B'Mareh HaBazak Volume VI Teshuva 90
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ויקטוריה, אוסטרליה, מנחם-אב תשס"ג
צ. קידושין בטבעת יהלום
בא לפניי זוג, והחתן מעוניין לקדש את הכלה בטבעת עם יהלום. ידוע לי שהמנהג אינו כך; האם יש איסור בדבר, וכיצד ניתן לפתור את הבעיה?
א. נהגו ישראל לקדש בטבעת שאין בה אבן טובה¹, מחשש שמא האישה לא תדע את שוויה ותעריך את הטבעת בסכום גבוה יותר משוויה האמיתי².
footnotes: ¹ תוספות (קידושין ט ע"א ד"ה והלכתא) וכן נפסק ברא"ש (שם), ובשו"ע (אבה"ע סי' לא סע' ב). ² עיין ב"בית שמואל" (שם ס"ק ה), שייתכן שאף-על פי ששואלים את העדים אם זה שוה פרוטה, לא הוי קידושין כי אולי רוצה להתקדש בשווי של הטבעת והיא חושבת שהיא שווה יותר.
ב. במקום שהאישה יודעת את מחיר הטבעת, כגון שהיא בחרה בעצמה וכדומה, חשש זה אינו קיים³.
footnotes: ³ עיין ב"פתחי תשובה" (שם ס"ק ד) בשם "קהלת יעקב", שאם מכסה את פני הכלה ואינה יודעת במה מקדשה, אפילו בטבעת שיש בה אבן מקודשת לכל הדעות, וקל וחומר במקרה דידן.
ג. רצוי לשמור על "מנהג ישראל", ועל כן ניתן להציע (ואכן דבר זה מקובל במקומות רבים) שהקידושין עצמם ייעשו בטבעת רגילה ללא אבן, ולאחר מכן – כגון בחדר הייחוד, ייתן החתן לכלה את הטבעת עם האבן.