Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer Siman 146
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
המגרש כו' כיצד האומר וכו' ולא תתגרשי בו אלא לאחר ל' יום וכן כ' סעיף ב' ולא תתגרשי בו עד שתתני וכבר כתבתי סי' נ"ג דע"כ הנהו לישנא ל"ד וה"ה האומר הרי זה גט ותתגרשי בו לאחר ל' או לאחר שתתני לי דכל זה הוי תולה בזמן או במעשה כמבואר בהה"מ דדינן הללו נלמדו מהיקש גרושין לקדו' וכבר מבואר סי' מ' דהאומר הרי את מקודשת לאחר ל' יום אין הקדו' חלים עד יום זה וא"צ לשום אחד ממשפטי התנאים וכן מבואר מראיות הה"מ מן הירושלמי שהכל מודים שאם אמר לאחר שירדו גשמים מקודשת דהיינו תלי' במעשה וכן לכשתצא חמה מנרתיקה שבתלמודן דף ע"ו מכ"ז מבואר דל"ד הוא אלא דנקט ל' זה מפני שבלשון זה הוא בכתו' בעא מינ' רמי ב"ח האומר הג"ז ולא תתגרשי בו עד לאחר ל' והלכה והניחתו בצדי ר"ה מהו ורצה לחלק בו ולבאר ההבדל בין תלה בזמן דנפיק מאיבעי' זו דצריך להיות מרשותה לבין תנאי דא"צ וצ"ע:
הלכה והניחתו וכו' ע' ב"ש ודבריו מבוארים בהלח"מ פ"ב מה"מ ומה שכ' אבל תו' ורשב"א ס"ל וכו' האמת שלדינא נראה מסכימים אבל בפירושם נראים שונים כי דעת הרש"בא מבוארת בה"רן פ' הכותב דמפ' האיבעיא בדלא אמר מעכשיו ושסוברים דאף מימרא דר"נ איירי בלא מעכשיו אבל אנן לא פסקינן כותייהו אלא אף במשוך פרה אינו קונה בעומדת באגם אלא בדאמר מעכשיו ובגט קי"ל כרב דמסופק אי תנאי או חזרה ואין חילוק בין ר"ה ובין צדי ר"ה בכולהו הוי ס"מ משום דאי חזרה והוי בלא מעכשיו לא מהני צר"ה כמו דלא מהני במשוך וא"כ בגט לאחר זמן והניחתו בצ"רה ודאי אינה מגורשת (והד"מ שלא בדיוק העתיק בשם הרשב"א ס"מ) והטעם שבמשוך מהני מעכשיו נראה מה"רן דאמרינן הגוף מהיום והפירו' לאח"ז. ומוכח לדבריהם דאגם ל"ד וה"ה בר"ה. אבל התו' פ' הכותב מפרשים האיבעיא עם מימרא דר"נ הכל במעכשיו ופירשם מבואר בהמ"ל פ"ט מה"ג דהיינו שבעלי האיבעיא סוברים כר' יוחנן דפ' האומר דהקנין או הגרושין וקדו' מתחילים מעכשיו ונגמרים לאח"ז ומספק אי צר"ה חשוב כר"ה והוי יוצא מרשותה ומגורשת ואין מגורשת כמו מהיום ולאחר מיתה. או כר"הי ומגורשת והתו' לשיטתייהו שפירשו פ' האומר בקדו' קושית הגמרא עלי' דר"י כל גיטא דמשייר ביה לאו כלום דוקא במעכשיו ולאחר מיתה אבל במעכשיו ולאח"ז שפיר שייך נמצא למה דפסקינן כרב דספק אי תנאי או חזרה בלא מעכשיו א"מ ודאי אף בצ"רה ובמעכשיו הכל בספק והיינו כשיטת הרשב"א נמי ולע"ד זה נמי פי' הרא"בד שמביא הר"ן וכן פי' רבינו אפרים בח"ר כתובו' ומיושב קושית הרשב"א והר"ן עלייהו. ולע"ד אף הרי"ף דלא כהרמ' ס"ל מדלא מביא איבעיא זו כלל וע"כ משום דפסק כרב אין נ"מ ע' ודוק ואולם זה צ"ע שהתו' פ' הכותב מפרשים מימרא דר"נ דוקא במעכשיו כאוקימתא דר"י בהאשה שנפלו. ושם ובאשה רבה מפרשים אגם דוקא ודר"י לשיטתיה וכתבו בהא"ר סוף הדבור וא"ת ואמאי לא קנה לר"י אפי' בר"הר ונימא גופא מהיום ופירי לאח"ז א"כ דלדידהו ר"נ בשטת ר"י ואגם דוקא צ"ע למה לא יש לפסוק כר"נ כמו שמשמע מהר"ן כיון דהל' כותי' בדינא וע' סי' מ' טעם דפוסקים כרב נגד ר' יוחנן ויש סייעתא מזה לשטת ר"ח שם דפוסק כר"י וא"כ במעכשיו ולאח"ז בגט יש חלוק בין צר"ה לר"ה וגם באומר היום ולאחר מיתה לר"י מסקינן פ' האומר דאך חולצת מדרבנן הא ד"ת נמי מתיבמת ומה שהב"ש כ' וכן מוכרח לרמ' ורשב"א דס"ל בקנין בהמה אם אמר מעכשיו ולאחר ל' קונה ובגט הוי ספק ש"מ דפסקו כשמואל אלא בגט חיישינן להא דרב ליתא להנ"ל בדעת הרשב"א אלא כדמשמע בהר"ן טעמו משום דפרשינן גופא מהיום ופירי לאח"ז דלא כתוס' אבל לחלק בין גיטן לממון כדמוכח להרמ' לא נשמע מניה כלל אם היה הגט קיים ג' תיבות אלו שבאמת מדויק מהן שבתנאי אם איירי השמיט הטו' ולע"ד בכיון כי לא מסתביר לו ליפסוק הכי בהיחלט בתנאי אם וע' ב"ש וברמ' איתא נמי פה ואם נשאת קודם שנתקיים התנאי לא תצא והשמיטם הש"ע ונמי בכיון לע"ד מדהעתיק אם היה הגט קיים דמורה דאיירי בתנאי אם וכבר התמיה בזה סי' ק"ג בב"י והשמיטם אף שם בהש"ע דלא כהב"ש נמי הכא דדייק מהסיפא להפוך כוונת הש"ע ובפ"י דף ע"ד ע"ב תוך ד"ה תוס' בד"ה אמיפלגי מסיים אמנם כן להרמ' ותורף דבריו שהרמ' לומר מדלרב יהודה דאמר ע"מ לאו כמעכשיו ולכשתתן מ"מ עד שתתן מגורשת ואינה מגורשת ה"ה לדידן בתנאי אם וכ' דהרמ' לשיטתיה בפ"ו מה"א שפסק כר"י דפ' האומר דמהיום ולאח"ז אפי' מאה תופסין בה דרווחא שבק והוה להו קדושין ע"י שיור כמ"ש בכ"מ (ואגב שיטפי' כן כ' כי אין זה בכ"מ וליכא למ"ד דמפ' הכי הרמ' והיינו משום דהקפיד דוקא על סדר זה ע"ש ודוק) וכו' ובזה מבוארין דברי הרמ' ז"ל שכן כ' להדיא דכל דמגרש ע"ת דאם מיד גירש אלא שגומרו לכשיתקיים התנאי ויפה כ' אם נשאת קודם שנתקיים לא תצא והקשו עליו שהרי אסורה לבועל ולמה דפרישת אין כאן ב"ז אלא שתפשו בה הקדו' כדמוכח בשמעתין (כלומר מכח קושי' תו' נמי מדלא קאמר א"ב שקיבל' קדו' מאחר) בע"מ לר"י וה"ה באם לדידן וכו' ודבריו אף לדרך זה צ"ע דמה בכך דתפשו קדו' שני מ"מ כל כמה דלא נגמרו גרושי ראשון ודאי