Text

Zohar, Shemot

Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.

וַיַּרְא. ויַּרְא דְּהָכָא, כֹּלָּא בְּרוּחַ קוּדְשָׁא אִסְתָּכַל וְחָמָא, וּבְגִין כַּךְ אִסְתָּכַּל בֵּיהּ וְקָטַל לֵיהּ, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא סִבֵב כֹּלָּא, לִמְהַךְ לְהַהוּא בֵּירָא, כְּמָה דְּאָזַל יַעֲקֹב לְגַבֵּי הַהוּא בֵּירָא, דִּכְתִּיב, (שמות ב׳:ט״ו) וַיֵּשֶׁב עַל הַבְּאֵר. בְּיַעֲקֹב כְּתִיב, (בראשית כ״ט:ב׳) וַיַּרְא וְהִנֵּה בְּאֵר. בְּמֹשֶׁה כְּתִיב, וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ מִדְיָן וַיֵּשֶׁב עַל הַבְּאֵר. בְּגִין דְּמֹשֶׁה וְיַעֲקֹב, אַף עַל גַּב דִּבְדַרְגָּא חֲדָא הֲווֹ, אִסְתָּלַק מֹשֶׁה בְּהַאי יַתִּיר מִנֵּיהּ.

The Zohar; London, Soncino Press, 1933

The word “saw” here indicates discernment through the holy spirit, and therefore he did not shrink from killing the Egyptian. Now the Holy One, blessed be He, so ordered matters that Moses might come to the same well to which Jacob came. It says here: “And he sat down by (‘al, lit. upon) a well” (Ibid. 5, 15), and of Jacob it says, “And he looked, and behold, a well” (Gen. 19, 2). This shows that although they belonged to the same degree (of sanctity), Moses in this ascended higher than Jacob.’

רִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי יִצְחָק הֲווֹ אַזְלֵי בְּאוֹרְחָא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, הַהוּא בְּאֵר דְּחָמָא יַעֲקֹב, וְחָמָא מֹשֶׁה, אִי דָּא הֲוָה הַהוּא בֵּירָא, דְּחָפַר אַבְרָהָם וְיִצְחָק. אֲמַר לֵיהּ לָאו. אֶלָּא, בְּשַׁעֲתָא דְּאִתְבְּרֵי עָלְמָא, אִתְבְּרֵי הַאי בֵּירָא. וּבְעֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, אִתְבְּרֵי פּוּמָא דִּילֵיהּ, וְהַאי אִיהוּ בְּאֵר דְּחָמוּ יַעֲקֹב וּמֹשֶׁה.

The Zohar; London, Soncino Press, 1933

As R. Jose and R. Isaac were once walking together, the former said: ‘Was the well which both Jacob and Moses saw the same one which was digged by Abraham and Isaac?’ Said R. Isaac: ‘No! This well was created when the world was created, and its mouth was formed on the eve of the Sabbath of Creation, in the twilight.’¹ That was the well which Jacob and Moses saw.’

footnotes: ¹ Cf. Pirke Aboth, v, 9.

מַתְנִיתִין. אִינּוּן דְּרֹדְפֵי קְשׁוֹט, אִינּוּן דְּתַבְעֵי רָזָא דִּמְהֵימָנוּתָא. אִינּוּן דְּאִתְדְּבָקוּ בְּקִשּׁוּרָא מְהֵימָנָא. אִינּוּן דְּיָדְעִין אוֹרְחוֹי דְּמַלְכָּא עִלָּאָה. קְרִיבוּ שִׁמְעוּ.

כַּד סְלִיקוּ תְּרֵין, וְנַפְקוּ לְקַדְמוּת חַד, מְקַבְּלִין לֵיהּ בֵּין תְּרֵין דְּרוֹעִין. תְּרֵין נַחְתֵּי לִתְלַתָא (נ"א לתתא) תְּרֵין אִינּוּן, חַד מִינָיְיהוּ חַקְלָא דְּתַפּוּחִין קַדִּישִׁין אִיהוּ מֵהַאי בֵּירָא יַתְבֵי (תרין יתבי) מוֹתְבָא דִּנְבִיאֵי (ס"א בנוי) יַנְקִין בְּהוּ. חַד בֵּינַיְיהוּ, חִבּוּרָא אִיהוּ דְּכֹלָּא, אִיהוּ נָטִיל מִכֹּלָּא

