Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer Siman 30
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אלא כיון ע' מה שכ' הח"מ בשם הב"ח ומסיים הב"ח והא דתנן קרוב לה מקוד' לצדדין קתני דהיכי דנתרצי' להתקד' סתם קדושי ס' הוי ואם גלתה דעתה להתקד' בזריקה קידושי ודאי ונ"מ דאף אם גילתה דעתה להתקדש בזריקה כגון שאמר' זרוק לי ואתקדש מ"מ קרוב לו אינה מקוד' כלל דהא באופן דאיירי קרוב לה מקוד' איירי קרוב לו א"מ וז"ל סמ"ע סי' ק"ך ס"ק ב' והיינו דוקא לענין ממון א"נ לקדו' לחומרא וקאי על זרוק והפטר ולע"ד אין ל' והפטר פועל מאומה לע"ק אלא משמע דכוונתן אלו אמרה זרוק ואתקדש הוי כמו והפטר ואפי' קרוב לו מקודשת לחומרא והיינו מס' א"כ ע"כ מה דתנן קרוב לו א"מ לא איירי בזרוק ואתקדש אלא אך ברצוי לקדושי' וממילא דקרוב לה אף בזה מקוד' ודאי וזה נמי דלא כהב"ח אלא להיפך דברצוי על הזריקה להדיא אפי' קרוב לו ס"מ אלא דלפ"ר א"י מהיכי יליף זה כי הרבה יש לחלק בין ואתקדש לבין והפטר דלוה ובקדו' מלת והפטר לע"ד אין לו מקום כלל וצ"ע או לתוך חצירה כ' הב"ש וכללא הוא כו' ולהרי"ף ורמ' אפי' וכו' צריך שיהא החצר משומר לדעתה ובב"י הכא איתא להיפך בשמ' אלא דתמיד א"צ אלא חצר המשתמר ובאמת לא נזכר ברי"ף ורמ' תיבה זו לדעתו אך בש"ע ח"מ סי' ר"ב הוסיף זה לשיטתו שפ' כהרמ' נראה שסובר שם דסתמא כפירושם דבעינן שיהא משומר לדעת הקונה דווקא ואולי טעמו מדסמכו ליפסוק דלא כר"פ על סוגי' דקדושי' כמבואר שם בש"ך שהוכיח דמטלטלי אגב הקנה להם ולא מתורת חצר ומשום דאפילו בדעת אחרת בעינן משתמ' וק' קושי' תו' דהא סתם חצר דר"ג היה משומר וע"כ כיון שהיו הפירות מעורבים לא חשוב משומר לדעתם ש"מ דבעי לדעת הלוקח ולהבנתו פה ע"כ דלא על סוגי' דקדו' סמכו ליפסוק דלא כר"פ אלא משטה אחרת וא"כ נוכל לומר דדוקא בתחילת הסוגי' בב"מ דחצר משום יד אתרבי וילפינן קטן מקטנ' כדאי' שם דף י' והיינו טעמא דבעין חצר המשתמר דומיא דיד ובעי נמי דוק' משומר לדעת הקונה דומיא דיד או עומד בצדו דאז הוא משומר לדעתו שפיר הקשה מר"ג משא"כ למסקנת ר"א דחצר היכי דזכות הוא לו משום שליחות לא בענין משתמר יותר מדמיון שליח שהוא משומר לדעתו ולא לדעת משלח ולהאמ' מדר"ג אין קושי' ועדיין צ"ע כי בהרא"ש ב"מ מבואר כהב"י שם שכ' ודעת הרי"ף שלא לחלק בין מציאה למתנה וע"כ ר"ל דבתרווייהו בעי דוקא משומר לדעת הקונה וכדמסיים נמי וסבר כשנוי קמא דמטלטלי אג"ק הקנה ע"ש תו כ' בשם הט"ז דלכן בעינן בקדושי' משתמר לדעתה משום דאינה סומכת וה"ט דאם נתנם ביד עבדה הניעור דלא הוי קדו' ועבד הניעור מבואר בהרא"ש פ' הזורק דבכפו' ידיו ורגליו איירי דאל"ה ת"ל דחצר מהלכת הוא וא"י איך שייך באופן זה דלא סמכה דעתה:
מקודשת כ' ב"ש וכ' בתשו' ריב"ש בה"כ הוי כסימטא לענין ד' אמות ובבאר היטב מביא ראיה דהוי כחצר השותפות וכו' אלא גיטן וקדו' שני דרגילין לעשות בבה"כ כמ"ש שם מ"ה ס"ל דהוי כסימטא ולע"ד אין זה מספיק דאם הוא חצר השותפין מה מהני מה דרגילין הא חצר השותפין קונה מציאה לשניהם כמבואר ח"מ סי' ר"ס סעיף ד' ואין חילוק בד' אמות דר"א לא תיקנו אלא היכי דאפשר לומר שזכה בהן משא"כ בחצר השותפין דא"א לו לזכו' בשל חבירו וא"כ אם בבה"כ אין הד' אמות זוכים במציאה איך יקנו לה הגט לכ"ע ועי' בהה"מ פ"ד ה' ך"ב או קידו' לדעת התו' ולהרמ' א"צ לד"א והריב"ש לא יהיב ההוא טעמא אלא להנחתו שמדמה בה"כ לרה"ר ולחצר שאינו של שניהם אז כ' דאפילו למ"ד דד"א אינן קונו' אלא בסמטא או בצדי רה"ר ומשום דיש לו רשות להניח כליו לפי שעה ה"ה בבה"כ משום דרגילין כנ"ל הוו לענין זה כסמטא ולא כרה"ר אבל אם הוא כחצר השותפין מה יהנה הרגילות והנה ז"ל הריב"ש דבה"כ ה"ה כרה"ר שהרי אין לו בה יותר ממנה להניח שם כלים ואולי ר"ל דנהי דשל שותפין חשוב היינו לענין תפילה משא"כ לעניני חול שאין לו בה רשות יותר ממנה להניח שם כלים חשוב כרה"ר ושוב כ' דמן טעם דעניני גיטין רגילן למיעבד בה חשוב לזה נמי כסימטא ועכ"ז דחוק וצ"ע או שהיה ס' קרוב לו וכו' ע' מה שמביא הח"מ בשם המרדכי והב"ש בשם הגהות הרא"ש בסגנון אחר ושניהם לא מצאתי זולת בתשו' מיימון ריש ה' אישות מבוארים הדברים על סגנון הח"מ ודברי הב"ש נאמרים שם דאפי' האשה אומרת שנפל לתוך חיקה מ"מ יען שהעדים העידו שהם לא ראו אך הזריקה ולא הנפילה מסופקים אם נפל לתוך חיקה דנמי א"צ גט ומשום דכיון בלא אמירתה אין חשש מטעם החזקה אף אמירתה לא מהני והוה כנתקדש' בלא עדים וצ"ע הרי שנינו נתן הוא ואמרה היא ספיקא הוי וע' בהר"ן טעם הס' ונמי נימא שהיא בחזקת פנויה א"ו דהיכי דאיתרע החזקה ע"י מציאת המעורר על הס' עכ"פ במעלת יוחסין מדרבנן לא מוקמינן אחזקה או דתמיד חיישינן מדרבנן וע' פ"ח י"ד סי' ק"ט וק"י וצ"ל דנתן הוא חשוב ליה איתרע החזקה אבל הזריקה חשוב לי' לא איתרע כלל כמו שהאריך דיש כמה ספיקות אך עכ"ז צ"ע ראייתו מפ' ד"א מדלא מוקי בכת אחת המסופ' ש"מ כדהעתיק הח"מ בשמו חדא דשם לא נזכ' זה כלל אך רש"י ז"ל הוא דפי' הכי וכבר פי' הח"ר באמת דוקא בכת אחת המסופק' ותו בכת אחת המסופקת וליכא אלא ס' זה אם קרוב לו או לה מה יש לחלק בינו לבין נתן הוא ואמרה היא ואולי ס"ל כדכ' הפר"ח על דברי ר"ן שמדמה נתן הוא לספיקא דדינא דהוי כס' הבא מחמת חסרון ידיעה דל"מ ס' וצ"ע שוב ראיתי שהפ"י ז"ל בק"א מס' קידושין דף ט' כבר הרגיש ומה שמשיג על הפר"ח לפ"ר לא הבנתי וע' סי' קל"ט סעיף י"ג:
תנהו לאבא ע' ב"ש כ' ומשמע מדבריהם כו' אמת שכן כוונתם אבל צ"ע אם היא התחילה תן מנה לפלוני ולא יותר במה תתקדש אם במה שנותן לפלוני ואח"כ אמר לה ה"א מקודש' במה שנתתי לפ' בעבורך ומה ראי' שמתרצה הא גרע משתיקה דלאחר מתן מעות דמה הו' לה למיעבד אף כי תאמר דיחזיר מי יודע אם ישמע לה ובע"כ או דאמר קודם נתינה הא"מ לי במה שאתן או בשע' נתינה במה שאני נותן והיא שתקה אמנם הריטב"א באמת משני קושי' תו' דהתם שאני דאומרת ואתקדש אני לך ול' הרמ"א ז"ל בסימן ך"ט צ"ט שכ' על ל' הש"ע דאיירי בשאמרה תן ואתקדש וכ"ז דוקא כו' ודוק: