Beur HaGra on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 252
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ס"א מותר. מתני' וירושלמי שם דה"ה בכל מלאכה שם:
סמוך. שם במתני' ובכולן ב"ה כו':
וי"מ. פסחים ו' א' וע"ש בתוס' ד"ה יחד כו':
ויש להחמיר. דמ' שם להיפך דאינו מותר אלא בחמץ משום שנ' לא ימצא כמש"ש למימרא דשכירות כו' מרדכי:
אם קצץ. מהא דאיגרת כנ"ל בסי' רמ"ז:
או שעושה ויש חולקין אם. פלוגתייהו יתבאר למטה:
והוא. כנ"ל בסי' רמ"ז ס"א:
וגם. ירוש' כמש"ל סי' רמ"ד:
אסור בע"ש. לשיטתו בסי' רמ"ז ס"א ולש"ע אסור בכ"ע ולכך סתם דוקא אם קצץ:
ואם ראוהו כו' אם. ירושלמי. ומזה הוכיח הב"י שבטובת הנאה מותר רק אם רואהו בשבת כמש"ש דאל"כ היאך מניחו בידו בשבת וזה דוקא לשיטתו דלא קצץ לעולם אסור אבל לשיטת הרמ"א דבד' וה' מותר י"ל שנתן בד' וה' וז"ש רמ"א ואפי' נתנם לו כו' וכ' זה של"ת הא כ' לעיל דיש חולקים אם עושה כו':
ס"ג ואם היתה. עסי' רמ"ד ס"ד ועמ"א וצ"ע:
ס"ד כל שקצץ. ויש אוסרין. כמו א"י שהדליק כו' ואם כו' קכ"ג א' משום דישראל נהנה מהמלאכה בשבת והר"ן כ' דל"ד לשם דהתם אדעתא דישראל קעביד ועמ"א:
וצריך להמתין. ביצה כ"ד ב' ערובין מ' א':
אם יש כו'. שבת קנ"א א' לפרש"י וע"ל סי' שכ"ה ס"ט וסט"ז דפ' כרי"ף שם וכ"כ כאן רוקח וש"פ ועמ"א:
ודוקא כו'. דמותר כמו פירות ודגים שנתלשו ונצידו מבע"י שמותר לקבלן כמ"ש ברפ"ג די"ט:
אבל כו'. מ"ק י"ג א' ואע"ג דשם בכלים לצורך המועד מותר היינו כמ"ש ב"י שם משום דלצורך המועד מותר לזבוני בשוקא משא"כ בשבת:
אבל א"י. דלא עשאה אדעתא דישראל עירובין שם:
לילך. צ"ע מ"ש ובהג"א המעשה שהיה שלקח ממנו וע"ש ועמ"א:
ובלבד. ביצה כ"ח ב':
ס"ה קילור עבה. דאל"ה אף בשבת מותר כמ"ש בסי' קכ"ח. תוס' ורא"ש:
ואפי' מוגמ'. שם בגמ' והשתא דאמרת דלב"ש כו' אבל לב"ה מותר בכ"ע:
ולתת. שם כנ"ל:
וטוענין כו'. מתני' שם:
והשמן כו'. שם שמן של בדדין כו' וכפי' תוס' שם ד"ה שמן:
וכן בוסר. ר"ל אפילו מחוסרין דיכה דהא בגמ' מדמי להו למתני' והני נמי כו' ודלא כתי' ראשון של תוס' שם ד"ה ר' ישמעאל אלא כתירוץ שני וכמש"ל סי' שכ"א סי"ט ובברייתא דזיתים וענבים שם וה"ה לשום שריסקן ומתני' דטוענין דהא מדמי שם כולהו עם מתני' דטוענין וע"ל סי' שכ"א סי"ט אבל סה"ת וסמ"ג וסמ"ק פ' כתירוץ הא' של התוס' שם ובמחוסר דיכה אסור המשקה:
ומותר כו'. כרב יוסף דר' אושעיא כוותיה וע"ש תוס' ד"ה ולימא וד"ה והשתא: (וע' בה"ג ס"ק ס' שציין כרבה ושגגה היא):
ויש אוסרין כו'. כרבה ועיין תוס' שם ד"ה והשתא כו' ועוד דסוגיא כו' ר"ל כמ"ש בד"ה ולימא כו' ונראה כו' וכ"ה תוספתא א"ל ב"ש לב"ה א"א מודים כו' אלא שבש"א ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך שתהא כל מלאכתך גמור' מע"ש ובה"א ששת ימים תעשה מלאכה עשה אותה כל ששה אלמא לאו בשביתת כלים פליגי במתני' אלא כרבה וכסוגי':
ס"ו בידו. שם כרבא וכר"מ דסוגי' כותיה וכמש"ל סי' ש"א סי"ב אבל לא נראה כן להלכה אלא כר"י דר"מ ור"י הלכה כר"י וגם סתם מתני' כותיה:
אבל מותר לצאת בתפילין. שם בגמ' י"ב א' תנא דבי רבי ישמעאל כו' והקשו ב"י וט"ז דהא בלא רבה בר רב הונא נמי מותר לצאת דהא לא גזרו אלא אם היה בשבת חייב אם יוצא ובתפילין לא היה חייב ועיין מה שנדחקו ונ"ל דנקט לפי שאינו שוכחן דוקא דבלא"ה אסור אף לרבא דמודה רבא דאיכא דוכתא דגזרינן גזירה לגזירה והיינו שקרוב לבא לידי פשיעה וכמ"ש כל שאסור לצאת לר"ה אסור לצאת לחצר ואפי' בדברים שפטור אבל אסור וה"ט שהאשה עשויה לפשט תכשיטיה וכן האיש להניח כליו והעיקר נראה דלא גזרו סמוך לחשיכה אבל עם חשיכה גזרו ולכן אמר שם תניא חנניא אומר חייב כו' למשמש כו' עם חשיכה שאף אם היה יוצא בשבת לא היה חייב מכל מקום חייב למשמש שעם חשיכה גזרו: