Brief Commentary on Bava Kamma Chapter 10
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ושנת ושלישה . כלומר, ושילישה.
כאילו הן שומות אצל אחרים. ר"ש חולק על הכל, וסובר שאין השבח כולו לגזלן, אלא שמין לו כמקבל בהמה לוולדות, וכדומה.
משלם כשעת הגזילה. כלומר, אם הגניבה בעינה והוזלה, אינו יכול לומר הרי שלך לפניך, וכר' יעקב. עיין בבה"א.
וידו על התחתונה . כלומר, אם ההוצאה יתירה על השבח, נוטל את השבח, ואם השבח יותר מן ההוצאה, נוטל את ההוצאה (לרבות שכר העבודה).
כנושא שכר. כלומר, אעפ"י שאינו מקבל שכר בעד השמירה, אלא שכר טירחתו, דינו כשומר שכר, ככל האומנין. עיין בבה"א.
לא לבנו ולא לשלוחו. כלומר של נגזל, ואין מדברים בשליח ממש, אלא בבן ביתו של נגזל. עיין בבה"א.
לשליח בית דין שעשה. מן הלשון "שעשה" משמע שעשהו הנגזל. ועיין בבה"א.
לפיכך אם שלח וכו'. כלומר, אם "ונתן לו" הוא לאו בדווקא, הרי אין הבדל אם הרשה הנגזל לב"ד לעשות שליח, או שעשה בעצמו שליח, כיוון שבא התשלום לידי שליח זכה בו הנגזל, ושוב אין הגזלן חייב באחריותו.
הרי הוא כקרן לכל דבר . כלומר, אם זקף גם את החומש במלוה ונתן לו שטר על הכל, אף היורשים חייבים לשלם את החומש, עיין בבה"א.
ופטורין מן החומש. וסוברת התוספתא שהיורשים פטורין אפילו אם כבר נתחייב הגזלן בחומש (וחולקת על הבבלי ק"ד ב'), אם לא זקפו הגזלן במלוה.
על דעת אביהן וכו'. שאמרו שבועה שלא פקדנו אבינו, ולא אמר לנו אבינו וכו', והוא שקר. על דעת עצמן. שהרי הם רשאין שלא להאמין לאביהן, והם באמת לא ידעו בעצמן.
חייב להחזיר לרבים. ולא עשו כאן תקנה כמו בגוזל ליחיד ואינו יודע היכן הוא שנותן לב"ד.
יכול לפייסו וכו'. ואפילו אם יעשה בדמים צרכי רבים, וחמור הוא מגזילת יחיד שיכול לפייסו חוץ מהחזרת הדמים.
חייב להחזיר. בד לנכון: אינו מתכפר.
מפני חילול השם . ואפילו מחזיר לו את הגזילה, עדיין לא ניצל מחילול השם.
וזקפו עליו במלוה. וכבר אין כאן גזילה, אלא הלואת הגר שמת בלי יורשין.
הכסף ינתן לבניו. כלומר, לבניו של הגזלן.
ואשם לידעיה יצא. כלומר, אעפ"י שמן הראוי הוא שיתן את הכסף ואת האשם למשמר אחד, מכל מקום יצא שהרי ידעיה מקריב את האשם אחרי שהגזלן כבר החזיר את הכסף.
אשם ליהויריב וכסף לידעיה וכו'. כלומר, ועדיין היא משמרת יהויריב, אלא שהקדים ונתן את הכסף לידעיה.
אחר כסף . כלומר, אשם אחר כסף, וטעמם מפני שהיה אסור למשמרת יהויריב לקבל את האשם לפני הכסף.
וקריבו בני יהויריב וכו'. צ"ל: יקריבו (כגי' כי"ע), או: ויקריבו (כגי' ד) בני יהויריב וכו'. כלומר, וכי עולה על הדעת שבני יהויריב יקריבו את האשם שאינו מתכפר בו (שהרי עדיין לא החזיר את הגזילה), ורבי מפרש את דברי ר' יהודה שלעיל.
עבר משמרו של יהויריב וכו'. כלומר, אם נתרשלו ולא תבעו את הכסף בזמן המשמר שלהם.
לא יהא ממרס וכו'. כלומר, אין אנו אומרים שהעיקר הוא זריקת הדם, ומכיון שיזרק דם האשם אחרי שהחזיר את הגזילה יתכפר לו, אלא שחיטת האשם אינה כשירה אלא אחרי שהחזיר את הגזילה. עיין בבה"א.
גזל והחליף וכו'. וכולם אחר ייאוש וקנה הלוקח, חייב הגזלן בחומש ואשם אם נשבע.
פטורין מלשלם. כלומר, היתומים פטורין. וביחס לעבדים, עיין מ"ש בבה"א.
אין אנו יודעין וכו'. כלומר, שהם טוענים שידוע להם שאביהם היה לו עסק עם הנגזל בעניין זה, אבל אינם יודעים כיצד נתפשרו. ועיין בבה"א.
אבל פורט וכו'. כלומר, מותר לקבל את העודף מן המוכס, מפני שהוא כמציל מידו.
וילך הלה וכו'. כלומר, ילך האומן ויבקש את כליו, ויחזיר לבעליהם, עיין בבה"א.
משתכנס לקפיפו. אעפ"י שאינן משתמרין שם, ואין כאן אלא קניין דרבנן.
הטה את החבית וכו'. לפי פשוטה בגזלן עסיקינן. ועיין בבה"א.
חייבין להחזיר. כלומר, אעפ"י שהבא במחתרת מתחייב בנפשו, ואין מוציאין ממנו את הדמים (אם אין הגניבה בעין) בב"ד חייב להחזיר בדיני שמים.
טול דמי פרתך וכו'. כלומר אם רצה לצאת ידי שמים בתשלומי הדמים (והגניבה היא בעין) אין שומעין לו (ח"ד).
באמת נגנבו וכו'. כלומר, אינו חייב לטרוח ולקנות מה שגנב, כדי לצאת ידי שמים (ח"ד).