אומרים קדיש כו'. ואין פוחתין משבעה קדישים בכל יום ע"ש שבע ביום הללתיך (שבולי לקט) דהיינו א' אחר פסוקי דזמרה אחר ישתבח ב' אחר תפלת י"ח ברכות ג' אחר סדר קדושה ד' אחר עלינו ה' אחר אשרי במנחה ו' אחר תפלת מנחה ז' אחר ק"ש של ערבית קודם תפלת י"ח וקדיש שאומרים אחר תפלת ערבית אינו בכלל משום שהיא רשות מ"מ אומרים תתקבל אחר כך אחר תפלה י"ח רק בשחרית א"א תתקבל עד אחר סדר קדושה דבתר תפלה גרירה אמנם כשיש מוסף אומרים קדיש שלם מיד אחר תפלת שחרית בכל מקום שא"צ לו הש"ץ תתקבל מפני שלא אמרה תפלת י"ח אינו משלי' ג"כ הקדיש ואינו אומר רק יתגדל ויתברך (מהררמ"י) . לכתחלה צריך לחזור אחר ששה שלא שמעו קדיש וברכו ובדיעבד דהיינו שאינ' נמצאי' ששה אומרי' אפי' בשביל א' שלא שמע:

ואם יצאו לאחר שהתחיל בקול רם וקדושה יכולין להשלים כל סדר קדושה כו' דהיינו ובא לציון וקדיש שלאחריו:

ותפלת ערבי' לכן אם התחילו והוא רחום בי' ויצאו מקצתן גומרים עד יראו עינינו ואומרים ג"כ קדיש כי הוא שייך לק"ש וברכותיו ותפל' ערבי' בלחש כי אין צריך עשרה לתפל' בלחש אבל אין אומרים קדיש של אחר תפלת י"ח אלא בי' ובעלינו לשבח אף אם פתח בי' ויצאו מקצתן אפ"ה אין אומרי' קדיש יתום שאחריו פחות מעשרה וכן אם אמרו עלינו בלא עשרה א"א אחר כך הקדיש אפילו בי' וכן הדין בתהלים ושיר היחוד אם גמרו אותן בלא י' שאין אומרים קדיש אפי' בי' או איפכא אם היו בתהלים ושיר היחוד י' ובקדיש לא היו י' שאין אומרים והכי נהוג (ל"ח) כמו כן ראיתי נוהגין באיזה מקומות באם אומרים תהלים בלא עשר' שמשייר מזמור א' לאומרו אחר שבאו עשרה והטעם נ"ל דלא אלים קדיש ההוא דהוא מדרבנן לאומרו אף בי' וכן להיפך:

מיהו יש נוהגין להקל בשעת הדחק וי"א אפילו בשעת הדחק אין להקל (מהררמ"י) אם לא שנותן לקטן ס"ת בידו אבל חומשים שלנו לא מצרפין בין לתפלה ובין לב"ה:

נכון שהאחרים ימתינו עד שיגמור אפי' יש י' זולתו וכן כשאחד מאריך בתפלתו ובלבד שיש שהות להתפלל בי' (הג"מ הר"מ):

עיר שאין בה אלא י' כו'. אבל אם יש מנין זולתו אין יכולין לכופו ולא חיישינן שמא יצטרך אחד לנקביו דאם כן אין לדבר סוף: