**ס"א אפי' כיון כו'.**ממ"ש בפ"ב די"ט השתא סלותי כו' ואם איתא הא נדרים ונדבות הוי כיון וסלותי אמרינן בפ"ז דשבת דחייב משום טוחן וערא"ש שכ' דוקא בדבר האבד כיון אסור אבל דבר שהוא צורך אפי' כיון מותר:

**בין של כו'.**שם באידך ברייתא:

**ומיהו א"צ כו'.**מדקאמר ובלבד שלא יערים דוקא הערמה אסור אבל כל שלא בהערמה שרי וע' רש"י שם ד"ה ובלבד כו'. וכמ"ש בפ"ב די"ט י"ז ב' אבל מבשל כו'. ובלבד כו':

**או אם כו'.**דלא כאידך ברייתא דאתי כיחידאה ועמ"ש בסי' של"ה ס"ג:

**אבל אם כו' וה"ה כו'.**דמ"ש מערים ושותה מן החדש שקראו הערמה לפי ששכר חדש גריע מן הישן וז"ש מערים משא"כ בפת חמה שהוא עדיף וע' בריש פ"ג דפסחים ובפ"ק דחולין וז"ש וה"ה כו' וכ"כ הראב"ד בהשגות:

**ס"ב שהיבישים שבו כו'.**טור וכן פי' הר"ן לנזיא דאית בהו. לשון כסיפת פנים כמ"ש בסנהדרין ספ"ה מנזיהותיה דמר כו' וה"נ שנתייבשו ונכספו פניהם כו'.

**ס"ג פירות כו'.**שם י' ב' ועברא"ש שם:

**ואם לקטן כו'. אבל כו'.**שם וכר"פ וכמ"ש הרא"ש שם ע"ש וכמ"ש שם י"א א' ללישנא קמא שרא רבא למימלח כו' ולישנא בתרא ל"פ אלא משום דמיתאכלא אגב איצצא:

**ואם הוא כו'.**ע"ש ברא"ש ס"פ והקשה הראב"ד ז"ל ומ"ש כו' ותי' דשאני כו'. ופסק הטור כאן כאותו תי' וז"ש לקנותו כו' ועסי' תקל"ט ס"ו וע"ש ס"ה אם הוא כו':

**ס"ד ומותר לצודן כו' שניכר כו'.**במ"ש שם בספ"ב בתבלין וז"ש מיזל כי' שהוא פרהסיא. שם:

**אומניהם.**הרמב"ם ומ"מ בשם הרמב"ן ולמדו ממ"ש שם צדי חיה ועופות ודגים כו' ולעיל מ' דאף בפרהסיא מותר דאמר מיצד מיזל כו':

**של חיות כו'.**טור וכ"כ המרדכי וכנ"ל וצ"ל שלא היה גירסתם בגמ' ודגים אבל להרמב"ם אף בשל דגים אסור וע' מ"א ובירושלמי ספ"ב קיבלו עליהן חרמי טבריה ודשושי עכו וגרוסי ציפורי שלא לעשות מלאכה בחש"מ וכר' יוסי דמתני'. ניחא גרוסי ציפורי ודשושי עכו וחרמי טבריא ואינן ממעטין בשמחת י"ט צד הוא בחכה צד הוא במכמורת כו' אלמא מתני' בציידי דגים מיירי מדקאמר בחכה כו' וכמ"ש ותעשה אדם כדגי הים כו' כלה בחכה העלה יגורהו בחרמו ויאספהו במכמרתו כו' ות"י כלהון דמי לציידין דאחיד נונא בחכתא כניש ליה בחרמיה כו' וכמ"ש בפ"ד דעירובין חרס שבין כו' ע"ש: