Be'er HaGolah on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 154
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ל' הרמב"ם בפ"ה מהלכות שכנים דין ח' משנה ב' דף נ"ט ע"ב וכדמפרש בגמרא שם דף ס' ע"א
כתב הכ"מ שם רבינו מפרש כהרי"ף שכתב בתשובה בזה שיכול לפתחם לתוך ביתו אבל לא לחצר השותפין וכו' וכמ"ש המחבר בסוף הסעיף ושכ"כ הרמב"ן
כן כתב ה"ה והכ"מ שם שדעת רבינו ז"ל בפי' הסוגיא כדעת הרי"ף שיכול לבנות העליה לתוך ביתו והטעם שכל שהיא פתוחה בתוך ביתו אינו עשוי להכניס שם דיורין כיון שאין שם דרך אלא עליו וכ"כ הרמב"ן ז"ל וכ"כ הנ"י בשמם ושהריטב"א ז"ל כתב שהדעת מכרעת כן
מבואר במ"ש לעיל ס"ק ב' וכתב ה"ה וכבר פירשו הרמב"ן ז"ל והרשב"א ז"ל הסוגיא לדעת הרי"ף ומבואר בתוספת כדבריו וכ"כ הנ"י בשם הריטב"א
כ"כ הכ"מ שם בשם תשובת הרי"ף ושזה דעת רבינו אע"פ שאין אדם עשוי להכניס דיורין שיעברו דרך עליו כדאמרי' גבי עליה י"ל דבעלי אותה חצר כשיהיה הפתח פתוח עושין משם קפנדריא דרך חצר השותפין וכ"כ התוספת שם כדי שלא יכנס ממנו לחצר השותפין
וכ"כ ה"ה בשם קצת מפרשים:
הרמב"ם שם פ"ה דין ט' וכתב ה"ה זו סברת המחבר וראייתה בצדה (פי' מדין הנזכר בסעיף דלעיל) ומבואר בגמרא שם (דף ע' ע"א) מפני שמרבה עליהם הדרך:
כ"כ ה"ה שם לפרש דברי רבינו וליישב השגת הראב"ד דכל כי הא יהא ביתו פתוח לרוחה ותבא עליו ברכה
וביאר שם הא דקיימא לן בר"א בן יעקב דאמר יכול לומר לתוך של חבירך אני נכנס (משנה נדרים דף מ"ז ע"א) י"ל ה"מ בחצר וכו' דאהילוך דחצר לא קפדי אינשי אבל אהילוך דבית קפדי אינשי
שם במשנה וכדמפרש לה שם בגמרא
מעשה שם בברייתא וכרבי חייא
ל' הטור ס"ה בפירוש המשנה לא יפתח אדם פתח כנגד פתח וכו' שם דף ס' ע"א דבלא רשות אפילו פתח שלא כנגד פתח וכו' אסור לפתוח כדתנן שם במשנה שזכרתי בריש הסעיף
טור ס"ה בשם הרשב"ם וכתב עליו הרמב"ן דאף ע"ג דכי מרחוק משהו אכתי חזי ליה כיון שאינו רואהו בדרך תשמישו תדיר אינו יכול לעכבם עליו לפי שאינו יכול לומר שלא תסתכל בי לדעת דסוף סוף אי בעי קאי בחצר וחזי ליה ב"י וכ"כ ה"ה שם דין ו' בשם הרשב"א
שם בב"י בשם הרמב"ן
ב"י בשם ר' ירוחם וכדרך שכתב הטור ס"ו בשם הרמב"ן וה"ה שם בשם הרשב"א
ה"ה שם בשם הרשב"א ור"ה דקתני לאו דוקא אלא שהרבים בוקעים בו
טור ס"י בשם הר"י ברצלוני
וכן כתב בסימן קכ"ה סעיף כ"א בהג"ה
תוספתא כתבוה הרי"ף והרא"ש ס"פ חזקת ופסקה הרמב"ם בפ"ה שם דין ז' והטור ס"ט
שם בשם הרמב"ן והרשב"א:
ל' הרמב"ם שם דין י"א משנה וגמרא שם דף ס' ע"א:
שם במשנה וגמרא:
כדמפרש טעמא בגמ' שם סוף סוף הא בעית אצטנועי מבני ר"ה שרואין בביתך
ב"י בסוף סעיף ד' בשם נ"י בשם הריטב"א
ל' הרמב"ם פ"ז מה"ש דין ה' כ' ה"ה ס"פ חזקת (בבא בתרא דף נ"ט ע"א) וכר' אילעא וכן בהלכות ומוסכם הוא
שם דין ו' וכתב ה"ה כבר כתבתי שדעת המחבר ורבו ז"ל שיש להיזק ראיה חזקה כשהניז' רואה שעושין מעשה כנגדו ושותק ולפי שטה זו תהיה הסוגיא והמשנה שבפ' חזקת (בבא בתרא דף נ"ח ע"ב) כפשטן בחלון שיש בו היזק ראיה ומחלוק' רבי זירא ר' אלעא הוא בחנון מצרי שאין ראשו יכול ליכנס בו אבל בחלון הצורי שראשו של אדם יכול ליכנס לתוכו אפי' למעלה מד' אמות יש לו חזקה וזהו שטת הרב אבן מיגש
פי' לכל מר כדאית ליה להרשב"ם מיד וכן כ' הטור בשם הרמב"ן והרמ"ה וכן דעת הגאונים ולר"ת והרא"ש דוקא בחזק' ג' שנים
ה"ה בפ' ב' מה' שכנים דין י"ד לדעת הרמב"ם וכדעת רבו
שם ברמב"ם וכפי' ה"ה
טור סכ"ג בשם תשובת הרא"ש והכי אמרי' בפ' חזקת הבתים (בבא בתרא דף ס' ע"ב) במימרא דרב הונא נפלה חוזר ובונה אותה וכ"כ בתשובה להרמב"ן סי' י"ז וחילק בין דין זה לדין מי שהחזיק לקבוע קורות בכותל חבירו ונפל הכותל ובנאו שאין לו חזקה בכותל החדש ונתן טעם לשבח
ל' הרמב"ם שם בפ' ז' מה' שכנים דין ה' ומבואר במה שכתבתי לעיל ס"ז בשם מ"ש ה"ה שם
שם דף ז' וכתב ה"ה דין האורה מימרא דשמואל שם והרבה פירושין נאמרו שם בה ושטת רבינו כלשון רבו ז"ל
כ"כ נמ"י שהסכימו האחרונים וכתב הב"י שלמדו מהתוספתא שכן אמרו שם משמי' דרבי מאיר ותנא דמתני' היינו ר"מ דסתם מתני' ר"מ ופי' מלבן משקוף מלמעלה ומלמטה מימין ומשמאל ופי' צורת הפתח משקוף מלמעלה ומן הצדדים מחס"ה:
ל' הרמב"ם בפ"ז מה"ש דין ז' וכ' ה"ה בגמרא (ב"ב ריש דף ס') אמר רב נחמן ולסתום לאלתר הוי חזקה וכו' דדעת המחבר דבכלל לסתו' הוא לבנות כנגדו וכן פר"ש ז"ל
כן הוא בטור סט"ו
שם ברמב"ם ד"ח ממעשה שם דף ז' ע"א וכדאמר רב חמא שם
טור סל"ו שם בגמ' הא קמ"ל וכו'
רמב"ם שם וכ' ה"ה אע"פ שלא נזכר זה פשוט ומוכרח ג"נ שם אחר שהצריכו להחזיר טענה נראה שבלא טענה כופין אותו
שם דין ט' וכ' ה"ה זה אינו מבואר בגמ' וכו' ודעת המחבר כדעת רב משה גאון ז"ל שכ' שאפי' לשנותן למעל' אינו יכול וקצת ראי' יש מאותה דההי' אחד וכו' סוף פ' חזקת הבתים (משנה שם ד' ס' ע"א)
טור ס"ח בשמו וכ"כ הנ"י בר"פ לא יחפור בשמו
שם ושם וכ' עוד הנ"י שכ"כ ר"ת ור"ח ז"ל
דין זה למדו המחבר ממ"ש הטור שם סי' א' בשם תשובת הרא"ש כלל צ"ט סי' ז' שלפי השאלה משמע שהמנהג בעיר שכל אדם מוציא זיזין וגזוזטראו' ואין יכולין למחות בו וכו' ובזה לא הוי האור הפקר וכו' מבואר בסעיף ט"ז וע' תשובת הרשב"א בסי' אלף ופ"ה ואלף וקל"ב ותתק"ג ובהריב"ש סי' שי"ג
שם בתשובה והשאלה וכ"כ בפסקיו ריש פ' לא יחפור והביאו הטור בסי"ח
שם סי' א' בתשו' הנזכר לעיל סעיף ט"ז
וכ' שם ☜שמצוה לומר לשמעון שאינו מחויב להרחיק דהשבת אבידה היא
שם סי"ח כ"כ בפסקיו ריש פ' לא יחפור והריב"ש בסי' תע"א כתב על דברי הרא"ש וז"ל הרב הלך לשטתו שסובר דהיזק ראיה יש לו חזקה ושחזקת נזקין היא חזקת ג' שנים ובא בטענת מכירה או מתנה או מחילה ומתני' דחלון המצרי וכו' וחלק עליו והאריך בזה ע"ש וכמ"ש המחבר בסוף הסעיף
בתשובת שאלה כך קבלנו מהרב רבינו ומההיא דסתם חרבות עשויות לבנות (ירושלמי) וזו היא במחלוק' אביי ורבא (שם בבלי דף י"ז ע"ב) בבא לסמוך מצד המיצר דלרבא סומך דאע"ג דקי"ל דכופין על מדת סדום (שם דף נ"ט ע"א) כיון שאם בא לבנות הרי הוא ניזוק מיד בגירי של בעל החלון עד שמעמיד חבירו בדין ודיין וכו' הביאו הב"י בסט"ז
בתשו' והביא ראיה מהא דסתם חורבות עשויות לבנות כדאי' בירושלמי ויש הוכחה לזה בריש פ' לא יחפור (בבא בתרא ד' י"ז ע"ב) דמקשה לרבא דאמר הבא לסמוך אינו סומך וכו'
בתשו' סימן תע"א שזהו שנ"ל לדין הגמ' לפי דעת הגאונים והרמב"ן והרשב"א והרבה מהאחרונים
כ"כ הרא"ש בשמו ריש פ' לא יחפור וכ' בנ"י שם שהראב"ד והרשב"א והרי"ף ורש"י סוברים כה"ר יונה
בחידושי בפ' לא יחפור
מבואר לעיל סעיף י"ד
טור סכ"ח בשם תשו' הרא"ש וביאר שם דדמי לאומר שדה זו לכשאקחנה תהא קנויה לך דלא קנה (מבואר לקמן סי' רי"ב):
שם סכ"ט בשם תשובה לגאון הביאו בפ' חזקת גבי הא דאמר רב יהודה אמר רב ישראל הבא מחמת עכו"ם וכו' (שם דף צ"ה ע"ב) ומסיים בה "אבל ראובן ושמעון שקנו מן מעכו"ם ושניהם באים מכח העכו"ם התם הרי הוא העכו"ם בין ליפות כחו בין להרע כחו וכ' הב"י שם שדברי תשובת הרשב"א שכתבתי בסמוך כדברי הגאון:
ובאין בו היזק ראיה איירי וכמ"ש לקמן בסעיף כ':
כדלעיל סי' קמ"ט ס"ט והא דאמרינן לענין שטרות של עכו"ם דהבא מכח עכו"ם דינו כעכו"ם כמבואר לעיל סי' מ"ה סעיף ז' וסי' ס"ו סכ"ה וסי' ס"ו סעיף ז' בהגה נלע"ד ליישב לדעת הגאונים והרשב"א דשאני התם דהוא לענין ממונ' ודינא דמלכות' דינא אבל היזק ראיה דאיסור נמי איכא כמבואר בסעיף ז' בהג"ה לא שייך לומר דינא דמלכותא דינא בדבר איסור.
