Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer Siman 151
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
כתב הסופר כ' ב"ש ע' סי' קל"ה כו' א"כ ע"כ איירי בקראוהו וכו' והיינו תי' שני דתו' פ"ב וע' סי' קל"ה אמנם בפסקי מהר"אי סי' ך' מה שכתבת דע"כ הרמ' לא סובר כשינוי ראשון דלא תצא מדכ' דאם לא קראוהו קודם הנתינה ונוטלתו וזורקתו לאור דס"מ היא וא"כ מספק תצא נראה דאין להוכיח כלל דסובר דלא כשינוי ראשון וכו' לכך דקדק לכתוב שאם נטלתו וזרקתו לאור דס"מ היא דוקא כה"ג דאין ידוע כלל אם נתן לה גט מעולם דאע"ג דהבעל אמר גט כשר היה לא מהימן דאין דבר שבערוה פחות משנים אבל היכי דלא קראוהו לא קודם נתינה ולא אחריה. ונמצא הגט כהלכתו ביד האשה לא תצא כלל וההיא דפ' הח"ר הכי דייקינן כדדייק באשרי ובתו' לפי שינוי א' דרבא נמצא שובר ביד האשה אבל נמצא גט לאחר זמן בידה לא תצא ולא דייקינן כדדייק במרד' ובהג"ה מיימוני דטעמא דנמצא שובר ביד האשה אבל זרקתו לא תצא דכה"ג סבר הרמ' תצא וליכא לאקשוי אמאי לא דייקינן הכי כיון דלא בעינן לאוקמי' דעיילי' לבי' חדיי' ואיכא למימר דחלפי י"ל בלא דיוקא הוי הכי למימר דלכך נקט התנא נמצא שובר ביד האשה לאשמעינן הא נמצא לאח"ז גט בידה אפי' לא קראוהו כלל לא תצא אבל אי תנא זרקתו לאור ליכא למידק כ"ה עכ"ל וא"כ הש"ע שלא העתיק סי' קל"ה אלא ל' הרמ' לא מוכרח לפרשו כב"ש דע"כ איירי בדקראוהו דהיינו תי' שני דתו' די"ל דמפורש כהתה"ד וע"פ תי' א' דתו' אבל לע"ד תמו' פי' מהרא"י דאיך אפשר לפרש המתני' בלא קראוהו נהי להדיוק שבת"ק מפרש שבא להורות טעמא דיוצא שובר הא גט לאח"ז בידה לא תצא אבל א"כ איך שייך עליו פלוגתת ר"א דאם לא ערער עד אחר שנשאת. אינו נאמן לאוסרה ומה בכך שא"נ הא מ"מ אין גט יוצא מת"י והוי לכל הפחות כזרקתו לים וגרע מני' דשם אומר הבעל גט כשר היה ובזה מערער אע"כ להרמ' המתני' איירי בקראוהו ועיילי' אמנם הדין שהזכיר לעיל הרמ"א ז"ל בשם הרי"ו ודאי נכון בדעת הרמ' כיון דלדידיה בלא קראוהו אין הריעותא מצד העדר שאז לא נקראו ע"מ דהא משמעותו דאיירי בגט חתום בעדי' ולהכי היא ס"מ כדמפרש הב"ש שיש לספוק מה נתן לה ואם גט חתום נתן לה לו יהא שלא היו ע"מ כלל כבר מגורשת ע"י הע"ח ושמא לא נתן לה כלל הגט שהיה חתום אלא שטר אחר משא"כ בשאח"כ הגט חתום יוצא מת"י פשיט' דלהרמ' מגור' ע"י ע"ח אבל מה שהרמ"א ז"ל הוציא הכי מהר"יו ופסק הכי אף לדידן שמצרכינן ע"מ ולתי' שני דתו' דאם לא קראו לא נקראו ע"מ אף לענין דאם נשאת בו תצא ודאי צ"ע וע' ביש"ש פ"ב סי' י"ח החמיר מאוד ע"פ סברתו כתי' שני דתו' דלא כהרי"ו וע' סי' קל"ה ודוק: