Be'er HaGolah on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 209
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
א) לשון הרמב"ם ריש פכ"א מהלכות מכירה כתב הרב המגיד פשוט הוא שקנה ומבואר בגמ' בכיוצא בזה בפ' המוכר פירות (בבא בתרא דף צ"ה ע"א)
ב) כתב הכ"מ יש ללמוד מהא דא"ר הונא מכור לי באלו קנה ומחזיר אונאה ב"מ סוף דף מ"ו והא דתניא ההולך לחלוב עיזיו וא"ל מה שעיזי חולבות וכו' שם דף ס"ד ע"א משמע דקנה אפילו יותר על דמיו מותר י"ל שאין דברי רבינו אלא בדברים שיש להם שער ידוע אבל חלב וגיזה שאין להם שער ידוע אין להם אונאה וצ"ע ולעד"נ משום שהחלב וגיזה ההם אי אפשר לעמוד עליהם לא במדה ולא במשקל הוא מוכר אכסרא דאין בהם אונאה כדלקמן סי' רכ"ח סעיף י"ט וע"ש בהג"ה:
ג) שם ד"ג וכתב ה"ה כ"כ רבינו האי ז"ל בספר מקח וממכר ודברי טעם הן אבל לא מצאתי דבר בגמרא שאוכל ללמוד ממנו כן
ד) ועיין בת"ה סי' ש"ך ☜בשנים שתקעו כפם זה לזה וקבלו עליהם בקנסו לצדקה להחליף זה עם זה כל אשר להם ופסק שצריכין לקיים אם לא שמחלו זה לזה וכתב הסמ"ע דבכאן יותר גמר ומקני כיון ששניהם אינם יודעים משא"כ בדין האומר כל מה שבבית זה וכו' ועיין בי"ד סי' רכ"ח שאם נדר לצדקה בפני הגבאי מה שנתחייב המחרף לו שאינו יכול למחול לו
ה) שם ד"ד כתב ה"ה זה מבואר ריש פ' איזהו נשך (ונלע"ד ממשנה הרי חטיך עשויות עלי בל' דינר והרי לך אצלי בהן יין ויין אין לו הא אם יש לו יין מותר קונה אף על פי שלא הוזכר בכמה המדה)
ו) הרמב"ם שם ריש פ' כ"ב וכתב ה"ה זה מבואו בהרבה מקומות ופלוגתא דתנאי היא ואוקימנא ביבמות בהאשה רבה (יבמות ד' צ"ג ע"א) ובקידושין סוף דף ס"ב הנהו דאמרי אדם מקנה בשיטה ואינה הלכה:
ז) כתב ה"ה מבואר בהרבה מקומות:
ח) לשון הטור ס"ג:
ט) הב"י לא כתב מוצא דין זה ונלע"ד שלמדו ממ"ש כתו' בקידושין סוף דף ס"ב אהא דא"ר חנינא לא שנו אלא שאין אשתו מעוברת וכו' דאין הלכה כראב"י וכ"פ הרא"ש שם דאפילו מעוברת אינה מקודשת ועיין בא"ה ס"מ
י) כמימרא דרב נחמן ב"מ סוף דף ס"ו וכן כתב הרמב"ם שם דין ב'
כ) ג"ז מימרא דרב נחמן שם
פירוש קודם שחזר כן פי' רש"י שם
ל) איירי כשמסר לו השטר אחר שבאו לעולה וכ"כ הסמ"ע
מ) שם ס"ד ממימרא דרב נחמן עד שיאמר תנו דקל זה לפלו' ויאכל פירותיו בב"ב סוף דף קמ"ז וכיון דלגבי מתנה מהני קנין גוף לפירותיו ה"ה דמהני במכר וכן כתב הרמב"ם שם ריש פכ"ג
דהיינו שיוכל לחזור בו קודם שבא לעולם אבל משבא לעולם אינו יכול לחזור והביא ראיה מפ' מי שמת (בבא בתרא דף קנ"ז ע"ב) בלוה ולוה ואח"כ קנה יחלוקו ואם אינו יכול לחזור הוה לן למימר לקמא משתעבד לבתרא לא משתעבד
נ) מבואר שם שהי' המעשה שאמר ראובן הנני מוחל לשמעון כל מתנות שיתן לי וכו' סמ"ע
ס) ועיין עוד בסי' רי"ו סעיף ה' ובמ"ש שם
ע) רמב"ם שם פכ"ב דין ג' וכ' ה"ה זה מבואר ר"פ איזהו נשך (מימרא דרבא שם ריש ד' ס"ג)
פ) ומבואר בס"ד סי' קע"ה:
צ) ל' הטור ס"ז מהא דאמר רב נחמן את"ל דקל לאחד ופירותיו לאחר וכו' בב"ד ד' קמ"ח ע"א:
ק) שם ושם במימרא דרב נחמן הדין והטעם
ר) טור ס"ח מברייתא בן לוי שמכר שדה לישראל וכו' שם דף ס"ג ע"א
ש) מפורש שם בברייתא וכמו שפי' הרשב"ם שם:
ת) מברייתא דלעיל ופי' רשב"ם הטעם כיון דמשום ייתור ל' הוא די לנו אי אהני ייתורא למאי שפי' דהיינו לעצמו והרמב"ן פי' כיון דלא שייר דבר מסויים ה"ל כתנאי ובתנאי כל האומר לי ולא ליורשי משמע כענין פרק האומר דקידושין ע"מ שתתני לי ק"ק זוז ומת וכו' לא נתנה זקוקה ליבם (כת"ק דרשב"ג שם דף ס' ע"ש)
א) טור סי"א כן כתב הרא"ש שם מדהוה ליה למתני אם נתן לו מעשר ראשון בכל שנה קנה ואם לאו לא קנה אלא מדקתני מעשר ראשון שלו ש"מ דס"ל דשיור' הוי:
ב) גם זה שם ושם בהרא"ש דקי"ל דעל מנת תנאי הוי:
ג) כיון שהשיעבוד כבר בא לעולם משא"כ לעיל ס"ד וכמ"ש שם סעיף קטן ג'.
ד) לשון הטור סעיף יג מבואר במ"ש לעיל ריש סעיף ז':
ו) כ"כ רשב"ם וכתו' שם: