ע' בטור ומדברי הרא"ש שכ' או שאמר לה בעלה צאי והיא מספקת מבואר נמי דלא כהב"ש סי' ע' שהשיג על הר"ן שאין הרשות ביד הבעל אף במספקת אמנם עכ"ז צ"ע מה שכ' הרא"ש על הרמ"ה ולא דק דנהי דס"ל דמציאה משום איבה פשוטה ולא דמזונות מ"מ י"ל דהרמ"ה סובר משום איבה דמזונות וכל שאינה נזונית ליכא משום איבה ותו אפשר דאיירי באינה נזוני' על כרחה דהיינו באינה מספקת שמבואר סי' ע' דמעשי ידי' לעצמה וי"ל דה"ה המציאה ובזו אפשר דל"ש תקנת איבה משום דבל"ז סני לה וק"ל:

כ' הב"ש ופירש"י וכו' אבל הרא"ש וכו' אבל שאר מציאו' י"ל לכ"ע מוציאין ובסי' פ' נתבאר וכו' גם מציאה א"מ כנראה קצת משמעותו דאף כל מציאות ואפילו שלא ע"י חזרה אחריהן א"מ לפירש"י וזה ודאי אינו דאפי' מ"ד בסי' פ' דהעדפה שע"י דחק לעצמה ע"כ סובר כפי' הרא"ש דר"פ אינה מדמה מציאה להעדפה שעי"ד כ"א דוקא מציאה שעי"ד דאלו כפירש"י דמפני הרוב כל המציאות דינם כהעדפה שעי"ד איך אפשר לו לפסוק דהכל לעצמה הא מימרא מפורשת דף צ"ז אמר ר"ז אמר שמואל מציאת אלמנה לעצמה נשמע הא דאשה לבעלה א"ו דפירש כהרא"ש ורש"י ז"ל אפשר אף דמפרש האיבעי' של דוחקה עצמה כר"ע מ"מ להלכה פוסק כהרי"ף כרבנן דהכל לבעל וע' סי' פ' בב"י באופן דנקטינן מציאה פשיטא ליכא מאן דפליג דמוציאין והיא לגמרי דהבעל וק"ל ודברי הטור צ"ע דסתם מציאתה לבעלה ואפילו דחקה ובסימן פ' כ' שהרא"ש לא הכריע בהעדפה שעי"ד ובגמרא הושוו בהכרח: