ס"א ואפי' לאחוז. רש"י מהטעם שמפו':

דחיישינן. גמ':

וי"א. כפשטא דגמרא דאל"כ אפילו רואה התינוק אסור אלא דה"ק מתוך שמתירין לו טלטול הדינר אתי לטלטל ג"כ כשהוא יפול אבל אי לא נקט לתינוק צ"ל:

ס"ב קשור יפה כו'. גמ' שם:

ס"ג אם הם. כגי' הרמב"ם דל"ג ולנערינהו נעורי אמר ועסי' ש"י ס"ח בהגה"ה:

ס"ד ואם. גמ' שם:

ע"ד שישארו. רש"י שם ד"ה אלא בשכח כו' ור"ל דאם לא היה דעתו שישארו כו' אף שהניח בחול מותר:

בכניסה. לפרש"י נ"א א' ד"ה אבל טמן כו':

וי"א. תוס' שם ד"ה תו ממתני' שם נוער את הכסוי ועוד דאפי' מגולה מקצתה אסור ומהא דשם קכ"ג א' תוחבה כו' ועתוס' שם ועסי' שי"א ס"ח בהגה"ה:

ואז אפי'. מ"ג א' מ"ד ב':

וכן בכל. פ"ג דיו"ט כ"ו ב':

אם אדם. עתוס' שבת מ"ד ב' ד"ה יש וספ"ב דחולין:

ס"ה ולא הספיק. טור וכ"כ הר"ן אבל לצורך מקומו כו' שאם יטה הכר ויפלו שם המעות לא הועיל כלום שצריך להמקום כו':