Text

Zohar, Vayeilech

Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.

אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, וּבוֹזַי יֵקָלּוּ, מַאן דְּלָא יָדַע לְאוֹקִיר לְמָארֵיהּ, וְלָא אִתְכַּוָּון בְּאָמֵן, דְּתָנֵינָן גָּדוֹל הָעוֹנֶה אָמֵן יוֹתֵר מִן הַמְּבָרֵךְ. וְהָא אוֹקִימְנָא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּאָמֵן, מָשִׁיךְ בִּרְכָאן מִמַּבּוּעָא לְמַלְכָּא, וּמִמַּלְכָּא לְמַטְרוֹנִיתָא (דא כנסת ישראל). וּבְאַתְוָון גְּלִיפִין דְּרִבִּי אֶלְעָזָר, מֵאָלֶ"ף לְמֵ"ם, וּמִמֵּ"ם לְנוּ"ן. כֵּיוָן דְּמָטוּ בִּרְכָאן לְנוּן, מִתַּמָּן נַגְדִּין וְנָפְקִין בִּרְכָאן לְעִלָּאֵי וְתַתָּאֵי, וּמִתְפַּשְּׁטֵי בְּכֹלָּא. וְקָלָא נָפִיק אִתְשַׁקְיוּ מִשַּׁקִיוּתָא דְּבִרְכָן, דְּאַפִּיק פְּלַנְיָא עַבְדָּא דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא.

The Zohar; London, Soncino Press, 1933

R. Judah says that these words apply to one who does not answer “Amen” with devotion, since we have learnt: Greater is he that answers “Amen” than he that says the blessing.¹ For so we have explained in the presence of R. Simeon, that Amen draws blessings from the Source to the King and from the King to the Matrona; in the inscribed letters of R. Eleazar, from A to M and from M to N. and when the blessings come to N. from there they issue forth to higher and lower and spread through all, and a voice proclaims, “Drink from the stream of blessings that So-and-so the servant of the Holy King has sent forth”.

footnotes: ¹ T. B. Berachoth, 57b.

וְכַד יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא, מְשַׁמְּרִין לְאָתָבָא אָמֵן, לְכַוְּונָא לִבַּיְיהוּ כְּמָה דְּאִצְטְרִיךְ, כַּמָה פִּתְחִין דְּבִרְכָּאן פְּתִיחָן לֵיהּ לְעֵילָּא, כַּמָה טָבָאן מִשְׁתַּכְּחִין בְּכֻלְּהוּ עָלְמִין, כַּמָה חֵדוּ בְּכֹלָּא. מַאי אֲגָר לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל דְּגַרְמִין הַאי. אֲגָר לְהוּ בְּעָלְמָא דֵּין, וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי. בְּעָלְמָא דֵּין בְּשַׁעֲתָא דְּעָאקִין לְהוּ (לישראל), וּמְצַלָּן צְלוֹתָא קַמֵּי מָארֵיהוֹן, קָלָא מַכְרְזָא בְּכֻלְּהוּ עָלְמִין, (ישעיהו כ״ו:ב׳) פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבוֹא גּוֹי צַדִּיק שׁוֹמֵר אֱמוּנִים אַל תִּקְרֵי אֱמוּנִים, אֶלָּא אֲמֵנִים. פִּתְחוּ שְׁעָרִים, כְּמָה דְּיִשְׂרָאֵל פַּתְחִין לְהוּ תַּרְעִין דְּבִרְכָּאן, כַּךְ הַשְׁתָּא פִּתְחוּ שְׁעָרִים, וְתִתְקַבֵּל צְלוֹתְהוֹן מֵאִינּוּן דְּעָאקִין לְהוּ.

The Zohar; London, Soncino Press, 1933

And when Israel below are careful to answer “Amen” with fitting devotion, many doors of blessing are opened for them above, many blessings are spread through all worlds, and great is the joy throughout.

הַאי בְּעָלְמָא דֵּין, בְּעָלְמָא דְּאָתֵי מַאי אַגְרַיְיהוּ. דְּכַד יִפּוּק בַּר נָשׁ מֵהַאי עָלְמָא, דְּהֲוָה שׁוֹמֵר לְאָתָבָא אָמֵן. מַאי שׁוֹמֵר. כְּלוֹמַר, נָטִיר הַהִיא בְּרָכָה דְּאָמַר הַהוּא דִּמְבָרֵךְ, וּמְחַכֶּה לֵיהּ לְאָתָבָא אָמֵן, כְּמָה דְּאִצְטְרִיךְ. נִשְׁמָתֵיהּ סַלְּקָא וּמַכְרְזֵי קַמֵּיהּ, פִּתְחוּ שְׁעָרִים קַמֵּיהּ, כְּמָה דְּאִיהוּ הֲוָה פָּתַח תַּרְעִין כָּל יוֹמָא, כַּד הֲוָה שׁוֹמֵר אֱמוּנִים.

The Zohar; London, Soncino Press, 1933

For this Israel receive a reward in this world and in the next. In this world because when Israel are oppressed and offer up prayer a voice proclaims in all worlds, “Open ye the gates that the righteous nation which keepeth truth may enter in” (Isa. 26, 2):

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, מַאי אָמֵן. אָמַר רִבִּי אַבָּא, הָא אוּקְמוּהָ כֹּלָּא, אָמֵן אִקְרֵי מַבּוּעָא דְּהַהוּא נַחֲלָא דְּנָגִיד, אָמֵן אִקְרֵי, דִּכְתִּיב, (משלי ח׳:ל׳) וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן, אַל תִּקְרֵי אָמוֹן, אֶלָּא אָמֵן. קִיּוּמָא דְּכֻלְּהוּ הַהוּא נַחֲלָא (ס"א טלא) דְּנָגִיד וְנָפִיק, אָמֵן אִקְרֵי. דְּתַנְיָא, (תהילים ק״ו:מ״ח) מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם, עוֹלָם דִּלְעֵילָּא, עוֹלָם דִּלְתַתָּא. אוּף הָכָא אָמֵן וְאָמֵן, אָמֵן דִּלְעֵילָּא, אָמֵן דִּלְתַּתָּא. אָמֵן קִיוּמָא דְּכֻלְּהוּ, וְהָא אוֹקִימְנָא אָמֵן בְּאִינּוּן אַתְוָון.

רִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, אָלֶף עֲמִיקָא דְּבֵירָא דְּכָל בִּרְכָאן מִתַּמָּן נַבְעִין וְנָפְקִין, וּמִשְׁתַּכְחִין. מֵ"ם פְּתוּחָה, נַהֲרָא דְּנָגִיד וְנָפִיק, וְאִקְרֵי מֵ"ם. וְהוּא רָזָא דְּתָנֵינָן, מֵ"ם פְּתוּחָה, מֵ"ם סְתוּמָה. כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא, (ישעיה ט) לְםַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה.

נוּן פְּשׁוּטָה, כְּלָלָא דִּתְרֵין נוּנִין, נוּן פְּשׁוּטָה, נוּן כְּפוּפָה. נוּן פְּשׁוּטָה כְּלָלָא דְּאָת וָא"ו, כְּלָלָא דְּנוּן כְּפוּפָה (ס"א פשוטה). (ס"א מ"ם פתוחה, כללא דתרין נונין, נון פשוטה, נון כפופה. נון פשוטה כללא דאת וא"ו') בְּגִין כָּךְ כֹּלָּא אִקְרֵי נוּן וָאו נוּן. וּבְרָזָא דְּמַתְנִיתָא הָכִי תָּאנָא, ו' דְּכַר, ן' פְּשׁוּטָה כְּלָלָא דִּדְכַר וְנוּקְבָּא, נוּן כְּפוּפָה, בִּכְלָלָא דִּפְשׁוּטָה הִיא. וּבְסִפְרָא דְּרַב הַמְנוּנָא סָבָא, מֵם דְּהָכָא, הִיא נוֹטָרִיקוֹן מֶלֶ"ךְ, וְהַיְינוּ אָמֵן, אָמֵ"ן נוֹטָרִיקוֹן, אֵ"ל מֶ"לֶךְ נֶ"אֱמָן. כְּלָלָא דְּכֹלָּא, וְשַׁפִּיר הוּא, וְהָא אִתְּמַר.

תָּאנָא, כָּל מַאן דְּשָׁמַע בְּרָכָה מֵהַהוּא דִּמְבָרֵךְ, וְלָא אִתְכְּוָון בְּאָמֵן, עָלֵיהּ נֶאֱמַר וּבוֹזַי יֵקָלּוּ. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (מלאכי א׳:ו׳) לָכֶם הַכֹּהֲנִים בּוֹזֵי שְׁמִי. מַאי עוֹנְשֵׁיהּ. כְּמָה דְּלָא פָּתַח בִּרְכָאן לְעֵילָּא, כַּךְ לָא פַּתְחִין לֵיהּ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא כַּד נָפִיק מֵהַאי עָלְמָא, מַכְרִיזֵי קַמֵּיהּ, וְאַמְרֵי, טְרוּקוּ גַּלֵי קַמֵּיהּ דִּפְלַנְיָיא, וְלָא לִיעוּל, וְלָא תְּקַבְּלוּן לֵיהּ, וַוי לֵיהּ, וַוי לְנִשְׁמָתֵיהּ.