וכן פסק מוהרש"ל
מבואר בסי' קל"ד ע"ש:
הרשב"א בתשו' אחר' מחס"א יבואר שם ואם היו פותחים עליו חלונות שלא ברשות ועמדו כמה שנים היה סותם אותם כל זמן שירצה:
וביאר שם דכיון דאין לו חזקה הרי הוא חייב לסתו' מפני שהוא מזיקו בהיזק ראיה דגיריה נינהו וכ"כ הראב"ד בשם הגאונים ואל תשיבני ממי שפוסק היזק ראיה יש לו חזקה דהתם בבא מחמת טענה והניזק קבל עליו בפי' נזקיו אבל זה לא קבל נזקיו ע"כ משא"כ לעיל ס"ט דהיה החלון פתוח על הגג ולא היה בו היזק ראיה:
כצ"ל וכן הוא בב"י ושם בתשוב' הרשב"א:
וסיים שם ☜ומ"מ אם דינו של עכו"ם לסתמו ישראל הבא מחמתו הרי הוא כמוהו כדקמרי' בפי' חזקת (סוף ד' צ"ה)
פי' לא שיכול לסתו' את החלון אלא שאם רוצה בונה בפני':
טור ס"ל בשם תשובה לגאון
כלומר כדי שלא יזיקנו העכו"ם בראייתו:
מבואר במ"ש לעיל סעיף י"ב:
לשון הרמב"ם ריש פ"ז מה' שכנים וכתב ה"ה זה פשוט ומפורש בפ' לא יחפור (בבא בתרא דף כ"ב ע"א) ובהרב' מקומו'
שם במשנה וכדמפרש בבריית' שם ע"ב
הרשב"א בתשובה וביאר שם ששיעור מוחלט הוא שכך שיערו חכמים וכו' וכל ששיערו חכמים כך הוא במ' סאה הוא טובל במ' סאה חסר קורטוב א"י לטבול מחס"כד:
לשון הרמב"ם שם פ"ז דין ב' במשנה וברייתא דלעיל:
כתב ה"ה אע"פ שלא נזכר בפי' בגמ' פשוט הוא שהרי ההרחקה אינה אלא כדי שלא יאפיל וכדאיתא בברייתא ובכיוצא בזה הרי אינו מאפיל וכמ"ש הוא ז"ל:
פי' כגון שהכותל שהחלון בו משוך ממזרח למערב וזה מושך מצפון לדרום:
כגי' הרי"ף והרא"ש שגורסין שם בגמ' טפח וכ"כ ה"ה
כסב ה"ה ודעת המחבר כשהקשו שם דף כ"ב ע"ב והלא מציץ הוא בשאינו מגביה הכותל ד"א על החלון וכו' דאי במגבי' ודאי לא בעי מידי אחרינא וכ"כ דעת הרב ן' מיגאש ז"ל כו' ומדברי רש"י שם נראה שאפי' במגביה ד"א צריך שיכנוס ראש כותלו ודברי תימה הם דאדרבה כיון שגבוה הוא והוא סמוך לו לא יכול להציץ כמו שיציץ ברחוק וזה דבר מורגש לחוש אלא דודאי דברי המחבר עיקר ע"כ והתוס' שם פירשו כיון דקאי מן הצד ואורך הכותל לרחבו של חלון יכול לעמוד בסוף הכותל ולשחות ולהציץ אפי' במגבי' ד"א וכן כתב הרא"ש שם בפסקיו והטור סל"ב וגם את זה לא ידעתי שלא כגיה עליו הרמ"א בכאן דעת רש"י ותוס' והרא"ש והטור:
שם דין ה' וכתב ה"ה מפורש שם בגמר' ובהלכו' והרבה פירושין נאמרו בה ושהעיקר כדברי המחבר ומ"מ יש שכתבו שאף על פי יש בין ב' הכותלים ד"א צריך שלא תהא א' מהן סמוך לחלון פתוח מטפח שהרי מן הצד מרחיק טפח אע"פ שהצד השני פנוי לגמרי וזה פשוט וכיוצא בזה כתב הרא"ש והטור:
כתב ה"ה אע"פ שאין זה מבואר בגמ' פשוט הוא. שהרי הסכוך הוא נגד החלון וכבר נתבא' שכנגד החלון צריך להרחיק ד' אמות:
טור סל"ד בשם תשו' הרא"ש כלל ק' סי' ו' מפני שלפעמים עולין עליו לתקנו ואיכא היזק ראיה ☜ וכל אמות שבתלמוד הם ו' טפחים והטפח הוא ד' גודלין:
הרשב"א בתשובה מחס"א:
תשובת הריב"ש בסי' רפ"ט וביא' שם שלא אמרו להרחיק ד"א כדי שלא יאפיל אלא בחלונות שהאור' הנכנס' לבי' מהחלונות נכנסת מכנגדן כו' אבל בחצר שהיא מגולה והאורה נככסת בה מלמעלה וכו' וע"ל סי' קנ"ז ס"ט:
ל' הרמב"ם שם ספ"ז מעשה שם דף ז' ע"א:
שם בגמ' וכי בשופטני עסקו' וכתב ה"ה ויש שפירושו ששמו ואמדו כמה בנוי שוה יותר מן הפנוי וכו' ואפשר שלזה נתכוין המחבר
פי' ר"מ גינה שבצד (האכסדרה) שהיתה מאירה לתוכו
שם בגמ' אספלידא וכפי' התוס' שם:
טור סל"ז בשם הרמב"ן מהא דא"ר נחמן אמר שמואל האחין שחלקו וכו' שם ע"ב וכ' ה"ה בפ"ב דין י"ב שפי' רש"י שם וכפי' הרמב"ן וכ"כ הרשב"א:
לשון הטור ספ"ט:
וכ"כ הרשב"ם שם בפ"ב וכתב ה"ה שם זה פשוט דאחין לאו דוקא ו:ב"כ הר"י מיגש:
הוא כדע' הרמב"ן ורש"י והרשב"ם הביא' בסעיף דלעיל:
שם ס"מ בשם הר"י ברצלוני ושכן הכריע וכ"כ ה"ה בשם הרשב"א שם בפ"ב דין י"ג:
שם בשם הר"י ברצלוני בשם י"א:
וביאר שם משום דנזקו לא מכר ליה וזה מזיק לו מיד ☜אבל אם מכר ליה בית הפתוח לחורבה שלו אע"פ שעשוי לבנות אף כשיבנה זה החורבה אין לו לסותמו סמ"ע:
הרשב"א בתשובה והביא ראיה מהגוזל בתרא (דף קי"ב ע"א) גבי בר חמוה דר' ירמיה טרק גלי וכו' עד התם דלא קיימא בחזקת אבוה וכו' והכא נמי דכוות' היא דהא מזיק את זה וכו' מחסכ"ז
כדין מוכר חצר לעכו"ם סמוך לחצר חבירו בסי' קע"ה סעיף מ':
גם זו הרשב"א בתשו' מחס"כ:
גם זו הרשב"א בתשו' ס' חלף וכ"ה מחסי"ב וכן דקדק הב"י מל' הטור שם סעיף ל"ב:
ריב"ש סי' שכ"ב מח"ס י"ח: