Be'er HaGolah on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 303

Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.

א) ל' הטור בשם הרמב"ם ומבואר במ"ש בסי' רכ"א סעיף ה'

ב) משנה פ"ז דב"מ דף צ"ג ע"א

ג) טור ס"ב שכן איתא בירושלמי כ"כ התוס' בפ"ו דב"ק דף נ"ז סוף ע"ב בשם ר"י וסיי' שם ודוחק וכ"פ הרא"ש שם דכל שם גניבה אע"פ שבאה ע"י אונס גדול וכו' והיינו טעמא דכל גניבה קרובה לאונס כדאמרינן שם בפ"ח ד' צ"ד ע"ב הלכך אין חילוק בין שהאונס גדול או קטן אבל אונס לסטים מזויין היינו שבוי' ובהא פטר רחמנא ש"ש וכן כתב בשאלתות וכן כ' מהרי"ק בשורש ק"ד שכן משמע במרדכי

ד) שם ס"ד משנה דף ל"ג ע"א

ז) בעיא דאפשיטה שם סוף דף צג

ח) ל' הרמב"ם בפ"ג מה' שכירות ד"ד משנה שם

ל) כתב ה"ה לא נזכר שם בפירוש אבל מדקאמרי שנים אינו אונס משמע דיותר הוי אונס דאי לא לימרו כלבי' סתם

מ) טור ס"ה בשם הרמ"ה וכתב הב"י דברי טעם הם

נ) ל' הרמב"ם שם במשנה כלשונם שם

ס) שם ד"ה בעי' דאפשט' שם ריש דף צד.

פ) כ' הראב"ד בהשו' דבר זה צריך פי' שאינו משלם כל דמי הבהמות אלא מנכין לו השכר שהי' צריך לשכור הרועים להציל ואם אותו השכר עולה עד כדי דמיהן אומדים כמה אדם רוצ' ליתן ולא יטרח לקנות בהמות יפות כאלו וישלם לו האומד ע"פ וכ' ה"ה והדעת מכרע' כן וקצר לפי שכבר באר שהשכר משל בעל הבית וכדמפרש אביי טעמא שם דנפקא מינה לשוכר הבהמה שמכיר בה שהיא מלומדת בביתו א"נ שלא יצטרך לחזור אחר הבהמות לקנות

צ) שם בפ"ג מה' שכירות ד"ז כתב הרב המגיד זה כלל לכל המוציאין ברשות שהן נשבעים ונוטלים וכן כ' ר"ח בפ"ק דכתובו' אהא דשנינו המוציא הוצאות על נכסי אשתו וכו' דף עט ע"ב דכל היכא דאיהו ידע והאי לא ידע נשבע איהו דידע והני מילי בעושה ברשות

ק) שם דין ח' בריית' בפ"ח דב"מ דף צג ע"ב וכדמפרש טעמא רב חסדא ורבא בר רב הונא וכתב הרב המגיד שכן פסקו הלכות וע' במ"ש בסי' רצא סעיף יב

ר) שם דין ט' עובדא לקמי' דרב פפא שם

ש) וכן כתבו התוס' שם וכטעמא דרב חסדא ורבה בר רב הונא שם

ת) ל' הטור ס"י ושם במשנה:

א) כן כתב אביו הרא"ש שם בפסקיו וכן כ' התוס' שם דקמ"ל דאפי' יש לתלות ולומר שמת' גם בשביל דבר אחר

ב) ל' הרמב"ם שם כ' הרב המגיד ל' המשנה שם עלתה לראשי צוקין וכו' ואוקימנא בהמפקיד [דף לו ע"ב] שתקפתי ועלתה וכ"כ בה' ואע"ג דההיא תירוצא אליבא דאביי דלית הלכתא כוותיה כבר האריכו הרמב"ן והרשב"א ז"ל דאליבא דהלכתא קושטא היא לכ"ע ועקר ועי' צוקין הרים חדים וגבוהים ופירוש תקפתו שאחז בה והיא חזקה ממנו

ד) מבואר בגמ' דהמפקיד שם וכ' ה"ה אין זה בש"ח אלא דוקא בש"ש שיש לו לשמור שמירה מעולה וכ"כ ז"ל

ה) ל' הטור סי' יב וכ"כ הרב המגיד שם

ו) שם ושם ברמב"ם וכ' ה"ה פלוגתא דאביי ורבא פ' המפקיד שם ופסק כרב' ומבואר בארוכ' בה' וכו' שאע"פ שנתבאר בפ"א [ולעיל סי' רצא סו] דתחלתו בפשיע' וסופו באונס חייב שאני הכא דלא בא האונס מחמת הפשיעה כלל ואין תחבולה לינצל מאונס זה

Next →