Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer Siman 10
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
הג"ה אפי' היתה מיוחדת כו' ע' תו' גיטין ו' ע"ב ד"ה זבוב משמע דמ"מ אם זינו עם אחר לא היה דרכם להחזיר ולדינא מבואר מדברים כפסק הש"ע:
מותרת לחזור לבעלה הפקח כ' ח"מ ה"ה יתומה ר"ל היתומה זו שנתגרשה מבעלה א' ושוב נתגרשה מבעלה ב' בקטנותה מותרת לבעל א' שנתגרשה ע"י אביה ולע"ד אינו דומה דשאני נשואי חרש שלא תקנו לה חכמים כתו' כדאי' סימן ס"ז ואלו קטנה היוצאת בגט יש לה כתו' וי"ל דנראי' יותר כגרושה ובל"ז לע"ד א"א להעמיד יסוד על טעם הר"מ ז"ל שנתן להסביר חלוק הענין מדחזינן קטנה היוצאת בגט אסורה לכהן כמבואר סי' ו' ומסתמא לע"ד ה"ה חרש שגרש שאסורה לכהן ולא אמרי' דלא תקנו ליה נשואין לגרוע כח גדול לכן לע"ד הלכו' דרבנן אלו עקורו' הנה ואין לנו לחדש יותר מהמפורש ולולא שהרמ' ז"ל מצא דין חרש בירושלמי לא המציאו מדעתו אבל להמציא דינן מחודשים מן הטעמים אין לנו:
המוציא כו' אומרים לו להי"א ג' שבסעיף ג' הוא דעת הרמ' תמיד צריכים לומר הכי באיילונית משום קלקולא ובשם רע ונדרים אף דאיהו לא אמר מעצמו משו' זה אני מוציאך וליכ' קלקולא מ"מ הב"ד אומרי' לה כדי לייסרה וממילא יש קלקולא ומוכרחים נמי לומר הוי יודע וכו' וזה שטת הה"מ והרמ' ודלא כהב"י וכבר הביא הלח"מ ראיה להה"מ מפי' המשניות. אך איתא בתשובת מ"פ סי' ל"ד דאם לא אמר מותרת לחזור לו וכ' שהוא הסכמת רוב הפוסקים כלישנא קמא דר"נ ואז נמי א"צ לומר לו הוי יודע וכו' זולת במגרש מחמת שרואה דם מחמת תשמיש דאסורה לו תמיד אפי' במגרש סתם וצריכים נמי להוי יודע וע' תשובת הגאון נ"ב נרו' סימן י"א רוצה לומר דכ"ז אינו אלא במגרש מעצמו. אבל אם הב"ד אומרים לו חייב אתה לגרשה אסור להחזירה לכ"ע וא"כ אף צריכים לומר לו הוי יודע וכו' וצ"ע כי לא נראה הכי סתימות הפוסקים ועי' סימן קי"ז בב"י ומ"מ קושית הר"ן ותירוצו בדין מגרש שאין לה וסת משמע להיפך: