Brief Commentary on Bava Metzia Chapter 2
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
בכלי אנפיריא. כלים הנמכרים בשוק, שבאים מבית החרושת בדוגמא אחת.
שמשתמש בהן וכו'. כלומר, ובעליהם יכולים להכיר אותם בטביעות עין חייב להכריז, שמא הן של ת"ח שמחזירים לו כלים בטביעת עין. ועיין בבה"א.
בדי מחטין וכו'. ובכל כלים הללו אינו שייך לא שימוש (מבלי שיפרידן) ולא טביעת עין.
שנים שנים חייב להכריז. משום שמניין סימן הוא.
חייב להכריז. עיין בבה"א.
מקצתן בכלי וכו'. כלומר, אעפ"י שנשארו פירות בכלי, והייתי סבור לומר שפירות שמחוץ לכלי לא נפלו מן הכלי, אחרת היו נופלים כל הפירות, אעפ"כ חייב להכריז.
זכה זה בדבר שאין בו סימן. כלומר, דווקא אם אמר בעל הכלי שיש בו סימן, שאין הדבר השני שלו, אבל כל זמן שלא אמר כן אסור להשתמש אפילו בדבר שאין בו סימן.
שדרך האשפה להיטלטל. נראה שמדברים באשפה של יחיד שהיא משתמרת, וחוששין שמא לא ירגיש בכלים כשיפנה את האשפה. עיין בבח"א.
כולו לחוץ וכו'. כלומר, ומבפנים היה סתום, וכן להפך, עיין בבה"א.
בין פצים לפצים וכו'. נראה שבזמן שהיה הפתח בכותל רחב היו עושין את המזוזות מכמה פסים והדלתות באמצע בעובי הכותל ושם היה האגף מקום שמגיפין את הדלתות.
שרו בו אורחין בפנים וכו'. צ"ל: לפניו, כמו שהוא בד ובכי"ע, והיינו ששרו אורחים בבית לפני שהוא נכנס לשם. ועיין בבה"א.
חייב להכריז. מסתברת הגהת בעל מ"ש שצ"ל: להחזיר , ו"להכריז" הוא באשגרה מן הבבות שלעיל. ועיין בבה"א.
ומביא ראיה שאינו רמיי. בבבלי פירוש שמביא עדים שאינו רמאי, אבל בירושלמי משמע שמספיקה הוכחה, כגון שנותן סימנין מובהקין, ומכאן ראייה שאינו רמאי.
ומן הסכנה ואילך וכו'. וכ"ה בירושלמי. ובפירושי לירוש' כיר"ז פירשתי שהכוונה לזמנו של אדריינוס (כמו בכל מקום במשנה ובתוספתא), שהיתה סכנה להתאסף בבתי כנסיות ולעשות שם הכרזות עיי"ש. אבל בבבלי: משרבו האונסים וכו', עיין מש"ש בפירושי הנ"ל.
בכרך אחד. כלומר, בבת אחת.
לא צנם. כלומר, שלא יבקע עצי צנים ולא עצי זית שהם קשים.
אתה אומ' בפקדון. כלומר, אם הבעלים הלכו למדינת הים.
אם היתה מרובה וכו'. כלומר, אם היתה טרחתה מרובה.
למקום שיראנה. כלומר שבעל האבידה יראה אותה.
חייב באחריותה. כלומר, אם נגנבה מרשותו של המוצא.
שיכניסנה לרשותו. כלומר, לרשותו של בעליה.
ולחורבתו וכו'. כלומר, לחורבתו המשתמרת, ואינו צריך דעת בעלים.
דברים האסורין. כלומר, אסורים מחמת חוק המלכות להכניסן בלי מכס. עיין בבה"א.
חמורו נפלן. כלומר, נופל תחת משאו מחמת אונס, שרגליו רעות.
להקל על הפרסה וכו'. כלומר, להקל על הבהמה (השווה שמות י', כ"ו), לסייע לה, ולקבל שכר בעד הסיוע, ואפילו במקום שאינו חייב בפריקה (כגון שהיה עליה יותר ממשאה), מ"מ מקיים מצות טעינה, ורשאי לקבל שכר.
להיות עומד ומחזיר וכו'. כלומר, אינו מחוייב לחזר אחרי מצות פריקה וטעינה, אלא דווקא כשמזדמנת לו מצוה זו.
אפלו בתוך ארבע אמות. כלומר, אלא דווקא כשפוגע פנים אל פנים ממש.
שלא לשבור את לבו. כלומר, של השונא, שיפחד שיעזוב אותו אחרי שיפרוק את בהמת אוהבו.
עמו על גבי החמור. כלומר, תקים עמו את המשא על גבי החמור, והיינו אחרי הפריקה.
וכשם שמצוה על בהמת עצמו וכו'. "מצוה" לאו דווקא, אלא כמו שנוהג בבהמת עצמו, ויש כאן אשגרה מלהלן בסמוך (מצוה ע"י עצמו).