הַהוּא בֵּירָא קַדִּישָׁא, קָאִים תְּחוֹתַיְיהוּ, חַקְלָא דְּתַפּוּחִין קַדִּישִׁין אִיהוּ מֵהַאי בֵּירָא אִתְשַׁקְיָין עֲדָרַיָּיא, דְרַעֵי מֹשֶׁה בְּמָדְבְּרָא, מֵהָאִי בֵּירָא אִתְשַׁקְיָין עֲדָרִיָיא דְבָּרִיר יַעֲקֹב כָּד בָּרִיר לוֹן לְגּוֹ חוּלָקֵיה כָּל אִינּוּן רְתִיכִין, כָּל אִינּוּן מָארֵי דְּגַדְפִּין. תְּלַת קַיְימִין רְבִיעִין עַל הַאי בֵּירָא. הַאי בֵּירָא מִנַּיְיהוּ אִתְמְלֵי. אֲדֹנָ"י אִתְקְרֵי, עַל דָּא כְּתִּיב, (דברים ג׳:כ״ד) אֲדֹנָי יֶיִ' אַתָּה הַחִלּוֹתָ וְגוֹ'. וּכְתִיב (דניאל ט׳:י״ז) וְהָאֵר פָּנֶיךָ עַל מִקְדָּשְׁךָ הַשָּׁמֵם לְמַעַן אֲדֹנָי, אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (יהושע ג׳:י״א) הִנֵּה אֲרוֹן הַבְּרִית אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ. בֵּיהּ גָּנִיז חַד מְקוֹרָא קַדִּישָׁא, דִּנְבִיעַ בֵּיהּ תָּדִיר, וְאַמְלֵי לֵיהּ, יְיָ' צְבָאוֹת אִקְרֵי. בְּרִיךְ הוּא לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמִין. (ע"כ)

וּלְכֹהֵן מִדְיָן שֶׁבַע בָּנוֹת וַתָּבֹאנָה וַתִּדְלֶנָה וְגוֹ'. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, אִי בֵּירָא דָּא, אִיהוּ בֵּירָא דְּיַעֲקֹב, הָא כְּתִיב בֵּיהּ, (בראשית כ״ט:ג׳) וְנֶאֱסְפוּ שָׁמָּה כָל הָעֲדָרִים וְגָלֲלוּ וְגוֹ'. וְהָכָא בְּנוֹת יִתְרוֹ לָא אִצְטְרִיכוּ לְהַאי. אֶלָּא וַתָּבֹאנָה וַתִּדְלֶנָה בְּלא טוֹרַח אַחֲרָא.

The Zohar; London, Soncino Press, 1933

NOW THE PRIEST OF MIDIAN HAD SEVEN DAUGHTERS Said R. Judah: ‘If the well from which they drew the water was Jacob’s well, how were Jethro’s daughters able to draw water from it without difficulty? Was there not “upon the well’s mouth a great stone” which had to be “rolled away” by the shepherds (Gen. 29, 2-3)?’

אָמַר רִבִּי חִיָּיא, יַעֲקֹב אַעְדֵי לָהּ מִן בֵּירָא, דְּהָא כְּתִיב, כַּד מִתְכַּנְשֵׁי תַּמָּן כָּל עֲדָרַיָיא, וְהֵשִׁיבוּ אֶת הָאֶבֶן. וּבְיַעֲקֹב, לָא כְּתִיב וַיָּשֶׁב אֶת הָאֶבֶן, דְּהָא לָא אִצְטְרִיךְ לְבָתַר כֵּן, דְּהָא בְּקַדְמִיתָא מַיָּא לָא הֲווֹ סַלְּקִין, כֵּיוָן דְּאָתָא יַעֲקֹב, סְלִיקוּ מַיָּא לְגַבֵּיהּ, (ומשה אוף הכי סליקו מיא לגביה) וְהַהוּא אַבְנָא, לָא הֲוָה עַל פּוּם בֵּירָא, וּבְגִין כַּךְ וַתָּבֹאנָה וַתִּדְלֶנָה.

The Zohar; London, Soncino Press, 1933

Said R. Hiya: ‘Jacob removed that stone from the well and did not put it back. From that time the water gushed forth, and there was no stone on the well, and thus Jethro’s daughters were able to draw from it.’

ר' אֶלְעָזָר ור' אַבָּא הֲווֹ אַזְלֵי מִטְּבֶרְיָא לְצִפֹּרִי. עַד דַּהֲווּ אַזְלֵי, פָּגַע בְּהוּ חַד יוּדָאי, אִתְחַבָּר בַּהֲדַיְיהוּ, אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, כָּל חַד לֵימָא מִלָּה דְּאוֹרַיְיתָא.

The Zohar; London, Soncino Press, 1933

R. Eleazar and R. Abba were once walking from Tiberias to Sipphoris. On the way a Jew joined them. Said R. Eleazar: ‘Let each one of us expound some saying of the Torah!’