מלמו, שוודיה Malmo, Sweden

סיון תשנ"ב

עג. התייחסות לגיור קונסרבטיבי ולענין מעמד הצאצאים והכנתם לבר-מצוה

כיצד יש לנהוג?

מכיוון שיש ספק בגיורם, כמתבאר בתשובה שנשלחה אליכם², אין להחזיקם כיהודים גמורים ואין הם מצטרפים לכל דבר שבקדושה, וגם לא כגויים גמורים אף שנתגיירו לשם אישות ונישואין³ ואף שאינם שומרים תורה ומצוות⁴.

footnotes: ² שו"ת "במראה הבזק" (תשובה צז; לו 3 במהדורה ראשונה). ³ שו"ע (יורה דעה סי' רסח, יב). ⁴ יש לחוש לחומרה שקיבלו מצוות, אף שאינם מקיימים אחר-כך ואף שאמר שכוונתו היתה שלא לקבל מצוות, הרי דברים שבלב אינם דברים, "דעת כהן" (סי' קנג) "אגרות משה" (יורה דעה ח"א סי' קס), שו"ת הגרי"א הרצוג (יורה דעה סי' צב).

על כן נכון ורצוי להסביר להם את הבעיה שיש בגירותה של האם, ויש לקבלם⁵ בדרך קבלת גרי צדק המבוארת ברמב"ם, "למושכם בדברי רצון רכים", "מודיעין אותו שכרן של מצוות… ומאריכין בדבר זה כדי לחבבן"⁶.

footnotes: ⁵ עיין "פאר הדור" לרמב"ם (סי' קלב). ⁶ רמב"ם (פרק יד מהל' איסורי ביאה הל' ב-ה).

מכל מקום אין לגייר את הילד, בין בקטנותו⁷ בין בבגרותו, אלא על-מנת לשמור מצוות⁸, ולכן מן הראוי להסביר לילד את עניין הגירות וקבלת המצוות, ואם אפשר יש לדבר על לב האשה- אמו- להכניס כשרות בבית, כדי להסיר צל מעל המשפחה, ואז השאר יהא תלוי בילד עצמו.

footnotes: ⁷ כיון שלא ישמור מצוות, אין זו זכות לקטן, ולא שייך לומר בזה זכין לקטן, "דעת כהן" (סי' קמז), ועיין שו"ת הגרי"א הרצוג (סי' צג שאלה ה) שנשאר בצריך עיון לגבי ספק גר. ⁸ שו"ת הגרי"א הרצוג (סי' צג שאלה ב אות א).

אין להעלות את הילד לתורה עד שיבוצעו הדברים האמורים לעיל.