Zohar, Vayikra
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אִם זֶבַח שְׁלָמִים קָרְבָּנוֹ. רִבִּי יְהוּדָה פָּתַח, (בראשית א׳:ו׳) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וְגוֹ'. תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דְּבָרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָלְמָא, בָּרָא ז' רְקִיעִים לְעֵילָּא, בָּרָא ז' אֲרָצוֹת לְתַתָּא, ז' יַמִּים, ז' נְהָרוֹת, ז' יוֹמִין, ז' שָׁבוּעוֹת, ז' שָׁנִים. ז' פְּעָמִים. ז' אַלְפֵי שְׁנִין דַּהֲוֵי עָלְמָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּשְׁבִיעָאָה דְּכֹלָּא.
IF HIS OBLATION BE A SACRIFICE OF PEACE OFFERINGS. R. Judah discoursed here on the verse: “And God said, Let there be a firmament in the midst of the waters” (Gen. 1, 6). ‘When God created the world’, he said, ‘He created seven firmaments above, and in each one stars and constellations and ministers to serve,
ז' שְׁחָקִים (ס"א רקיעין) לְעֵילָּא, וּבְכָל חַד וְחַד כֹּכָבִים וּמַזָּלוֹת, וְשַׁמָּשִׁין דִּמְשַׁמְּשִׁין בְּכָל רְקִיעָא וּרְקִיעָא. וּבְכֻלְּהוּ מֵאִלֵּין, רְתִיכִין אִלֵּין עַל אִלֵּין, לְקַבְּלָא עָלַיְיהוּ עוֹל מַלְכוּתָא דְּמָארִיהוֹן. וּבְכֻלְּהוּ רְקִיעִין אִית רְתִיכִין וְשַׁמָּשִׁין, מְשַׁנְיָין דָּא מִן דָּא, אִלֵּין עַל אִלֵּין, מִנְּהוֹן בְּו' גַּדְפִּין, וּמִנְּהוֹן בְּד' גַּדְפִּין. מִנְּהוֹן בְּד' פָּנִים. וּמִנְּהוֹן בִּתְרֵין פָּנִים, וּמִנְּהוֹן בְּחַד. מִנְּהוֹן אֶשָּׁא דְּלָהִיט. מִנְּהוֹן מַיָּא. מִנְּהוֹן רוּחָא. הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, (תהילים ק״ד:ד׳) עוֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת מְשָׁרְתָיו אֵשׁ להֵט.
and Chariots one above the other to take upon themselves the yoke of the kingship of their Master. Some have six wings, some four wings; some have four faces, some two faces, and some one face; some are of fire, some of water, and some of air.
וְכֻלְּהוּ רְקִיעִין, אִלֵּין עַל אִלֵּין כְּגִלְדֵּי בְּצָלִים, אִלֵּין לְתַתָּא, וְאִלֵּין לְעֵילָּא. וְכָל רְקִיעָא וּרְקִיעָא, אַזְלָא וְרַעֲשָׁא מֵאֵימָתָא דְּמָארֵיהוֹן. עַל פּוּמֵיהּ נַטְלִין, וְעַל פּוּמֵיהּ קַיְימִין. וְעֵילָּא מְכֻּלְּהוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּנָטִיל כֹּלָּא בְּחֵילֵיהּ וְתוּקְפֵּיהּ. כְּגַוְונָא דָּא שִׁבְעָה אֲרָצוֹת לְתַתָּא, וְכֻלְּהוּ בְּיִשּׁוּבָא בַּר דְּאִלֵּין עִלָּאִין וְאִלֵּין תַּתָּאִין. וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עִלָּאָה מִכֹּלָּא, וִיְרוּשָׁלַ ם עִלָּאָה מִכָּל יִשׁוּבָא.
The firmaments envelop one another like the skins of an onion, and every firmament trembles from the fear of its Master by whose command it moves or stops. Over all is the Holy One, blessed be He, who sustains all in His power and might. Similarly there are seven earths below, one higher than the other, the Land of Israel being the highest of all and Jerusalem being the highest point in the whole inhabited world.
וחַבְרָנָא יַתְבֵי דָּרוֹמָא, חָמוּ בְּסִפְרֵי קַדְמָאֵי, וּבְסִפְרָא דְּאָדָם, דְּהָכִי מְחַלֵּק כָּל אִינּוּן אֲרָצוֹת, דְּכֻלְּהוּ מִשְׁתַּכְּחֵי לְתַתָּא, כְּגַוְונָא דְּאִינּוּן רְקִיעִין דִּלְעֵילָּא. אִלֵּין עַל אִלֵּין, וְאִלֵּין עַל אִלֵּין וּבֵין כָּל אַרְעָא וְאַרְעָא, רָקִיעַ דְּמַפְרִשׁ בֵּין דָּא לְדָא. וְעַל דָּא כֻּלְּהוּ אֲרָצוֹת פְּרִישָׁן בִּשְׁמָהָן. וּבֵינַיְיהוּ גַּן עֵדֶן וְגֵיהִנָם. וְאִית בֵּינַיְיהוּ בִּרְיָין מְשַׁנְיָין, אִלֵּין מִן אִלֵּין, כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא. מִנְּהוֹן בִּתְרֵין אַנְפִּין, וּמִנְּהוֹן בְּד', וּמִנְּהוֹן בְּא'. וְחֵיזוּ דְּאִלֵּין לָאו כְּאִלֵּין.
Our colleagues who dwell in the South have seen all this in the books of the ancients and in the Book of Adam. Between each earth and the next is a firmament which divides them from one another. Hence they all have separate names, among them being the Garden of Eden and Gehinnom. The creatures in them also are different, corresponding to those above, some with two faces, some with four, and some with one; and their aspects also differ.
ואִי תֵּימָא, הָא כָּל בְּנֵי עָלְמָא מֵאָדָם נַפְקוּ, (לאו הכי דלא) וְכִי נָחִית אָדָם הָרִאשׁוֹן לְכֻלְּהוּ אֲרָצוֹת, וְאוֹלִיד בְּנִין, וְכַמָּה נָשִׁין הֲווֹ לֵיהּ. אֶלָּא, אָדָם לָא אִשְׁתְּכַח אֶלָּא בְּהַאי עָלְמָא עִלָּאָה מְכֻּלְּהוּ, דְּאִקְרֵי תֵּבֵל, כִּדְאַמְרִינָן דִּכְתִּיב (משלי ח) (ס"א משחקת בתבל ארצו) וַיְצַו לְתֵבֵל אַרְצוֹ. וְהַאי תֵּבֵל אֲחִידָא בִּרְקִיעַ דִּלְעֵילָּא, וְאִתְאֲחִידָא בִּשְׁמָא עִלָּאָה. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהילים ט׳:ט׳) וְהוּא יִשְׁפּוֹט תֵּבֵל בְּצֶדֶק. בְּצֶדֶק וַדַּאי. בְּגִין כָּךְ בְּנוֹי דְּאָדָם, אִשְׁתְּכָחוּ בְּהַאי אַרְעָא עִלָּאָה דְּאִקְרֵי תֵּבֵל. ואִינּוּן עִלָּאִין עַל כֹּלָּא, כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא.
But, it may be said, are not all men descended from Adam, and did Adam then go down to each of these earths and beget sons there? The truth is, however, that man is found only in this highest earth which is called Tebel (inhabited world), and which is attached to the upper firmament and to the supreme Name. Hence man is superior to all other creatures.
מַאי טַעְמָא. כְּמָה דִּלְעֵילָּא לְכֻלְּהוּ רְקִיעִים, אִית רָקִיעַ עִלָּאָה, מְכֻּלְּהוּ, וּלְעֵילָּא אִשְׁתְּכַח כִּסֵּא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (יחזקאל א׳:כ״ו) כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו מִלְמָעְלָה. אוּף הָכָא בְּהַאי תֵּבֵל, אִשְׁתְּכַח מַלְכָּא דְּכֹלָּא, וּמַאן אִיהוּ אָדָם. מַה דְּלָא אִשְׁתְּכַח בְּכֻלְּהוּ תַּתָּאִין.
