**ס"א כדכתיב כו'.**שם ט' ב' כ"ט ב':

**ואם כו'**כמש"ש ל' א' ועתוס' שם ד"ה אבוה כו' וכמו ק"ש וכן כל שמצותן ביום כמ"ש סוף פ"ב דמגילה וזמנה הוא בזמן התמיד כמ"ש שם ואמרינן בפ"ג דיומא וברפ"ג דתמיד צאו וראו כו' וז"ש והאיר כו' וכ"ה ברא"ש ועמ"א:

**ונמשך כו'.**כ"ז א' א"ר כהנא כו':

**שהוא כו'.**כמ"ש בסי' נ"ח:

**ואם טעה כו'.**שם כולה יומא כו' וה"ה לר"י מד' שעות הרי"ף והרא"ש וש"פ אלא דמדברי הרי"ף והרא"ש מ' דוקא טעה וכ"מ בגמ' דהא מדין טעה ולא התפלל שחרית אתי ושם במזיד לא כמ"ש שם אבל הרמב"ם והטור כ' אפילו עבר מתפלל עד חצות ועב"י שדחק בזה וכבר השיג עליו לח"מ וצ"ע:

**ואחר כו'.**מדקאמר מתפלל מנחה שתים ול"ק שמתפלל כל היום אלא דוקא עם מנחה וכן בכולם ועמ"א דזמן מתחיל מחצות כמ"ש ברפ"ג דיומא כ"ח ב':

**ס"ב להקדים כו'.**שם:

**ואפי' זה כו'.**תר"י שם אבל שלום אסור אף בכה"ג ואף שאמרו שם במשכים לפתחו היינו לאפוקי שפגעו באקראי כמ"ש תוס' שם ד"ה במשכים כו' ורש"י שם. ב"ח בפי' הר"י:

**וכן אסור כו'.**כן פי' רי"ו בשם גאון נתינת שלום הנ"ל:

**ואם התחיל כו'.**א"ח שם ועמ"א ובזה מתורץ דל"ק דבס"ג פ' עד סוף י"ח ואהדדי אתמר בגמ' שם אבל לפ"ז ל"ק דכריעה לפי' א"ח באינו משכים לפתחו לא הוזכר בגמ' כמ"ש מ"א:

**ואם אינו כו'.**קאי אלעיל וכפי' רש"י ותוס' שפגעו כנ"ל:

**וי"א כו'.**שמפני זה אמרו אסור לעשות חפציו כו' הרשב"א:

**ס"ג אסור כו'.**ה' ב' וכפי' תוס' שם ד"ה אלא כו' וכ"ש לפי' רש"י:

**או כו'.**י"ד א' וכגי' הרי"ף ורא"ש וש"פ לצאת לדרך וע' רמזים פ"א ס"ז ופ"ב ס"ו:

**וטוב להחמיר כו'.**שהרי לענין שאלת שלום ודאי בתפלת י"ח איירי כמש"ש מתיב כו' בפרקים כו' וה"ה לזה דהא כהדדי מיתנייא ת"ה:

**אבל כו' וכן אוכלים כו'.**דבזה לא שייך גאוה ולהכי אמר א"ת גוך כו' ול"ק כפשטיה להורות דבמקום שלא שייך גאוה מותר ועב"י:

**ובין כו'.**ואין אסור משום קודם קידוש דאפילו מים אסור כמ"ש בסי' רע"א כיון שלא הגיע זמן קידוש. טור בשם הרא"ש:

**וכן כו'.**רי"ו כנ"ל:

**ס"ד הצמא כו'.**הרמב"ם לא כתב אם רצה אלא אל יתפלל כו' וכמ"ש בפ"ו דעירובין כל שאין דעתו מיושבת כו' ובספ"ד דברכות לעולם ימוד כו' אלא דבסי' צ"ח ס"ב כתב הטוש"ע ועכשיו כו' וכ' ב"י ומ"מ הרוצה לסמוך כאן על הרמב"ם הרשות בידו וז"ש אם רצה:

**ס"ה וי"א כו'.**הוא דעת הרשב"א וכמ"ש במנחה וס' ראשונה הוא דעת תר"י והרא"ש ול"ד למנחה דכאן איכא לאו דלא כו':

**ס"ו אפי' כו'.**כן פירש"י שם:

**והיינו כו'.**דאל"כ קשיא קושיית תוס' ממש"ש י"ד ב' ומתני' כו' וערש"י שם שפי' שהקושיא הוא ממתני' כו' ואמרו שם וכ"ת בדלא כו' אמלא אפילו בדמטא מותר והוצרך רש"י לזה ממה דפריך וכ"ת כו' ואי מתפילין מאי ס"ד הא גם תפילין א"י להניח אז דזמן א' להם וכ"ת כותיקים הא טעמן של ותיקין הוא משום סמיכות גאולה לתפלה ורב לא היה חושש מדמנח תפילין בין ק"ש לתפלה לפום ס"ד והא דלא פריך גמ' מתפילין משום דבראשונה פריך אימור דאמר ריב"ק כו' ופריך ותו מי כו' ר"ל דאף בקריאה לקריאה דלא ס"ל כלל דריב"ק ולכן קא' מי סבר כו' ול"ק ותו והאמר כו' וט"ס ברש"י שם בד"ה ומתני' שכ' דהיינו עשייה וצ"ל קריאה:

**ואם הוא כו'.**שם י"ג ב':

**ס"ז מותר כו'.**מדקאמר במתני' סמוך למנחה דוקא:

**ס"ח בשעת כו'.**כת"ק וכאבוה דשמואל ולוי ואע"ג דרב אשי קאמר לא חזינא כו' היינו בשבתא דרגלא אבל בדרך מודה וערא"ש:

**אם כו'**ע"ל סי' נ"ח סעיף ג':

**ואע"פ כו' הכי כו'.**גמ' שם: