**ס"ב דהיינו כו'.**מהרי"ח:

**או כו'.**כן פי' תר"י:

**מטפחת של ס"ת.**הר"ן:

**דהיינו כו'.**רמב"ם וטור:

**וכן כו'.**רש"י ור"ן וכ"ה בירושלמי מטפחות לוקחין ספרים אפי' מטפחות תורה וחומשין לוקחין בהן נביאים וכתובים כו' ספרים לא יקחו מטפחות אפי' נביאים וכתובים אין לוקחין בהם מטפחות תורה וחומשין:

**ואפי' כו'.**מתני' שם וכן במותריהן כו':

**ס"ג ס"ת כו'.**דגריעות דחומש הוא שאין קורין בהן וה"ה לכה"ג:

**ס"ד יש אוסרין.**ממש"ש כ"ז א' איבעיא להו כו' א"ד כיון כו' מ' דבשאר כיון דאיכא עלוייא אחרינא ודאי אסור:

**וי"מ כו'.**דמשם אין ראיה דשם לכתחילה כמש"ש מתני' דיעבד כו' ולכאורה מ' דדיעבד מותר בכולהו דדיוקא דסיפא דוקא מדפשיט ת"ש אבל מכרו כו' ולא פריך אימא רישא ספרים לוקחין תורה אבל תורה בתורה לא מדל"ק ספרים ותורה לוקחין תורה ומ"ש ב"ח ומ"א דר"ן ומהרי"א ל"פ דר"ן מיירי לכתחילה לא עיינו בר"ן שכ' וכתב בספר המאור כו' הא מתני' קשיא רישא אסיפא כו' אלא כו' כיון דלא מעלו ליה אסור כו' ובודאי דמגמרא הכי מ' כו' אלמא אף בדיעבד ס"ל דאסור וסבר כיון דבגמ' קאמר בפשיטות כיון דלא מעלי ליה אסור ש"מ דס"ל דדיוקא דסיפא לאו דוקא דאל"כ מנ"ל דאסור אבל לכתחילה ודאי אסור לכ"ע ואף בס"ת דעת הפוסקים לחומרא אבל בדיעבד בס"ת ודאי מותר כמ"ש שם בגמ':

**ס"ה אם כו' אבל כו'.**שם אבל גבו והותירו מותר אבל לא הותירו אסור:

**ואם כשגבו כו'.**הג"א שם (ד"ה אפי' לא) בשם א"ז וצ"ע דאמאי לא משני שם כה"ג:

**אבל אם לא כו'.**שם ה"ד אלימא כו':

**ואם קנו כו'.**שם כ"ו ב' אבל בחדתא כו' והקשה ב"י מ"ש מגבו מעות דאסור לשנותן כנ"ל וכן בשקנו מהמעות לבנים ועצים ותי' דמ"ש בחדתא כו' היינו קודם שבא ליד גבאי וכמ"ש בערכין ו' ועתוס' שם וכ' ויותר נראה דמ"ש בחדתא כו' לא שיחזור אלא להלותם ועתוס' דב"ק ל"ו ב' ד"ה יד כו' ור"ת פי' כו' ועי"ד סי' רנ"ח ס"ו וסי' רנ"ט ס"א וע' מ"א ס"ק ה' וט"ז ס"ק ב':

**ס"ו מוכרים כו'.**דהא אף ס"ת מוכרים וכ"ש הני דקילי מס"ת כנ"ל:

**ס"ז ה"מ של כפרים שאין כו' אבל של כרכים כו' אפי' כו'.**עתוס' שם ד"ה כיון כו' והרא"ש והרמב"ם הסכימו לפי' הראשון וכן הוכיח הרשב"א מדפריך שם מיתבי כו' ואם איתא מאי פריך הא דשותפים מטמא בנגעים ודוקא שמיוחד לכל אינו מטמא וכמ"ש בפ"ק דיומא וכאן משום שותף דליתנהו כאן לא מזדבן אבל לפי' הראשון ניחא דמקודש לכל ואין לה בעלים דומיא דמקדש וז"ש זוטי הוי ור"ל לא הוי עיילי בה רבים מעלמא ומ"ש ואינהו עבדוה ר"ל שהם עשו לצורך עצמן ולא לצורך רבים:

**ואפי' כו'.**כנ"ל דל"ד ואינהו עבדוה אלא לצורך עצמן וראיה ממש"ש א"ר אשי האי כו' וה"נ אדעתא דידהו נתנו:

**ומ"מ כו'.**ממתני' כנ"ל:

**והיינו כו'.**כמ"ש בתוספתא פ"ב ר' מנחם בר יוסי אמר בה"כ לא יקחו את הרחבה אר"י בד"א בזמן שלא התנו עמהן פרנסי העיר אבל אם התנו עמהן פרנסי העיר רשאין לשנותה לכ"ד שירצו:

**וה"ה כו'.**גמ' שם וכפירש"י והרשב"א פי' מילתא דרבא כמ"ש בתוספתא וז"ש שלא מכרו כו' ול"ק שמכרו ז' טובי העיר שלא במעמד אנשי העיר וכן במתני' אמר בני העיר שמכרו כו' וכן פי' הר"ן ומ"מ מודו לדין השני דזט"ה שלא במא"ה נמי דינא הכי כמ"ש בירושלמי ג' מבה"כ כבה"כ ר"ל כגון של יחידים כמו טרסיים שבעה מבני העיר כבני העיר ר"ל כמו בני העיר שלא מדעת פרנסיהם מה אנן קיימין אי בשקבלו עליהן אפי' יחיד נמי ר"ל שקבלו עליהן בפירוש למכר זה ואי בשלא קבלו אפי' כמה לא אלא בסתם ר"ל שהעמידו עליהם סתם לפקח על עסקי צבור וקמ"ל אע"ג שלא קבלו עליהן בפי' לדברים אלו ר"ן שם וז"ש אבל אם הסכימו כו' ואם קבלו עליהם כו' ור"ל דמ"ש אפי' אחד נמי דהוא עדיף יותר וכמו ז' טובי העיר במעמד אנשי העיר כיון שהסכימו בפי':

**וכל כו'.**דז"ש במעמד כו':

**אא"כ כו'.**שם א"ר אשי האי כו':

**בהסכמת הציבור.**ר"ן וכמו זט"ה בכפרים דצריכין במעמד אנשי העיר:

**וה"ה כו'.**שם ורא"ש:

**יחיד כו'.**דאז דינה כשל כפרים שבנו משל אחרים כנ"ל:

**אבל אם כו'.**דאז דינה כשל כרכים שאמרו בירושלמי שמא אחד מסוף העולם קנוי בה וכנ"ל:

**וכ"ז כו'.**וכפי' הר"ן דאם יש להם בה"כ אחרת לא שייך אף טעמא דפשיעותא וכמש"ל סי' קנ"ב:

**כ"ד שבקדושה כו'.**עט"ז ומ"א

**ס"ח וכיון כו'.**כמש"ל סי' מ"ב ס"ג בתפילין:

**ואם כו'.**ג"ז ע"ש:

**ס"ט ואם כו'**כמש"ש כ"ו ב' בזריעה זיל כו'. הרא"ש ורמב"ם:

**ס"י י"א כו'.**דבשלו הוא כזט"ה במא"ה בשל ציבור וכמ"ש בס"ז וה"ה לכל דברי כו':

**ויש מי כו'.**כמ"ש בגמ' שם וכתב הריב"ש בסי' רפ"ו דהרמב"ם ס"ל דלא אמרו אלא בבה"כ ולא לשאר דברי קדושה כמה שא"י להורידן הן עצמן לקדושה קלה משא"כ בבה"כ כמ"ש בס"ט וכ"ש לגי' הספרים דגרסי' אפי' למשתי ביה שיכרא ולמשטח ביה פירי דקאי אבה"כ ומ"מ גם הדין דס"ז אמת וכמ"ש בתוספתא הנ"ל ועוד מדשרי במתנה חליפי הנאה שקבלו כבר וס' ראשונה דס"ל דממ"ש לא ימכור ס"ת כו' בשל רבים איירי דעלה קאי הבעיא שם וע"ז אמרו ת"ש כו' וכ"כ מרדכי בשם ראבי"ה:

**סי"א ודוקא כו' אבל כו'.**כמ"ש בפ"ב דב"מ השואל ס"ת כו':

**אפי' כו'.**דע"כ ל"פ ר"מ ואסר בכה"ג אלא משום שמורידן מקדושתן וכמ"ש שם:

**סי"ב מי כו'.**כמ"ש בת"כ פ' צו תחתיו מבניו שבנו קודם לכ"א יכול אע"פ שאינו ממלא מקום אבותיו ת"ל ואשר ימלא את ידו בזמן שממלא מקום אבותיו וא"ל יבא אחר וישמש תחתיו וא"י למכור לאחר:

**סי"ג גבו כו'.**ב"ב ג' ב' א"ל רבינא כו' וגי' הרמב"ם ברישא דלמא מתרמי מיד דמצוה ובסיפא פ"ש וז"ש שריגי דלבני כו' ר"ל דכה"ג לא מצי מזבני לדבר מצוה מאי כו':

**סי"ד לא מצי כו'.**כמ"ש אמירתו לגבוה כו' וברפ"ד דב"ק אנן יד כו':

**ואם ראובן כו'.**כמ"ש במגילה שם אבל בחדתא כו' וכנ"ל ס"ה ואע"ג דאמרינן בערכין ישראל שהתנדב כו' עד שלא נשתקע כו' שם בנשתמש בו:

**ואם כו'.**כמו בשל כרכים משא"כ באינו מהם דאדעתא דידהו יהיב וכמ"ש בס"ז בהג"ה יחיד שבנה כו':

**אא"כ כו'.**כמו במתא מחסיא כנ"ל:

**וז' טובי העיר כו'.**כמ"ש בריש ב"ב ורשאין ב"ה לעשות קופה תמחוי כו' ועי"ד סי' רנ"ט ס"ב דלבהמ"ד יכולין לשנותה אפילו הוא מבני העיר וצ"ע וע"ש ס"ג:

**סט"ו אין כו'.**מתקנת ר"ג מ"ה:

**סט"ז מי כו'.**ג"ז מתקנותיו:

**ודוקא כו'.**כן למד מלשונות דלא תיקן בכה"ג וכמ"ש בפ"ט דב"מ דדרשינן לשון הדיוט וכמ"ש תוס' בפ"ו דערובין על מתני' ד"ה חבורות במלמד או סופר דבכה"ג לא השאיל להם. שם:

**סי"ז מי שהיה כו'.**כמ"ש בפ' הנזקין מערבין כו' משום חשדא וה"נ שיאמרו שהן ב"א שאין מהוגנין ואף ע"פ שיש להם טעם לשנותם מדפריך משיפורא. שם:

**סי"ח יש כו'.**כמ"ש במע"ש זלף לתוכן סתם כו' משגפן כו' וה"נ משלבש קנה ס"ת ובה"כ אותן דמנהגא כן בסתמא מביאין לבה"כ:

**סי"ט יש כו'.**כמ"ש שם המוצא כלי כו' וכתוב עליו קרבן כו' ק' קרבן כו' ואף לר"י דאמר שם אישתקד כו' וכן ירושלמי ר' יונה כו' והביאו תוס' קט"ו ב' ד"ה אימור כו' לא כאן וכן מ"ש בספ"ק דב"מ בסמפון שיוצא מתחת ידי מלוה כו' כ"ז לא שייך כאן:

**ס"כ יש כו'.**כמ"ש במע"ש שם המשאיל קנקנים כו' וכיון דא"ל חזקה בחיי אביהם מתחינה אף בבניהם א"ל חזקה כמ"ש בפ"ג דב"ב אי דאתא בטענתא דאבוהון כו':

**סכ"א אין כו'.**כמש"ל סי' קמ"ז ס"א בהג"ה שם ובתוספתא ספ"ב דמגילה כלים שנעשים מתחילתן להדיוט אין עושין אותן לגבוה אבנים וקורות כו':

**אסור כו'**כמ"ש בתמורה ל' דאף רקועין אסור:

**ודוקא כו'.**כמ"ש במתני' שם נתן לה מעות כו' ולא מקרי כו' גמ' שם וכמ"ש בפ' הבע"י דלא קי"ל כר"א וכ"כ הרמב"ם וכ' דכל חייבי לאוין מקרי זונה אבל דוקא שבא האתנן בעבירה אבל אין דעת התוס' כן בתמורה ל' וש"מ אלא שכל שנקראת זונה מכבר אפי' נבעלה עתה למותר לה וכ' דה"ה למופקרת ע"ש בארוכה וע' לח"מ ועמ"א ואין דבריו מוכרחין:

**סכ"ב אם בשעה כו'.**דמחילה א"צ קנין ואף בפניו ושתק הוי חזקה כמ"ש בספ"ג דב"ב ולסתום לאלתר כו' שאין כו' ועח"מ סי' קנ"ה:

**אבל אם כו'.**עתוס' בסנהדרין נ"א ב' ד"ה הלכתא כו' וביומא י"ג א' ד"ה הלכה וי"ל כו' ואף ר"י דפליג בספ"ק דמכות י"ג א' משום דכתיב בקרא: