Zohar, Vayikra
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(ויקרא א׳:א׳) וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה. רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח, (שיר השירים ב׳:י״ב) הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ. הַאי קְרָא אִית בֵּיהּ לְאִסְתַּכְּלָא, כֵּיוָן דִּכְתִּיב נִרְאוּ בָאָרְץ, מַהוּ דִּכְתִּיב נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ, דְּהָא בְּחַד אָרֶץ סַגְיָא. אֶלָּא הַנִּצָּנִים, אִלֵּין אִינּוּן נְטִיעָן דְּעָקָרָן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְשָׁתִיל לוֹן בְּאַתְרָא אָחֳרָא, וְאִתְרְבִיאוּ, כִּנְטִיעָתָא כַּד אַפִּיק פַּרְחִין.
AND HE CALLED UNTO MOSES. R. Simeon connected this with the verse, “The flowers appear in the land, the time of the singing of birds (zamir) is come and the voice of the turtle is heard in our land” (S.S. 2, 12). ‘Why’, he said, ‘is the word “land” repeated in this verse? The reason is that the “flowers” here are the “shoots” which God plucked up and planted in another place, and whose blossoms appear on the “earth”
נִרְאוּ בָּאָרֶץ, דְּהַאי אֶרֶץ מִתְבָּרְכָא מִנַּיְיהוּ כַּדְקָא חֲזֵי. וּמַאי אִיהִי. אֶרֶץ קַדִּישָׁא, אֶרֶץ עִלָּאָה, אֶרֶץ וַדַּאי. עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ, עִידָּן לְאַעְקְרָא שׁוּלְטָנוּתָא דְּרַבְרְבֵי עַמִּין דְּלָא יִשְׁלְטוּן בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל, בְּשַׁעֲתָא דְּאִתְּקַם מַשְׁכְּנָא.
-that earth which is fitly blessed by them, the holy earth, the supernal earth, the true earth. Then, too, the time of cutting-off (zamir) has drawn near, the time to destroy the dominion of the nations over Israel, when the Tabernacle was set up,
וקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ, דָּא אֶרֶץ דִּלְתַתָּא, דְּאַחֲסִנוּ יִשְׂרָאֵל עַל יְדָא דִּיהוֹשֻׁעַ. מַאן הוּא קוֹל הַתּוֹר. דָּא הוּא תַּיָּיר עִלָּאָה, דְּאִזְדְּוּוג עִמָּהּ כַּד בָּנָה שְׁלֹמֹה בֵּי מַקְדְּשָׁא לְתַתָּא, וּכְדֵין אִתְעֲטָּר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּעִטְרוֹי, כֶּחָתָן בְּכַלָּה. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (שיר השירים ג׳:י״א) צְאֶינָה וּרְאֶנָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלמֹה וגוֹ'.
“and the voice of the turtle was heard in our land”, to wit, in the land which Joshua conquered for Israel.
בְּסִפְרָא דְּאַגַּדְתָּא אָמַר, קוֹל הַתּוֹר, דָּא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, דְּתוֹרָה דְּבִכְתָב אִקְרֵי תּוֹרָה סְתָם, תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה אִקְרֵי תּוֹר, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר וַיִּקֶּר וַיִּקְרָא, דָּא שְׁלִימוּ, וְדָא לָאו הָכִי, וַאֲנָא אוֹקִימְנָא כְּמָה דְּאִתְּמַר, וְהָכִי הוּא.
תָּא חֲזֵי, כַּד נַחְתַּת שְׁכִינְתָּא לְמַשְׁכְּנָא, כְּתִיב כַּלּת מֹשֶׁה, חָסֵר ו', כַּלַּת מֹשֶׁה וַדַּאי, וְאוּקְמוּהָ. אֲבָל רָזָא דְּמִלָּה, כַּלַּת מֹשֶׁה: דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וְכֹלָּא חַד מִלָּה, וּלְמַלְכָּא עִלָּאָה אִתְּמַר. כֵּיוָן דְּאִתְּתְקַם מַשְׁכְּנָא קָאִים מֹשֶׁה לְבַר, אָמַר לָא אִתְחֲזֵי לְמֵיעַל אֶלָּא בִּרְשׁוּתָא, מִיַּד וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה. מַאן וַיִּקְרָא. דָּא הַהִיא דְּבֵיתָא דִּילָהּ הִיא, הַהִיא כַּלָּה דְּכָל בֵּיתָא בִּרְשׁוּתָא דִּילָהּ. (ויקרא א) וַיְדַבֵּר יְיָ' אֵלָיו, הַהוּא דְּאִקְרֵי קוֹל, הַהוּא דְּאָחִיד בֵּיהּ מֹשֶׁה.
When the Tabernacle was set up, Moses stood outside, not venturing to enter without permission, until “one called unto Moses”. Who was it that called? She to whom the house belonged, the bride who had authority over all the house.’ AND THE LORD SPAKE TO HIM. This was He that is called Voice, and to whom Moses attached himself.