Benei Binyamin on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread Chapter 6
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
בכ"מ ובכל זמן. עי' מ"מ ובקדושין ל"ז ב' ותו"י שם ד"ה בזמן:
עי' לח"מ וכל המפרשים נלאו למצוא ישוב נאמן לדעת רבינו. ואני בדרוש לשה"ג תרל"ח אמרתי בס"ד. דשיטת רבינו דכל דבר האסור לא נקרא אכילה בלשון התורה. וא"כ הכא שכתוב תאכלו מצות אינו יוצא בו י"ח אכילת מצה דאינו אכילה כלל. וזהו שתלה רבינו מצה בבהמ"ז. והוא כפי שיטתו בספ"א מברכות דעל דבר אסור אין מברכין עליו לא בתחילה ולא בסוף. ועמש"ש ובפ"ב מש"ע ה"ב בס"ד. ומיהו לא הוה רק כאכילה שלכ"א דאין יוצאין בו חובת מצה. עמש"כ פ"ה מיסוה"ת ה"ח בס"ד. וא"כ לפמש"כ האחרונים דלר"ש דס"ל כ"ש למכות חייב אף על אכילת איסור שלכ"א לכן לדידי' יוצאים גם במ"ע שלכ"א. ע"כ הוצרך הגמ' לומר אליביה משום דאאחע"א ואתיא דווקא כר"ש אף דאיכא תנאי טובי דס"ל אאחע"א. מוק"ל כר"ש. דלדידי' הוא דצריך קרא ולא לשאר תנאי וכאמור. ועוד כתבתי בס"ד בחבורי סד"מ ח"ז בקונטרס דבריו של גדול באריכות:
עי' כ"מ ובשו"ת בית הלוי. ובחידושי אמרתי בס"ד דלכאורה י"ל דיוצאין במע"ש משום הואיל וא"ב מתשיל. ועי' תוס' שם מ"ו ע"ב. אך המאירי שבת קכ"ז ע"ב כ' דל"א הואיל ואב"מ רק בתרומה ולא במעשר ודבריו נפלאים וישבתי בס"ד דתליא בפ' דתנאי וא"ש:
קטן. [עי' כ"מ ועפ"ו מסוכה ה"א שכ' חייב. ובפ"ז מלולב הי"ט] וה"ל לכ"מ להביא תלמוד ערוך בפסחים קי"ז ע"א דפריך חיובא לדרדקי אך יל"פ בא"א כמובן:
עד שתצא נפשו. [תמוה לי למה כ' בכאן עד שת"נ יותר מבכ"מ שמזכיר מכת מרדות. והירושלמי מקור דין זה דימה זה לבא על ארוסה בבית חמיו. ושם גופיה לא כ"כ רבינו בפ"י מאישות. וגם אחר שכבר עבר ע"ז איך נלקיהו על ביטול מ"ע] ואפשר דהכא עובר באכילתו בקו"ע על מ"ע של תורה. ועל ד' חז"ל שאסרו. ע"כ חמיר טובא. ועי' בתפארת ישראל פ"ג דמכות מ"ש בענין מכת מרדות: במ"מ ד"ה וחכמים ר"ש יתיב. ע"ש בגמ' דמסיק אסטניס הוה. ורבינו השמיט ד"ז ואולי סמך עמש"ל פ"ו מיו"ט הט"ז וק"ו לדהכא: