**ס"א וגרים ועבדים.**תוספתא בפ"ב דמגילה. ובנוסחא שלנו נשמט גרים וט"ס הוא וע' בסוף פ"ג דר"ה כ"ט א' לעניין שופר:

**משוחררים.**רמב"ם. אע"ג דס"ל דנשים חייבים ומוציאין משום שהיו באותו הנס משא"כ עבדים פטורים שלא היו כו' ול"ד לנשים כאן דלא כטור ומ"א:

**ומחנכים כו'.**ירושלמי פ"ב בר קפרא אומר צריך לקרותה לפני אנשים ונשים וקטנים שאף הן היו באותו הנס ריב"ל עביד כן מכנש בניו וב"ב וקרי לה קומיהון. והביאו הג"מ וש"פ ואינו אלא חינוך כמו בכל מצות ועתוס' י"ט ב' ד"ה ור"י מכשיר קשה כו' וי"ל כו':

**ס"ב חרש.**בנוסחת הכל בו לא כ' חרש ברמב"ם וכן בנוסחא שלפנינו וכן בא"ח ועמ"א וכ"ה בירושלמי שם א"ר מתנא דר' יוסי היא כו' ר"ח אמר לית כאן חרש באשגרת לישנא היא מתנייא:

**וי"א שהנשים.**תוספתא שם נשים ועבדים וקטנים פטורים ואין מוציאין את הרבים ידי חובתן וכתבה בה"ג. ומ"ש במגילה ד' א' נשים חייבות כו' היינו לשמוע וגי' במשמע מגילה כמ"ש במרדכי והביא ראיה מירושלמי הנ"ל צריך לקרותה בפני כו'. ושם בירושלמי הנ"ל ריב"ל עבד כן מכניש ב"ב וקרי כו' ועבתוס' ערכין שם ומגילה שם. וסברא ראשונה ס"ל דההיא תוספתא לאו דסמכא היא דגמרא פליג על התוספתא שהרי רישא הכל חייבין אמרינן בגמ' דאתי לאתויי נשים והיאך תני בסיפא פטורין והא ע"כ דומיא דרישא היא:

**אין מוציאות.**תוספתא הנ"ל ואין מיציאות כו' כנ"ל ומ"ש בערכין הכל כשרין כו' לאתויי נשים ר"ל להוציא נשים. וכ"כ בז"ח רות ס"ח ב' וא"ר אבא נשים חייבות במקרא מגילה אבל הן אינן קוראות לאחרים אבל חייבות לשמוע מפי המברך כו':

**וי"א.**כגי' בה"ג במשמע מגילה ומתוספתא וירושלמיי הנ"ל:

**ס"ג אנדרוגינוס.**תוספתא שם. והרמב"ם השמיטו דאזיל לשיטתו דס"ל לית הלכתא כתוספתא מאחר שאפי' נשים מוציאין אנשים י"ח וכ"כ הכל בו וכ"כ תוס' ד' א' דלא כב"י ומ"א אבל מה שהשמיט הרמב"ם חציו עבד צ"ע לפי מ"ש משוחררין:

**י"א.**כמ"ש בר"ה כ"ט א' מ"ש לאחרים כו':

**ס"ד השומע.**כמש"ש כ"ח א':

**ס"ה מקום.**ס"ל כרב אשי ה' א' וס"ל דלעיכובא אלא דא"כ אין הלכה כר"א מהא דר"י דפ"ב וע' ס"ס תר"ץ. והוי זה כמ"ש בסוף ר"ה יחיד שלא בירך אין חבירו כו' וע"ש בר"ן וכ' שם ומיהו ה"מ בשיודע אבל בשאינו יודע חבירו מוציאו דהא שלשה דברים מוציא בירושלמי מן הכלל ק"ש ותפלה ובה"מ ואמרינן בברכות פ"ז שנים שאכלו כו' אבל אחד סופר כו':

**ס"ו ירושלמי.**הנ"ל: