אפי' במקום כו'. אבל אם סתם אמת המים מתוך שאינה רחבה אינן יכולין לשמט הילכך הוי כניצודין ושרי אפילו אם היה ארוכה הרבה כ"ז כתב המגיד משנה בשם הראב"ד והרשב"א וי"א דאינו אסור אלא בביבר דמחוסר צידה אבל אם אינה מחוסר צידה שרי כמו בחיה ועוף (הרמב"ם פרק ב' מהל' י"ט):

ואין נותנין לפניהם מזונות א"כ במקום דמותר לצודן שרי ליתן לפניהם מזונות (תוספות והר"ן והרמב"ם) וי"א דאסור ליתן לפניהם מזונות אפי' במקום שמותר לצודן משום דאפשר להו בלא מזונות שהם אוכלין שרשי עשבים וגדול אוכל הקטן (ב"י) אם קנה דגים בערב י"ט ונתן הדגים בכלי של מים מותר ליתן לפניהם מזונות שהרי אין להם מזונות ממקום אחר:

אפי' ספק צידה כו'. ודורון שיש בו חשש צידה או מחובר שהובא לישראל בי"ט א' מותר לישראל אחר בי"ט שני היינו בכדי שיעשו (ש"ת מהרש"ל סי' ל"ט) וה"ה כל ס' מוקצה וספק נולד אסור (הר"ן פ' אין צדין והמ"מ פ' ב' די"ט) ודינן שוה בין בי"ט א' או בי"ט ב' (ב"י) וי"א דבי"ט שני ספק מוכן שרי (כ"כ הר"ן):

אווזים ותרנגולים כו'. אבל אווז ותרנגולין ויוני' שבבית שעומדים לגדל ביצים צריכים זימון מאתמול (הגהת אשר"י פ"ק דביצה) ואותן שלא זימן אסורים לטלטל אבל העומדים לאכילה מותר לצודן בי"ט ואין לחוש אם מטלטל ושביק לה ויברור אח"כ אחרת (ב"י בשם הרמב"ם פ"ב די"ט) מיהו ירא שמים יתן עיניו לכתחלה ולא יברור ויניח דאף על גב דאינו מוקצה חשו חז"ל לטירחא (הגהות מיימון שם פ"ב די"ט בשם ראבי"ה):

שצ"ל הבא מצודה ונצודנו אסור פי' שצריך לבקש תחבולות לתופסו כך פרש"י ור"ן חילק בין חיה לעוף וכתב הב"י כן דעת הרי"ף והרמב"ם והרא"ש דלא כהר"ן שכ' שיש לחלק בזימון:

כיצד הוא הזימון ואם מפריחים היונים שצריכים צידה אפי' זימון לא מהני:

השוחט בהמה ביו"ט מותר להפשיט' עורה קודם הבדיקה דכיון שנשחטה בחזקת היתר עומדת (כל בו):