דאסורה להשני מחמת צד אישות דהראשון וביאת שניהם בה ב"ז כדאי' בח"ר ריש המגרש תוך ד"ה והא דאמרינן אלא אשת שני מתים היכי משכחת דז"ל הא קדושי דראובן אהנו קדושי דשמעון לא אהנו לאו למימרא דלא אהנו כלל דהא ודאי אהנו למיסרי בביאה אראובן דכיון דתפשו קדושי שמעון לגבי עלמא שאם מת ראובן ויש לו בנים עדיין היא אסורה לעלמא מחמת קדושי שמעון א"כ אפילו ראובן אסור לבא עליה משום דמשתמש בצד מקודש שבה לשמעון והלכך אסור' לשניהם עכ"ל. וא"כ אכתי קרינן בה ונטמאה וזה לע"ד דעת הש"ע שאף שפסק בזה כהרמ' דאף בתנאי אם א"צ להיות מונח ברשותה וע"כ היינו ע"ד זה שכל בדרך תנאי מתחילים הגרושין מיד ונגמרים בשעת הקיום מ"מ משמיט כנ"ל. וליישב הרמ' ע"ד הנ"ל היה נראה לפ"ר לדחוק אחרי שהשני קידשה ומדתפשו בה קדו' שני מעתה היא נאסרה להראשון מצד הקדו' דלאחר מקצת הגרושין משום מחזיר גרושתו אחר שנתארסה ובמה שבא עליה שוב לא קרינן בה ונטמאה לבעל ע"י ביאה זו דהא כבר נאסרה לבעלה מחמת הקדו' שני ומדלא קרינן בה ונטמאה לבעל לא קרינן נמי ונטמאה לבועל דומי' דאשת ישראל שנאנסה שמותרת להבועל וע' סי' קע"ח מבואר דכל שאסורה קודם הבעילה נמי ביאת עכ"ום לא שייך ונטמאה לבועל לפי' הרא"ש וה"ה הכא דל"ש מה"ט ונטמאה לבועל אלא דשם קמ"ל דטומאת הבעל אינו נתלה בטומאת הבועל אבל י"ל טומא' הבועל נתלה בטומאת הבעל כבסי' י"א בביאת אונס. אבל באמת גם זה ליתא כמבוא' סי' קע"ח בשם הש"י ע"ש:
אינה צריכה גט משני ע' ב"ש מה שכ' בשם הדרישה וכן כתבו הל"חמ ומ"ל ולפ"ר ק' דא"כ מ"ש דניחש הכא לשמא יאמרו נתקיים התנאי ולא ניחש לפ"ז נמי איפכא בקדשה הראשון ע"מ שאתן לך ובא אחר וקידשה דאמרינן אם נתקיים התנאי דא"צ גט משני כדאי' סי' ל"ח סעיף ו' נמי ולימא שמא יאמרו בטל הראשון התנאי וקדשה שני ונמצא א"א יוצאה בל"ג וע"ש סעי' ל"ו דאף בתנאי דאתן אפשר להמצא שנתבטל התנאי באומר איני רוצה לקיימו לעולם ותו הא בגיטן דף פ"ט ע"ב איתא א"ל רב כהנא לר"פ ואת ל"ת והתנן נתקדשה ואח"כ בא בעלה מותרת לחזור לאו משום דאמרינן ע"ת ש"ה דאתא בעל וקמערער וע"ש הסוגיא עם פירש"י נשמע דוקא לר"פ הוא דצרכינן להתי' דש"ה הא לרב זביד דאמר במקום אמת לא חוששין לאמתלא וכותי' פסקינן סי' מ"ו ל"צ להכי אלא בכל מקום דאיכא למתלי בהיתר א"צ גט ומותרת להראשון זולת בנשאת דעבדה איסורא הרי מזה סייעתא להרמ' ז"ל ומה שכתב הב"ש ול"ד למ"ש סי' ל"א וסי' מ"ו א"י מה ענין זה לזה דשם דודאי צריכה גט משני מספק פשיטא דשייך שמא יאמרו מדרואין דצ"ג וק"ל: