פָּתַח וְאָמַר, וְעָשׂוּ (שמות כ״ה:י׳) אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים. סֵפֶר תּוֹרָה, עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. אֲרוֹן דִּילֵיהּ, שְׁכִינְתָּא. מִבַּיִת וּמִחוּץ תְּצַפֶּנוּ, לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּשְׁכִינְתֵּיה, מִלְבַר וּמִלְגוֹ (ד"א ל"ג דיליה) וְכֹלָּא חַד. מַה דְּלָאו הָכִי בְּאָרוֹן דְּהַאי עָלְמָא, דְּאוֹרַיְיתָא מִלְּגוֹ מִין אֶחָד, וְאָרוֹן מִין אַחֲרָא. דָּא בִּכְתִיבַת דְּיוֹ, וְדָא עֵץ מְצוּפֶּה זָהָב. דְּוַדַּאי אוֹרַיְיתָא חֲבִיבָא מִכֹּלָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (איוב כ״ח:י״ז) לא יַעַרְכֶנָּה זָהָב וּזְכוּכִית.

וּמִסִּטְרָא אַחֲרָא אֲפִילּוּ בְּהַאי עָלְמָא, אַחְזֵי דְּכֹלָּא חַד, דְּיוֹ וְעֵץ, דִּדְיוֹ מִתַפּוּחִים, דְּאִתְעָבִידּוּ בְּעֵץ אִינּוּן, (וכל מילין דדיו עץ אינון) וְעוֹד, דְּיוֹ אוּכָם מִלְבַר, וְחִוָּור מִלְּגוֹ. הָכִי אִינּוּן (נ"א חכמים מארי תורה) מָארֵי תּוֹרָה וַחֲכָמִים, אוּכָמִים בְּהַאי עָלְמָא דְּאִיהוּ לְבַר, שְׁפִירִין בְּהַהוּא עָלְמָא דְּאָתֵי, דְּאִיהוּ מִלְּגוֹ. וּבְגִין דָּא, דְּיוֹ, לִישָׁנָא דַּיוֹ לְעֶבֶד לִהְיוֹת כְּרַבּוֹ. דַּיוֹ: יוֹ"ד יָדוֹ, חָכְמָה וּתְבוּנָה וָדַעַת דְּכָתַּב בַּר נָשׁ בְּיָדוֹ בִּדְיוֹ. (ע"כ רעיא מהימנא) (פנחס רמ"ב ע"א, פקודא דא להקריב מנחה)