For, just as above there is a highest firmament which is the throne of the Holy One, blessed be He, so below on this Tebel is the king of all, to wit, man.
ואִינּוּן תַּתָּאִין מֵאָן אָתוּ. אֶלָּא מִקִסְטוֹרָא (נ"א מקטורא) דְּאַרְעָא, וְסִיוּעָא דִּרְקִיעָא דִּלְעֵילָּא, נָפְקִין בִּרְיָין מְשַׁנְיָין אִלֵּין מִן אִלֵּין, מִנְּהוֹן בִּלְבוּשִׁין, מִנְּהוֹן בִּקְלִיפִין, כְּאִלֵּין תּוֹלָעִין דְּמִשְׁתַּכְּחֵי בְּאַרְעָא, מִנְּהוֹן בִּקְלִיפִין סוּמָקִין, אוּכָמִין חִוָּורִין, וּמִנְּהוֹן מִכָּל גַּוְונִין. כַּךְ כָּל בִּרְיָין כְּגַוְונָא דָּא. וְלָא אִשְׁתְּכָחוּ בְּקִיּוּמָא בַּר עֶשֶׂר שְׁנִין. (או יתיר ס"א מעט או פחות מעט)
As for the lower creatures, they are produced from the moisture of the earth under the influence of the heavens, which brings forth creatures of various kinds, some with skins and some with shells-red, black, or white, and so forth, none of them enduring for more than ten years or so.
וּבְסִפְרָא דְּרַב הַמְנוּנָא סָבָא, פָּרִישׁ יַתִּיר, דְּהָא כָּל יִשׁוּבָא מִתְגַּלְגְּלָא בְּעִגוּלָא כַּכַּדּוּר, אִלֵּין לְתַתָּא, וְאִלֵּין לְעֵילָּא, וְכָל אִינּוּן בִּרְיָין מְשַׁנְיָין בְּחֶזְוַויְיהוּ מִשִׁנוּיָא דַּאֲוִירָא. כְּפוּם כָּל אֲתַר וַאֲתַר, וְקַיְימִין בְּקִיּוּמַיְיהוּ כִּשְׁאָר בְּנֵי נָשָׁא.
In the Book of Rab Hamnuna the Elder it is explained further that all the inhabited world is circular like a ball, so that some are above and some below, and the strange appearances of certain races are due to the nature of the air, but they live as long as other men.
ועַל דָּא אִית אֲתַר בְּיִשּׁוּבָא, כַּד נָהִיר לְאִלֵּין, חָשִׁיךְ לְאִלֵּין, לְאִלֵּין יְמָמָא, וּלְאִלֵּין לֵילְיָא. וְאִית אֲתַר דְּכוּלֵיהּ יְמָמָא, וְלָא אִשְׁתְּכַח בֵּיהּ לֵילְיָא, בַּר בְּשַׁעֲתָא חֲדָא זְעֵירָא. וְהַאי דְּאָמַר בְּסִפְרֵי קַדְמָאֵי, וּבְסִפְרָא דְּאָדָם הָרִאשׁוֹן הָכִי הוּא. דְּהָכִי כְּתִיב, (תהילים קל״ט:י״ד) אוֹדְךָ עַל כִּי נוֹרָאוֹת נִפְלֵיתִי נִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ. וּכְתִיב, (תהילים ק״ד:כ״ד) מַה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה'. וְעַל דָּא, כֹּלָּא שַׁפִּיר. וְרָזָא דָּא אִתְמְסַר לְמָארֵיהוֹן דְּחָכְמְתָא, וְלָא לִמְפָלְגֵי תְּחוּמִין, בְּגִין דְּאִיהוּ רָזָא עֲמִיקָא דְּאוֹרַיְיתָא.
