ומתפלל. ומתנה ואומר אם לא התפללתי תהא לחובתי ואם התפללתי תהא לנדבתי (ב"י מ"א):

מוסף. מפני שהיא חטאת ואין באה בנדבה ואע"ג שמוסף שבת היה עולה מ"מ בשבת בלא"ה אין יכול להביא קרבן נדבה כמו שיתבאר ועיין בהרא"ש:

ברכה. דכיון דהתחיל להתפלל ע"ד שלא התפלל שויה עליה כחובה ואפי' בתפלת ערבית שהיא רשות פוסק. מ"א:

מהאמצעיות. אבל בג"ר ובג' אחרונות אין מוסיפין ואין פוחתין. ב"י בשם הרמב"ם:

אצלו. דאלת"ה מי הוא שלא יכול לחדש דבר באחת מכל הברכות או לרפואה או לפרנסה או לתלמודו. טור:

כלל. דאין צבור מקריבין קרבן נדבה. ואע"ג דציבור מביאין עולת קיץ לא שכיחא: