Zohar, Shemot
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ר' יוֹסֵי בַּר' יְהוּדָה אָמַר, אִילוּ נְאֱמַר אֵלֶּה שְׁמוֹת, מַשְׁמַע דְּהָכִי הוּא. הַשְׁתָּא דִּכְתִּיב וְאֵלֶּה שְׁמוֹת, מַשְׁמַע דְּעַל הָרִאשׁוֹנִים מוֹסִיף, מַה הָרִאשׁוֹנִים בְּנֵי יַעֲקֹב, אַף כָּאן בְּנֵי יַעֲקֹב.
אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, חַס וְשָׁלוֹם, בְּשַׁעֲתָא דְּאָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, (בראשית מ״ו:ד׳) אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה, סַלְּקָא דַּעְתָּךְ דִּשְׁכִינְתָּא תֵּיחוֹת עִמֵּיהּ בְּהַהִיא שַׁעֲתָא (אמר ליה והא כתיב אנכי ארד עמך מצרימה, עמך) מַמָּשׁ, אֶלָּא, בְּשַׁעֲתָא דַּהֲוַת יְרִידָה לִבְנוֹהִי, נַחְתַּת שְׁכִינְתָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה, וְאָנֹכִי אֲעַלְךָ גַּם עָלה, כָּל זִמְנָא דִּיהֲוֵי לָךְ עֲלִיָּיה, כִּבְיָכוֹל עֲלִיָּיה אִית לִי, וּבְשַׁעֲתָא דִּיהֲוֵי לָךְ יְרִידָה, כִּבְיָכוֹל אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ. וְעַד דְּמִית יוֹסֵף וְכָל אָחוּי, וַהֲוַת לוֹן יְרִידָה, קָמַת שְׁכִינְתָּא וְנַחְתַּת עִמְּהוֹן, כְּמָה דְּנַחְתּוּ אִלֵּין, כַּךְ נַחְתּוּ אִלֵּין.
אָמַר (ס"א ר' יוסי בר' יהודה') ר' יְהוּדָה מַה כְּתִיב לְעֵיל מִנֵּיהּ, (בראשית נ׳:כ״ו) וַיָּמָת יוֹסֵף בֶּן מֵאָה וָעֶשֶׁר שָׁנִים וְגוֹ', בְּהַהִיא שַׁעֲתָא דְּמִית יוֹסֵף, וְכֻלְּהוּ שְׁבָטִין, וַהֲוָה לוֹן יְרִידָה, נַחְתּוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא, וּשְׁכִינְתָּא וּמַלְאֲכֵי עִלָּאֵי נַחְתּוּ עִמְּהוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנִי יִשְׂרָאֵל, דְּאִינּוּן אִתּוֹסָפוּ עַל קַדְמָאֵי לְמֵיחַת בְּגָלוּתָא.
אֲמַר לֵיהּ, אִי הָכִי, יַעֲקֹב הֲוָה מִית אוֹ לָא. אֲמַר לֵיהּ מִית. אֲמַר לֵיהּ, וּמַהוּ דִּכְתִּיב הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב, אִי בְּחַיֵּי, אֵימָא אֵת יַעֲקֹב, וְאִי בָּתַר דְּמִית, אַפִּיק מִתַּמָּן אֵת יַעֲקֹב. אֶלָּא תָּא חֲזֵי, לָא אָמַר קְרָא הַיּוֹרְדִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב, דְּעַד כְּעָן לָא הֲוַת יְרִידָה לְיַעֲקֹב, אֶלָּא הַבָּאִים, אוֹלִיפְנָא דְּאָתוּ עִמֵּיהּ דְּיַעֲקֹב, וְאָזְלוּ לְהוֹן, עַד דְּנַחְתּוּ אִלֵּין בְּגָלוּתָא, נַחְתּוּ אִלֵּין עִמְּהוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב וְאֵלֶּה שְׁמוֹת וְגוֹ'.
ר' דּוֹסְתָּאי אָמַר, בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא הֲווֹ אַתְיָין, וְאַזְלִין לוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב הַבָּאִים מִצְרַיְמָה, וְלָא כְּתִיב אֲשֶׁר בָּאוּ, וְהַיְינוּ דִּכְתִּיב הַבָּאִים מִצְרָיְמָה בְּקַדְמִיתָא אֵת יַעֲקֹב. וּלְבָתַר כַּד הֲוַת לוֹן יְרִידָה אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ. וְתָּא חֲזֵי, בְּנֵי יַעֲקֹב כֻּלְּהוּ הַווֹ מֵתִין בְּהַהוּא זִמְנָא וְנַחְתּוּ אִלֵּין וְאִלֵּין.
רִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי אֶלְעָזָר אָמְרוּ, הַאי פַּרְשְׁתָּא מִלִּין עִלָּאִין אִית בָּהּ, דִּתְנָן, בְּשַׁעֲתָא דְּנַחְתּוּ אִלֵּין רְתִיכִין וּמַשִּׁרְיָין קַדִּישִׁין, דִיוֹקְנֵיהוֹן דִּשְׁבָטִין, דִּגְלִיפִין לְעֵילָּא, כֻּלְּהוּ עָאלָן לְמֵידָר עִמְּהוֹן. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ, וּכְתִיב רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן לֵוִי.
דָּבָר אַחֵר וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב וְגוֹ'. אִתְחֲזָר פַּרְשְׁתָּא דָּא, לְמָה דְּאָמַר רִבִּי יוֹסֵי בְּרִבִּי יְהוּדָה, וְכֹלָּא הֲוָה.
וְתָּא חֲזֵי, רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ, כַּד הֲוָה מָטֵי לְהַאי פָסוּק, הֲוָה בָּכֵי, דְּתַנְיָא, אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ, בְּשַׁעֲתָא דְּאָזְלוּ יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא, אִתְכְּנָשׁוּ כֻּלְּהוּ נִשְׁמָתֵהוֹן דִּשְׁבָטִין, לִמְעַרְתָּא דְּכַפֶלְתָּא, צָוְוחוּ וְאָמְרוּ: סָבָא סָבָא, כְּאֵבָא דִּבְנִין לָאו בַּלָּאוּתָא (בגלותא) דְּעָלְמָא דֵּין, בָּנְיךָ כֻּלְּהוּ מִשְׁתַּעְבְּדִין בְּקַשְׁיוּ, עַם אַחֲרָן עַבְדִין בְּהוּ נוּקְמִין דְּעָלְמָא.
He said that when Israel went into exile all the souls of their progenitors gathered in the cave of Machpelah and cried: “Old man, the afflictions of thy children are terrible; they have to do the work of slaves and a heathen nation makes their lives unbearable.”
בְּהַהִיא שַׁעֲתָא, אִתְּעַר רוּחֵיהּ דְּהַהוּא סָבָא, רְשׁוּתָא שָׁאִיל, וְנָחִית, קָרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְכָל רְתִיכוֹי וּמַשִּׁרְיָיתֵיהּ, וּמַלְכֵיהוֹן בְּרָאשֵׁיהוֹן. וְנַחְתּוּ כֻּלְּהוּ עִם יַעֲקֹב וְעִם שִׁבְטוֹהִי. שְׁבָטִין נַחְתּוּ חַיִּין עִם אֲבוּהוֹן, וּשְׁבָטִין נַחְתּוּ מֵתִים עִם אֲבוּהוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה וְגוֹ' וּכְתִיב רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן לֵוִי וְגוֹ'. וְתָא חֲזֵי, מֵתִים הֲווֹ, וְנַחְתּוּ, וּכְתִיב וְיוֹסֵף הָיָה בְמִצְרָיִם. אָמַר רִבִּי אַבָּא, בְּהַאי אִתְקְרֵי (תהילים ק״ג:י״ג) כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים.
Immediately the spirit of Jacob was awakened. He asked permission to go to Egypt, and he went. Then the Holy One summoned all His celestial hosts and their leaders and they all accompanied Jacob and his sons. The tribes went down to Egypt with their father when they were alive and again when they were dead. Said R. Abba: ‘Then the words were fulfilled: “As a father pitieth his children ” (Ps. 103, 13).’