Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer Siman 79
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
בין רפואה ע' ב"ש העלה ע"פ הרא"ש דרפואה שיש לה קצבה דינה כפדיון ואין יכול לומר אגרשיך ואף כי לכאורה דברי הרא"ש כותי' דייקו מ"מ לע"ד ע"כ אינו דא"כ נמי נאמר דאם רפא פעם אחד ביש לו קצבה פטור פעם שני וגם אם נשבית בתר שרפא בחולי שיש לו קצבה שוב ליהוי כנשבית פעם ב' דפטור וזה ודאי אינו דהא עיקר הוכחה דלגבי בעל אין חילוק בין יל"ק לאל"ק הוא מדמסתמא קתני לקתה חייב ולהנ"ל עדיין יש חלוק גדול בין יל"ק לאל"ק ותו דהא המתני' לא מחלקה בדין אם אמר הרי גיטך וכו' כ"א בין שבוי' דאינו רשאי לבין רפואה דרשאי ולדבריו ברפואה עצמה היה לו לחלק ותו דהא ואם אמר וכו' על הרישא קאי דקתני לקתה כו' דאיירי בכל גוונא לכן הנלע"ד אחרי שרש"י ז"ל נקיט במה דיתומים פטורים ביל"ק מפני שאינם בכלל מזונות ולא מזכיר שהוא בכלל פדיון משמע דזה לבד מספיק ודוחק שקאי בשטת העיטור דאף הבעל פטור ומה גם שהר"ן נמי לא פירש יותר וכ' בהדי' דלא כהעיטור וע"כ שסוברים שאף לגבי יתומים לא בכלל מזונות מ"מ לגבי בעל ל"מ למ"ד מזונות ד"ת משארה ומבואר בא"ע על התורה דדרשינן שארה זו בשר' דהיינו מזונותיה שמקיי' בשרה פשיטא דבכל גונא מחויב לקיי' בשרה ואפילו ע"י רפואה שיל"ק ומינה דאף למ"ד דרבנן מסתמא ליכא בינייהו לדינא וע"כ דנמי מודים דלגבי' אף שיל"ק תקנו בכלל מזונות נגד המ"י ואפשר דאף מ"ד דרבנן נקיט האסמכתא משארה מה שא"כ בהיתומים מדלא נכלל בחיוב המזונות פטורים ואף להרא"ש יש לדחוק ולהשוותו לדינא דלגבי בעל מפני שהוכרחו החכמי' לתקן פדיונה נגד פירו' אף שרפואה שיל"ק בחד צד דומה לפדיון מ"מ בין כך ובין כך הוכרחו לחייבו אף ביל"ק דאם הוא לא ירפאנה מי ירפה לה הא לדידה לית לא מידי כללינה בכלל מזונותיה משא"כ לגבי יתומים שיש לה ממון עצמה ודומה בחד צד לפדיון פטרום מדאינה שוה בכל צד למזונו' לכן לע"ד דין הב"ש צ"ע:
ואין ראוי לעשות כן כ' הב"ש על דברי הרש"ל מיהו יש לדייק וכו' וכן כ' סי' ע"ז וע' סי' קי"ט למה שביאר בעצמו ל' הרמ' אין בגרושי אשתו ראשונה אפי' א"ד כ"א אזהרה מצד דמזבח מ"ד אפשר אין ראיה כ"כ אמנם נראה דלהכי האריך הרמב"ם ז"ל בלישני' יותר מלשון המשנה וכ' יכול לומר הרי כתובתיך וכו' או הרני מגרשך כדי לבאר מה דנאמר רשאי ואף בראשונה (ומכ"ש למה שכתבתי סי' הנ"ל דתחולת ל' הרמ' לא יגרש מורה לאיסור) היינו משום דאינו מגרשה בע"כ דהא הברירה בידה אם תרצה לרפאות מכתובתה הרי היא אשתו אבל אין לומר שמפרש המשנה באשה שאין לה תוספות וא"א לומר שתתרפא מדמי כתו' בלא גרושין דאסור לשהות בל"כ עמה משא"כ איהו נקיט לשונו בדרך אם כתובתה מרובה שאז יכול לומר הרי כתובתך מונח' או רפאי עצמך ואם היא אך כשעור או הרני מגרשך וא"כ בפשוט אף בזה הזמן נהי דא"י לגרש בע"כ מ"מ יכול לומר רפאי עצמך מכתובתך בעל כורחה דזה ודאי אינו דמפירש"י ור"ן נראה שעיקר הטעם משום דכי מגרשה פטור ממזונותיה משמע הא אינו רוצה לגרש אף בכתו' מרובה מחויב לרפא משלו א"ו איפכא שמפרש המשנה מכתובתה מרובה ומפני שלה הברירה אם תתרצה מדעתה להתרפא מכתו' לא יגרשנה ואם לאו מוכרח לגרש שוב אין עליו איסור דלא יגרש אשתו ראשונה וא"כ אפשר אף בזה הזמן על אופן זה אינו בכלל החרם אם כתובתה מרובה כיון דלה הברירה משא"כ אם אין לה כ"א כתובה דאורייתא דאין לה ברירה מסתבר כמהרש"ל ז"ל ותליא בפלוגת' הרא"מ שבסי' ע"ז וע"ש: