Be'er HaGolah on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 258
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
א) ל' הרמב"ם פי"ב מה' זכייה דין ט"ו פסק כר' יוסי במשנ' פ"ח דב"ב דף קצ"ו ע"א כדאי' בגמ' שם וכן בהלכות ה"ה והא דאיתא בס"פ המגרש (גיטין דף פ"ה ע"ב) אתקין רב מיומ' דנן ולעלם לאפוקי מדר' יוסי דאמר זמנו של שטר מוכיח עליו וכ"פ בטור א"ה סי' קנ"ד תירץ הרי"ף דבאיסור' החמי' רב ב"י וכן פי' רשב"ם שם בב"ב וכמ"ש הרא"ש שם טעמו ופירושו ב"ח:
ב) כדאמר ליה רב הונא לרב נחמן היינו טעמא דרבי יוסי וכו' שם
(בסמ"ע ובש"ך כ' (ולא) שאינו זוכה לאחר מיתה ואף כי דברי המחבר פה הם דברי הרמב"ם צריך לרחוקי נפשין ולפרשו ולכן נ"ל דשפיר קאמרי כצ"ל)
ג) שם בגמ' מימרא דרבא א"ר נחמן:
ד) וביאר שם הטעם דכיון שהמית' מבררת הזמן מה צריך לכתוב שום זמן בשטר ע"כ להקנות לו מאותו זמן משא"כ כשכותב לו לאחר שלשים יום וכו':
ה) וז"ל שם כלומר דלא מיבעיא דזמנו של שטר מוכיח למאי דכתב בשטרא דמהיום חייל אלא אפי' בתנאים דמתנה על פה כי הכא (הרי זה גיטיך אם לא באתי מכאן ועד י"ב חדש וכו' מוכח זמנו של שטר דמהיום חיילי ע"כ אבל דין הזמן כשאמרו בע"פ לא נזכר שם ולא זכיתי פה לספרו ד"מ והסמ"ע כתב פירוש היכא שצוה הנותן לעדים לזכור הזמן דודאי לא עדיף בע"פ מכתיבת הזמן בשטר וכו' ע"כ ולענ"ד עדיין צ"ע: