וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת בְּנֵי יוֹסֵף וַיּאמֶר מִי אֵלֶּה. רִבִּי אַבָּא פָּתַח, (ישעיהו מ״ט:כ״א) וְאָמַרְתְּ בִּלְבָבֵךְ מִי יָלַד לִי אֶת אֵלֶּה, מַאי קָא מַיְירֵי, יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא, חָזֵי דְּיֵיתוּן בְּנוֹהִי דְיִשְׂרָאֵל קָדָמֵיהּ, כַּד יֵיתוּן (ישעיהו י״א:י״א) מֵעֵילָם וּמִשִּׁנְעָר וּמֵחֲמָת וּמֵאִיֵּי הַיָּם וְאַכְנָשׁוּ כֻּלְּהוּ וִיהוֹן סַגִּיאִין. תֵּימָא שְׁכִינְתָּא מֵאָן אִינוּן כֻּלְּהוֹן, וְלָא בְּהוֹן פְּסוּל מִבְּנִי נוּכְרָאָה. יִיִמְרוּן לֵיהּ, אֲנַחְנָא כֻּלָּנָא מִבֵּרַךְ, וְלֵית בְּנָא נוּכְרָאָה בַּהֲדָן, דְּיִתְפָּרְשׁוּן דָּא מִן דָּא וְכָרַת לְהוֹן כְּחֲדָא, וְיִתְגַּיְירוּן, יְתוּבוּן גִּיּוּרִין עִם יִשְׂרָאֵל, וִיהוֹן כְּחֲדָא.

תָּנָא, קָשִׁים גֵּרִים לְיִשְׂרָאֵל כְּסַפַּחַת בְּעוֹר הַחַי, לְאַרְעֲהוֹן. כְּתִיב (ישעיה יא) כִּי יְרַחֵם ה' אֶת יַעֲקֹב וּבָחַר עוֹד בִּיְרוּשָׁלַ ם וְנִלְוָה הַגֵּר עֲלֵיהֶם וְנִסְפְּחוּ עַל בֵּית יַעֲקֹב, כַּד יְתוּבוּן לְאַרְעֲהוֹן בְּרָיָא, וִיהֶוְיָין רְחִימוּ בְהוֹן, (זכריה י״ד:ט׳) יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד, יִתְלַוּוּן גִּיּוֹרִין עִם יִשְׂרָאֵל וִיהֶוְויָין לְהוֹן כְּעוּמְקָא בְּבִשְׂרֵיהוֹן.

וְכָל כָּךְ לָמָּה. תָּא שְׁמַע, אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, עַל תְּחוּמִין דְּאַרְעָא, דְּכָל חַד יְהֵא רַעֲוָא לְמֵידַר בְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל, וְתִסְתָּעַר דִּיּוּרִין. כְּתִיב, (ישעיהו נ״ד:ב׳) וִיתֵדוֹתַיִךְ חֲזֵקִי, צָבֵי לְמֵימַר, סִיכְיָא דְּהַוְיָין עִמָּךְ מֵעִקָּרָא, אַתְקִיף יַתְהוֹן, וְסַיַּיע יַתְהוֹן יַתִּיר מִשְׁאָר עַמָּמִין. כִּבְיָכוֹל דְּאַתְּ סָכֵי לְאִתְתַּקְּפָא יַתְהוֹן בְּכָל עַמְּמַיָא אָחֳרָא, וִיהוֹן סַגִּיאִין: