A Lifetime Companion to the Laws of Jewish Family Life, Part One; The Study Guide, Chapter 2; The Onset of the Niddah Status
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
וְאִשָׁה כִּי תִהְיֶה זָבָה, דָּם יִהְיֶה זֹבָהּ בִּבְשָׂרָהּ, שִׁבְעֲת יָמִים תִּהְיֶה בְנִדָּתָהּ (ויקרא טו:יט) וְלָמְדוּ חֲכָמִים מִמִּדְרַשׁ הַפְּסוּקִים, שֶׁלֹּא בְכָל מָקוֹם שֶׁתָּזוּב מִמֶּנָה דָם טְמֵאָה, אֶלָּא דַוְקָא דָם הַבָּא מִן הַמָּקוֹר. (טור; יורה דעה, קפג)
“A woman who has a flow of blood in her body shall be a niddah for seven days” (Leviticus 15:19). The Sages derived through exegesis of this verse that she does not become impure from blood that flows from any part of her body, but specifically from blood that comes from the uterus (the makor, lit. “source”). (Tur, Yoreh Deah 183)
וְלֹא כָל דָּם הַבָּא מִן הַמָּקוֹר טָמֵא אֶלָּא דָוְקָא חֲמִּשָּׁה מִינֵי דָמִים.... (טור; יורה דעה, קפג)
אֲבָל הָאִידָנָא שֶׁנִּתְמָעֵט הַבְּקִיאוּת חָזְרוּ לְטַמְּאוֹת כָּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַרְאֶה אָדוֹם בֵּין אִם הוּא כֵהֶה הַרְבֵּה אוֹ עָמוֹק, וְכֵן כָּל מַרְאֶה שָׁחוֹר; וְאֵין טָהוֹר אֶלָּא בִשְׁנֵי מַרְאוֹת שֶׁהֵן הַלָּבָן וְהַיָּרוֹק בֵּין יָרוֹק כְּכַרְתֵּי בֵין צָהוֹב כְּזָהָב, אֲפִילּוּ אִם יֵשׁ בּוֹ סְמִיכוּת דָּם וְהוּא עָב הַרְבֵּה. (טור; יורה דעה, קפח)
וְאַף בְּאֵלוּ אֵינָה טְמֵאָה עַד שֶׁתַּרְגִּישׁ בִּיְצִיאָתוֹ. (טור; יורה דעה, קפג)
דְּבַר תּוֹרָה אֵין הָאִשָּׁה מִטַּמְּאָה וְלֹא אֲסוּרָה לְבַעֲלָהּ עַד שֶׁתַּרְגִּישׁ שֶׁיָּצָא דָם מִבְּשָׂרָהּ, וְחֲכָמִים גָּזְרוּ עַל כָּל כֶּתֶם שֶׁנִּמְצָא בְגוּפָהּ אוֹ בִּבְגָדֶיהָ שֶׁהִיא טְמֵאָה וְאֲסוּרָה לְבַעֲלָהּ אֲפִילּוּ שֶׁלֹּא הִרְגִּישָׁה וְאֲפִילּוּ בָדְקָה עַצְמָהּ וּמָצְאָה טְהוֹרָה. (טור; יורה דעה, קצ)
לֹא גָזְרוּ עַל הַכֶּתֶם אֶּלָּא אִם כֵּן יְהֵא בוֹ 'כִּגְרִיס וְעוֹד' וּגְרִיס הוּא תֵּשַׁע עֲדָשׁוֹת, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁאֵין בּוֹ כָּזֶה הַשִּׁיעוּר אָנוּ תוֹלִין לוֹמַר דַּם כִּינָה הוּא. (טור; יורה דעה, קצ)
אִם אֵין בְּכֶּתֶם בְּמָקוֹם אֶחָד כִּגְרִיס אַף עַל פִּי שֶׁיֵשׁ טִיפִּין הַרְבֵּה סְמוּכִין זֶה לָזֶה עַד שֶׁאִם נְצָרְפֵם יֵשׁ בָּהֶן יוֹתֵר מִכִּגְרִיס – טְהוֹרָה, שֶׁאָנוּ תוֹלִין כָּל טִיפָּה וְטִיפָּה בְכִינָה עַד שֶׁיְּהֵא בוֹ כִגְרִיס וְעוֹד בְּמָקוֹם אֶחָד. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁהַטִּיפִּין עַל חֲלוּקָהּ – אֲבָל אִם הֵם עַל בְּשָׂרָהּ, מִצְטָרְפִין לְכִגְרִיס. (טור; יורה דעה, קצ)
כֶּתֶם שֶׁנִּמְצָא עַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טוּמְאָה לֹא גָזְרוּ עָלָיו. כֵּיצַד? בָּדְקָה קַרְקַע עוֹלָם... אוֹ כָל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טוּמְאָה וְיָשְׁבָה עָלָיו וּמָצְאָה בוֹ כֶתֶם – טְהוֹרָה. (טור; יורה דעה, קצ)
וְכֶתֶם הַנִּמְצָא עַל בֶּגֶד צָבוּעַ – פְּלִיגִי בַהּ: תַּנָּא קַמָּא מְטַמֵּא וְרַבִּי יוֹנָתָן מְטַהֵר. וּפָסַק הָרַמְבַּ"ן כְּתַנָּא קַמָּא, וְהָרַמְבַּ"ם כְּרַבִּי יוֹנָתָן. וְכָתַב אֲדוֹנִי אָבִי הָרא"שׁ ז"ל: וּבִכְתָמִים שׁוֹמְעִין לְהָקֵל. (טור; יורה דעה, קצ)
לֹא בְכָל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁיִּמָּצֵא שָׁם כֶּתֶם טָמֵא, אֶלָּא דַוְקָא בְמָקוֹם שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁבָּא שָׁם מִן הַמָקוֹר. (טור; יורה דעה, קצ)
אִם יֵשׁ בָּהּ מַכָּה בְגוּפָהּ, שֶׁיְּכוֹלָה לִתְלוֹת בָּהּ שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיָּבֹא הַדָּם מִמֶּנָהּ, תּוֹלָה בָהּ וּטְהוֹרָה. (טור; יורה דעה, קצ)
כָּתַב הָרַמְבַּ"ן שֶׁתּוֹלָה בְכָל מַה שֶׁיֵּשׁ לִתְלוֹת, כְּגוֹן שׁנִּתְעַסְּקָה בִכְתָמִים אוֹ עָבְרָה בְשׁוּק שֶׁל טַבָּחִים – תּוֹלִין וּטְהוֹרָה. (טור; יורה דעה, קצ)
וּכְשֵׁם שֶׁתּוֹלָה בָהּ, כָּך תּוֹלָה בְבַעֲלָהּ וּבִבְנָהּ אִם נִתְעַסְּקּו בִכְתָמִים אוֹ אִם יֵשׁ בָּהֶם מַכָּה, לְפִי שֶׁדַּרְכָּן לִיגַע בָּהּ. (טור; יורה דעה, קצ)
וּמִיהוּ מִשֶּׁתַּרְגִּישׁ בּוֹ שֶׁנֶּעֶקֲר מִמְּקוֹמוֹ וְיָצָא לְבֵית הַחִיצוֹן – טְמֵאָה וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יָצָא לַחוּץ. (טור; יורה דעה, קפג)
הָאִשָּׁה שֶׁהִיא בְחֶזְקַת טְמֵאָה, אָסוּר לוֹ לָבֹא עָלֶיהָ עַד שֶׁתֹּאמַר לוֹ: טָבַלְתִּי. (שולחן ערוך; יורה דעה, קפה:א)
אָמְרָה לְבַעְלָהּ: טְמֵאָה אֲנִי, וְאַחַר כָּך אָמְרָה: טְהוֹרָה אֲנִי, אֵינָה נֶאֱמֶנֶת. (שם; סעיף ג)
יוֹלֶדֶת, אֲפִילּוּ לֹא רָאֲתָה דָם, טְמֵאָה כְנִדָּה – בֵּין יָלְדָה חַי, בֵּין יָלְדָה מֵת וְאֲפִילּוּ נֵפֶל. וְכַמָּה הֵם יְמֵי טוּמְאָתָהּ? עַכְשָיו בַּזְמַן הַזֶּה כָל הַיּוֹלְדוֹת חֲשׁוּבוֹת יוֹלְדוֹת בְּזוֹב וּצְרִיכוֹת לִסְפּוֹר שִׁבְעָה נְקִיּים. (שלחן ערוך; יורה דעה, קצד:א)
הַכּוֹנֵס אֶת הַבְּתוּלָה, בּוֹעֵל בְּעִילַת מִצְוָה וְגוֹמֵר בִּיאָתוֹ וּפוֹרֵשׁ מִיָּד... וּצְרִיכָה שֶׁתִּפְסוֹק בְּטָהֳרָה וְתִבְדּוֹק כָּל שִׁבְעָה, וְלֹא תַתְחִיל לִמְנוֹת עַד יוֹם חֲמִישִׁי לְשִׁימּוּשָׁהּ. וְנוֹהֵג עִמָּהּ כְּכָל דִּינֵי נִדָּה לְעִנְיֲן הַרְחָקָה. (שולחן ערוך; יורה דעה, קצג:א)