Further, there is a part of the world where it is light when in another part it is dark, so that some have night while others have day. Also there is a place where it is always day and where there is no night save for a very short time. All this account which is found in the books of the ancients and in the Book of Adam is confirmed by Scripture, which says: “I will give thanks unto thee, for I am fearfully and wonderfully made, wonderful are thy works” (Ps. 139, 15), and again, “O Lord, how manifold are thy works” (Ps. 104, 24). This mystery¹ has²mall>[Tr. n¹own to those who mark out boundaries¹
footnotes: ¹ That there are seven earths enveloping one another. ² The Cabbalists. ¹ The geographers. ¹ The geographers.
כְּגַוונָא דָּא אִית בְּיַמָּא. דְּאִית בֵּיהּ כַּמָה בִּרְיָין מְשַׁנְיָין דָּא מִן דָּא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהילים ק״ד:כ״ה-כ״ו) זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדַיִם שָׁם רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדוֹלוֹת שָׁם אֳנִיּוֹת יְהַלֵּכוּן לִוְיָתָן וְגוֹ'. וְכֹלָּא תַּלְיָיא דָּא בְּדָא (ומתקשרא דא בדא), וְכֹלָּא כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא. וּבְכֻלְּהוּ עָלְמִין לָא שַׁלְטָא בְּכֹלָּא בַּר אָדָם, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָלֵיהּ.
Similarly the sea is full of different creatures, but in all worlds there is no ruler save man and God above him.’
רִבִּי נְהוֹרָאי סָבָא פָּרִישׁ לְיַמָּא רַבָּא, וְאִתְרְגִּישׁ יַמָּא, וְאִתְאֲבִידוּ כָּל אִינּוּן דַּהֲווֹ בְּאַרְבָּא, וְאִתְרְחִישׁ לֵיהּ נִיסָא, וְנָחַת בִּשְׁבִילִין יְדִיעָן בְּלִבָּא דְּיַמָּא, וְנָפַק תְּחוֹת יַמָּא לְיִשׁוּבָא חֲדָא, וְחָמָא מֵאִינּוּן בִּרְיָין, כֻּלְּהוּ זְעִירִין. וַהֲווּ מְצַלֵּי צְלוֹתָא, וְלָא יָדַע מַאי קָא אַמְרֵי. אִתְרְחִישׁ לֵיהּ נִיסָא, וְסָלִיק. אָמַר, זַכָּאִין אִינּוּן צַדִּיקַיָּיא, דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא, וְיַדְעִין סְתִימִין דְּרָזֵי עִלָּאֵי. וַוי לְאִינּוּן דְּאַפְלִיגוּ עַל מִלֵיהוֹן וְלָא מְהֵימְנֵי.
R. Nehorai the Elder once went on a sea voyage. The ship was wrecked in a storm and all in it were drowned. He, however, by some miracle, went down to the bottom of the sea and found there an inhabited land where he saw strange human beings of diminutive size; they were reciting prayers, but he could not tell what they said. By another miracle he then came up again. He said: “Blessed are the righteous who study the Torah and know the most profound mysteries. Woe to those who dispute with them and do not accept their word.”
מֵהַהוּא יוֹמָא, כַּד הֲוָה אָתֵי לְבֵי רַב, וְאַמְרֵי מִלְּתָא דְּאוֹרַיְיתָא, הֲוָה בָּכֵי. אַמְרֵי לֵיהּ, אֲמַאי קָא בָּכִית. אָמַר לוֹן, בְּגִין דְּעָבַרְנָא עַל מְהֵימְנוּתָא דְּמִלֵּי דְּרַבָּנָן, וּמִסְתָּפֵינָא מִדִּינָא דְּהַהוּא עָלְמָא.
From that day, whenever he came into the house of study and heard the Torah being expounded, he would weep. When they asked him why he wept, he would say, “Because I was sceptical about the words of the Rabbis, and now I fear me for the judgement of the other world.”