Be'er HaGolah on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah Siman 340
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
מימרא דרב תחליפא וכו' מ"ק דף כ"ד ע"א:
יתבאר בסי' שע"ד:
שם דף כ' ע"ב ויליף לה מאיוב דכתיב ויקם איוב ויקרע:
מעובדא דאמימר שם כדעת הרי"ץ גיאת והרא"ש הביאם הטור וכ"נ מדברי הרמב"ם בפ"ח מהל' אבל וגם הרי"ף אפשר דהכי ס"ל בית יוסף:
ברייתא שם דף כ"ו ע"ב:
וכן כ' הרמב"ם שם בפ"ח או מלמטה כלשון הברייתא וכפירו' הכ"מ שם בפ"ז דין ו':
שם בברייתא וכרבי יהודה בן בתירא שם:
מעובדא דאמימר שם דף כ' ע"ב:
ברייתא דרשב"א שם דכ"ה ע"א:
טור בשם מהר"מ מרוטנבורג:
טור וכדברי הראב"ד דמוקי לעובדא דרב ספרא שם דף כ"ה ע"א דאלו חכמים לא היו שם בשעת פטירתו אלא באו לאחר קבורתו והביאו הרמב"ן שם בסת"ה:
שם מדברי אביו הרא"ש מדברי הראב"ד נלמד מעובדא דרב ספרא דלעיל ומעובדא דרבי בון שם בירושלמי:
ממימרא דרבי יוחנן בבלי שבת דף קי"ד ע"א ושכ"כ רב משה בתשובה:
ברייתא שם דף כ"ה ע"א:
רמב"ם בפ"ח מהלכות אבל נלמד משיעור קריעה דאביו:
כרבי יהודה בברייתא ב"מ דף ל"ג ע"א דפסק ר' יוחנן שם כוותיה:
רמב"ם בפ"ט וכדין קריעה שעל אביו והביאו הטור:
שם בשם הרמב"ן בסת"ה ואביו הרא"ש:
מימרא דאמוראי שם בב"מ:
ברייתא מ"ק דף כ"ב: (°) לשון מהרש"ל לענין קריע' נהיגי כן על אב ואם משמאל ושאר קורבות כגון בניו ואתיו מצד ימין וכן מצאתי:
כן דקדק הראב"ד מהברייתא וכתבוה הרמב"ן והרא"ש והטור כתבו בקיצור:
טור בשם הערוך וכ"כ הרמב"ם בפ"ח:
סמ"ג בשם רבני צרפת:
סמ"ק (וכל בו בשם ר"י):
שם בבר י' וכרשב"א:
שם בברייתא וכת"ק: (°) פירוש כדי שיהיו הקרעים מובדלים לשנים:
כר' יהודה שם בברייתא:
לשון הרמב"ם ממימרא דרבי חייא בר אבא וכו' שם ותופס ב' פירושים פי' רש"י בפנים בחדר ומבחוץ בפני העם [וכ"פ בסמ"ג ובס' האשכול מדקאמר שם כפי אסיתא וכו']ופי' הרי"ץ גיאות שמכנים ידו תחת חלוקו וקורע וכ"פ הרמב"ן [מדקאמר מבפנים ומבחוץ ולא אמר בפנים ובחוץ] וברש"י שלפנינו כפי' הרמב"ם:
שם כי אתא רבין וכו':
ברייתא דף כ"ד ע"א:
מדין דלעיל דמחליף ואינו קורע:
ברייתא שם דף כ"ב ע"ב:
שם בבריי' וכפירוש רש"י וכן ש"פ וכל הגאונים:
ברייתא באבל רבתי והרמב"ן למדו מברייתא דלעיל בבבלי שם:
שם בברייתא דף כ"ב ע"ב:
שם בעובדא דרב חסדא דף כ"ה ע"א:
רמב"ם שם בפ"ט וכתב הב"י דדייק לה מדקתני שוללין לאלתר ולא קתני מאחין ולא אשמעינן בגמרא דמותר בו ביום:
הרא"ש שם מדלא פירש בברייתא וכ"כ הטור:
בעיא ונפשטא שם וכרבי מני דף כ' ע"ב:
טור בשם בה"ג וכ"פ הרמב"ן:
ברייתא שם דף כ"ו ע"ב וכרשב"א הרי"ף והרא"ש והרמב"ם וכ"כ הרמב"ן בשם בה"ג:
ג"ז שם בברייתא:
ברייתא באבל רבתי פ"ט והא דאיתא לעיל סי' ט"ז סעיף ו' וסי' שי"ו סעי' ו' דבלא הודיעו אינו חושש שאני הכא שרגלים לדבר דאם היה מן הקרעים המתאחים היה הוא תופרו שהקרע פוחת בדמים:
ג"ז באבל רבתי:
ברייתא מ"ק דף כ"ו ע"ב:
כפי' הרמב"ן בשם הראב"ד:
ל' הרמב"ם שם פ"ח וכמ"ד דתוך ז' קורע שם דף כ"ו ע"ב וכ"פ הרי"ף והרא"ש:
שם בברייתא וכת"ק:
ג"ז שם בבריית' וכר' יהודה בן בתירא שם בגמ' וכפירושו דריב"ב פליג () [אסיפא דרישא ולא ארישא דרישא כצ"ל:] ארישא דרישא ולא אסיפא דריש' וכ' הרמב"ן ורבינו ירוחם שכן עיקר:
ל' הטור מדברי הרמב"ן בסת"ה ושם בברייתא:
ציינתיו לעיל סעיף כ"א:
שם וכר"י בן בתירא שם בגמ':
ברייתא וכדמפרש לה שם בגמ' נדרים דף פ"ז ע"א וכדעת הרי"ף והרא"ש והר"ן:
שם בנדרים ברייתא וגמרא:
טור בשם הרי"ץ גיאות וכמ"ש בשם הרמב"ן:
ברייתא מ"ק דף כ"ו ע"ב מפני עגמת נפש שיבכו הרואי' רש"י:
ברייתא שבת דף ק"ה ע"ב:
טור בשם הרמב"ן מהירושלמי:
שבת דף קל"ו: (°) פי' שבעל ולא פירש וכדעת הרמב"ן הביאו הטור:
משנה מ"ק דף כ"ד ע"ב:
רמב"ם שם בפרק י"א וכן כתב הרמב"ן בסת"ה:
טור בשם הרמב"ן בסת"ה:
ברייתא מ"ק דף כ"ו ע"ב:
שם בבריי' משמיה דרשב"ג:
וכ' הב"י בשם נ"י שאפילו באביו הוא מאחהו שלא נתן לו רשות אלא לקרוע שלא יתבייש שם:
ברייתא באבל רבתי: (°) ולענ"ד אין שום סתירה כי שם כ' לשון הרמב"ם בפ"א מהלכות שאלה אין פחות מכדי שילך ויחזור פירושו דהיינו כל זמן שרוצה לילך ואף כל ז' ימי אבילות וכן מוכח ממה שכ' הרמב"ם אח"כ שאלו לבית המשתה כל אותו היום ומל' הטור שכ' שם וא"א הביאו בל' אח' משמע דלענין דינא אין חילוק ביניהם:
ברייתא שם דף כ"ו ע"א וכדמפרש שם בגמרא
כר' חייא סנהדרין ד"ס ע"א:
בריי' שם ומ"ק דף כ"ו ע"א:
מעובדא דתפילין שם:
הרא"ש ממגילה ששרף יהויקים:
כ"כ הנ"י ורבינו ירוחם בהדיא וכ"נ מדברי הרמב"ם ספ"ט מהלכות אבל והרמב"ן ז"ל: