ואף ממשקים אחרים כו' כתב מהרש"ל בשו"ת סי' ל"א בשם אגוד' שאין לשתות שכר בסעודה המפסקת ע"ש ואין נוהגין כן וכל זה למאן דאפשר אבל מי שהורגל לשתות שכר או הוא אדם חלש שרי לשתות שכר רש"ל:

ובשר עופו' כ' וכ"כ בהג"א סוף תענית וז"ל אע"פ שמתוך הלכה משמע דמותר לאכול בסעודה המפסקת בשר מלוח או בשר עופות ודגים כו' מ"מ אין נכון לעשות כן ואיסורא נמי איכא משום אל תטוש תורת אמך ע"כ וצ"ע כי הלא פשוט שאין בשר דגים בכלל בשר ולא מצאתי בשום א' מהאחרונים שכתב דגים וגם מהררמ"א בד"מ לא הביא בהעתיק דברי הג"א דגים ואפשר שר"ל שכל מאכל משובח אסור לאכול בסעודה המפסקת כמו שאוסר בטור כל מאכל שהוא דרך כבוד וזהו הטעם שאין לאכול שני תבשילין לדברי הרי"ץ גיא' אפי' תבשיל של עדשים. כתב הרמב"ם מימינו לא אכלנו אפי' תבשיל של עדשים בעט"ב אא"כ בא בשבת ע"ש רק ראוי להחמיר כר"י בר אושעי' שהיו מביאין לו פת חריבה במלח ושותה קיתון של מים ע"כ צ"ל שמטעם זה אוסר בהג"א מאכל של דגים בסעודה המפסקת מפני שהוא מאכל של כבוד שעולה על שולחן מלכים ועתה בזמנינו דגים הם יותר מאכל של כבוד מבשר שור ועופות:

ונוהגין להרבות קצת בסעודה כו' וי"א שנכון ליזהר שלא להרבות בסעודה אחר חצות ואותן שאוכלים מעדנים בעת"ב וכמה מיני טיגון ודאי הוה להו בכלל בטן רשעים וגדול עונם מנשוא מהרש"ל בש"ת סי' ל' ומ"מ מי שאינו רוצה לשנות המנהג מ"ש רמ"א בהג"ה ירבה בסעודה שקודם חצות: (מורי בב"ח)

והגאונים כתבו דמתענה כו'. כי הגאונים סוברים דאין ללות התענית דקבל' בה"ב הוה כמו יום זה כדלקמן סי' תקס"ח ע"ש ע"כ מתענין עד אחר תפלת מנחה ומתפלל תפלת תענית במנחה וכן הדין באם חל יאר צייט בערב ט"ב או שמתענין תענית חלום (ב"י א"ז):