוְיָתָן. אָמַר לֵיהּ בּוּצִינָא קַדִישָׁא, הַאי אִיהוּ דְּדַרְגֵּיהּ עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, וְצַדִּיק, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ, גּוּף וּבְרִית חַשְׁבֵינָן חַד. וְאִתְרַבֵּי בְּיַמָּא דָּא, דְּאִיהִי אִימָּא עִלָּאָה, יָם, דְּבָהּ מְיַיחֲדִין לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כ"ה כ"ה אַתְוָון, דְּאִינּוּן יָם בְּחוּשְׁבָּן, וְאִיהוּ בָּהּ. אָמַר רַעְיָא מְהֵימְנָא, וַדָאי לִוְיָתָן דְּקָאִים עַל שְׂפַת הַיָּם, וְעָלְמָא קָאֵי עַל סְנַפִּירוֹי, דָּא (משלי י׳:כ״ה) צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, דְּכָל עָלְמָא קָאִים עֲלוֹי. אָמַר בּוּצִינָא קַדִישָׁא, זַכָּאָה חוּלָקָךְ רַעְיָא מְהֵימְנָא. (כאן חסר)