מהו ליקח אבנים כו'. עי' בשירי קרבן שהביא דברי ההג"א מא"ז פ' בני העיר שכ' דאסור ליקח אבנים מביהכ"נ ישינה כדי לבנות חדשה כי ליכא דוכתי לצלויי וכ' הוא לפרש דבביהכ"נ שנפל מיירי ואין שם אלא אבנים ואסור משום חורבן המקום ודברי הא"ז הם לקוחים מדברי הירושלמי יעו"ש. ובפרמ"ג (סי' קנ"ב במ"ז סק"א) כ' דההג"א סובר ג"כ הטעם משום פשיעותא ורק דמיירי דבנה מקצת החדשה דשוב אין מוכרין אפילו לפדיון שבוים יעו"ש. אולם המה כתבו כל זה לפי שלא נגלה לפניהם דברי הא"ז שבה' ביהכ"נ (סי' שפ"ה) מבואר להדיא דהוא פוסק רק כטעם דצלויי ודחה שם דברי הירושלמי הללו משום דסובר דהטעם משום פשיעתא יעו"ש מבואר דלא כהש"ק והפרמ"ג. וצדקו דברי הט"ז בהבנת ההג"א:

וכן במותריהן ממה שגבו גבאי צדקה והותירו כהדא ר' חייא בר אבא אזיל כו' ע' בקה"ע שכ' חוץ ממה שגבו גבאי צדקה והותירו מותר לשנות כו' ולא ידעתי דהא קיי"ל כהמשנה דשקלים (פ"ב מ"ו) דמותר עני לעניים כו' והיא דמי לשאר דברים וכ"ה ביו"ד (סי' רנ"ג ס"ו) והא דמבואר שם דאם ראו הפרנסים כו' הוא כן בכל הדברים. ומלבד זאת לא ידעתי איך יתפרש הכוונה ממה שגבו גבאי צדקה דהוא חוץ ממה שגבו גבאי צדקה דזה הוא היפוך הכוונה ונראה שנעלם מהקה"ע שו"ת מהר"ם מרוטונבורג (סי' תתקמ"ב) שכ' דכל מה שלא בא ליד הגבאי יכול לשנות והביא הירושלמי הזה ע"ש דמבואר מזה דפי' הירושלמי דלא בא ליד גבאי. (ועשו"ת נ"ב מה"ת (חח"מ סי' נ') מ"ש בביאור הירושלמי הזה ע"ש שנראה שגם ממנו נעלמו דברי מהר"ם הללו) ועוד איך הי' רשאי ר' חייא לשנות כיון דהיה גבאי ואמרינן כיון שבא ליד גבאי אינו יכול לשנות ומה קשר זה לזה. ועשו"ת מהריט"ץ (סי' ע"ט) ומחנה אפרים ה' צדקה (סי' י"א) פירשו דר' חייא לא היה גבאי ע"ש. וא"כ נסתר פי' קרבן העדה ע"כ נראה דתיבת כהדא הוא ט"ס ופי' וכן במותריהן ממה שגבו כו' כלומר דגם ממה שגבו כו' הדין כן ומה שסיים אח"כ ר' חייא כו' הוא דבר אחר ור' חייא לא היה גבאי ופליגי בזה וכמ"ש המהריט"ץ והמחנה אפרים והבן:

ולא זכר יואש המלך. ע' בשירי קרבן מה שתמה על התוס' מנחות דל"ב וכ' דט"ס הוא בתוס' ע"ש. אולם גם בא"ז ה' תפילין (סי' תקס"ג) שגם הוא כתב ממש כדברי התוס' ובודאי שלא אתרמי טעות בהרי דוכתא וצ"ל דכן היתה גירסתם בדברי הימים לא כמו שהוא לפנינו:

אם כר"מ אין מוכרין כו'. השירי קרבן הניח בתימה על הר"ן במגילה שם שלא ראה שקושיתו הוא קושיות הירושלמי ולא הביא תירוצו כו' ע"ש באורך. אולם באמת לא נעלם זה מעיני הר"ן והמעיין יראה שהר"ן קיצר דברי הרמב"ן בליקוטים למגילה (כ"ז ע"ב) ושם הביא דברי הירושלמי הללו דאוקים הרישא דמתני' בס"ת וסיים ע"ז אבל לפי מה שאמרו בגמרא שלנו מעיר גדולה לעיר קטנה מעיקרא קדושה והשתא קדושה מרבים ליחיד ליכא קדושה משמע דמתני' לאו בס"ת משמע להו ולית להו דר' חייא בר אבא דירושלמי אלא מתני' בביהכ"נ הוא כו' והנכון בכולהו מה שרש"י ז"ל מפרש כו' והן הן דברי הר"ן אלו אלא שקיצר אותם ולפי שראה הר"ן דהבבלי מחולק עם הירושלמי לכן לא הביא תירוצו וז"פ וע' בתמים דעים סי' קט"ו מ"ש בביאור הירושלמי:

ר' יוחנן מיקל לנשיא כו' עיין מ"ש בציון ירושלים. הנה מ"ש דבש"ע איתא דמותר להשתמש בעליות ליתא דשם איתא דיש להסתפק בזה כו' וגם מ"ש דצ"ל דשאני כאן דדמי להיכל הוא תמוה ואין לו כותר גם מ"ש דדברי ר' יוחנן סותרים זה את זה י"ל לפמ"ש התוס' במכות (י"ג א' ד"ה אילן) לחלק דגגין אינם קודש והאויר הוא קודש. ועי' חי' מהרש"א שם ובמל"מ ה' שגגות (פי"א ה"ד) א"כ כאן בירושלמי דאיתא דשטחין בגדיהון על אוירא דבי מדרשא י"ל דהיה באויר שלא כנגד הגג ולק"מ (רק מה שהיה נתקדש בקדושת ביהמ"ד והיה שם אויר ושם שטחו הבגדים). וע' בשו"ת פאר הדור להר"מ (סי' ע"ד) שמותר להשתמש בעליות של ביהמ"ד ולכאורה הוא נגד פסק הש"ע דיש להסתפק בזה וי"ל דהר"מ אזיל לשיטתו שהשמיט (בפ"ו מה' בית הבחירה) דעליות ההיכל נתקדשו ועצל"ח פסחים (דפ"ו) שביאר דעת הר"מ דס"ל דאדחי במסקנא הך תירוצא וע"ש. ולפ"ז כיון דכל עיקר טעם הר"מ דיש להחמיר בעליות משום דדמי להיכל וכיון דס"ל להרמב"ם דגם בהיכל לא נתקדשו עליות מכ"ש בביהמ"ד משא"כ לפי שיטות הר"י ומהר"ם ותוס' שבועות (י"ז ב' ד"ה וטמא) דהעליות נתקדשו א"כ י"ל ה"ה בית המדרש. הן אמת שצלע"ק על הצל"ת שסובר בדעת הר"מ דגם עליות ההיכל לא נתקדשו דהא כ' בה' מעה"ק פ"ה ה"ד וז"ל אבל אם שחטן בגגן של היכל פסולין שאין הגגות ראויות לשחיטה כלל. וא"כ תקשה למה כתב הר"מ בגגות ולא כתב יותר רבותא דאפ' בעליות ההיכל פסול כששחטן מוכח דבעליות כשר ועכ"מ שם שמבואר להדיא כן וצ"ל דס"ל דכל עליות ההיכל היו פתוחות וכמ"ש הצל"ח בלשון ואולי וא"כ בעליות מותר כיון שפתוחות והבן. וצל"ע על העץ חיים (מדות) פ"ד מה' מלכים שכ' וז"ל ואפשר הדין דבעליות לא היה חייב הנכנס לשם ולא מן הדין הי' נזהרין ליכנס לשם אלא מעלה עשו בה שאין אסור אלא בבית קדשי הקדשים אשר שם הארון אבל העלי' ה"ל כמו גג עכ"ל דא"כ דהוא רק מעלה בעלמא מאי מקשה הש"ס בפסחים שם להוכיח דעליות נתקדשו דהא הוי רק מעלה וצע"ג. ועי' בריטב"א במכות שם שגג ההיכל לא נתקדש בקדושת ההיכל אבל עכ"ז אוכלין שם יע"ש:

ההן פרוורה כו'. עי' בפני משה שכתב שזהו החדר שבחצר לפני ביהכ"נ כו' וע' בפרי מגדים א"ח (סי' קנ"א סק"ד) שכתב וז"ל צ"ע בפאלי"ש מקום שמתפללין שם בקהלות גדולות אם רשאין לעשות קפנדריא עכ"ל. והוא תמוה דזה הוא האיבעיא בירושלמי כאן והוא לא הביאו כלל:

צריך שיהא איש בראש דפא ואת בסופה שכן הוא שניץ ונחית כו' עיין בקרבן העדה מה שפי' ונעלם ממנו מ"ש הטוא"ח (סי' תרצ"א) הגירסא שניץ ונחיץ כהדין קנטורא ועי' בב"י שם מה שהאריך בפירושו שקאי האיך יהיה נכתבים איש ואת ועב"ח שם מה שפי' פי' אחר. ועי' בתניא (סי' ל"ט) גם שם העתיק כגירסת הטור ועמש"ש המגיה ובבעל העיטור נפל שם טעות יעו"ש: