Brief Commentary on Bava Metzia Chapter 3
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
תשלומי כפל (לשואל). המוקף הוא באשגרה מן הבבלי ל"ד א'.
ואיני נשבע. כלומר, איני נשבע לשקר (רש"י).
שילם ואחר כך נמצא הגנב. "שילם" לאו דוקא, שהרי מספיק רצונו לשלם, ובבבלי חסרה המלה "שילם".
המוכר פרה לחבירו וכו'. בבא זו הובאה לכאן מפני הסיפא שלהלן (לעניין כפל).
ברשותי נגנבה וכו'. כלומר, והכפל שלי, יחלוקו, וכותבין הרשאה זה לזה.
שהודה מפי עצמו. ורוצה לצאת ידי שמים.
היה לו לשתוק. כלומר, אם לא רצה לצאת ידי שמים, היה לו לשתוק ולחכות עד שיתבעו אותו.
זה אומ' מאתים שלי וכו'. כלומר, אם לא הודה, אלא תבעו אותו.
הן אובדין לא יגע וכו'. ופירשו בבבלי, מפני שכבר נגמר הפסידן ולא יפסידו יותר.
עושה אותן דמים וכו'. ופירשו שם משום הצלת הכלים שלא יתקלקלו.
בזמן שעירבן עם פירותיו וכו'. כלומר, והסתפק מן התערובות, אבל אם לא הסתפק מן הפקדון כלל, הרי יכול לשער את החסרונות מתוך פירותיו.
ואחד קורא שם וכו'. כלומר, כשם שהמערב מוציא חסרונות למפקיד, כך אם קרא שם למע"ש ואמר אחד מעשרה שיש כאן בדרום הוא מע"ש, כשמפריש אח"כ מוציא לו חסרונות.
במתיקה וכו'. כלומר, בצמחי תבלין.
הוחזק כוחו של ר' עקיבא וכו'. נראה שיש כאן כינוי של כבוד לר"ע, והכוונה: הורע כוחו של ר"ע שנותן כללים ופרטים, ובמשנתנו לא מנה את כל הפרטים. עיין בבה"א.
שמדד לו מתוך ביתו וכו'. כלומר, שמדד לו מתוך ביתו והחזיר לו מתוך ביתו, אבל אם מדד לו מתוך גורנו והחזיר לו אח"כ מתוך ביתו אינו מוציא. עיין בבה"א.
לא מפני שהן שתפו רוח וכו'. צ"ל: אמרו, ]א[לא מפני שהן מתפזרות (כגי' ד וראשונים), אלא מפני שהן אובדות, כלומר, אמרו לר' יוחנן בן נורי לא מפני העכברים גרידא אלא וכו'.
שמרים ודבר אחר אלא וכו'. נראה שצ"ל: שמרים בדבר אחר וכו', כלומר, לא אמרו שמרים בשום דבר אחר אלא בשמן בלבד, אבל לא ביין. עיין בבה"א.
עשר כורין למאה וכו'. כלומר, ייחד אותם, כדי שיוכל להפריש מהם תרומת מעשר בטהרה, וכל זמן שהשתמש בשאר פירותיו קבע את מעשרותיהם בכורין הללו בסדר קבוע, ואח"כ מדד ומצא שהמעשר פחות מעשרה כורין וחשש שמא פיחתו המעשרות ולא פיחתו החולין, ונמצא שפיחת במעשרות.
שלא פחתו חולין מותר. ר' יוסי לשיטתו שתנאי ב"ד הוא שעד מקום שהדעת טועה מעשרותיו מעשרות (ירוש' דמאי פ"ה ה"ב, כ"ד ע"ג).
מדד את החולין והותירו וכו'. כלומר שאכל אותן קמעא קמעא, ולבסוף ראה ע"פ חשבון המדות שאכל, שהיו שם חולין יותר מתשעים כור.
יש לו חולין וכו'. כלומר, ושניהם מתחילים להפסיד, מציל את שלו תחילה.
ועמדו מארבע וכו'. כלומר, והוזלו שעכשיו נותנים ארבע סאין בסלע וכו', לב"ש משלם בשניהם כשעת היוקר.
טלית קונה דינרי זהב. כלומר, אעפ"י שדינר זהב הוא כמטלטלין כלפי כסף, אבל כלפי מטלטלין הוא ככסף, עיין בבה"א.
טלית קונה דינרי זהב. כלומר, ואין דינרי זהב קונים את הטלית בכל מקום, אבל יש כאן מי שפרע אם חוזר בו. ועיין בבה"א.
מי שהוטל עליו וכו'. כלומר, מי שהוטען משא ההונאה, מי שנתאנה.
וכשם שהמוכר יכול לחזור בו וכו'. כלומר בקניין כסף בלא משיכה.
סלע שמנה פנדיונות. כלומר, מעה לדינר, והיא שתות, ואין חילוק בין מטבע למטלטלין.
מוציאה בשויהה. כלומר, אם פיחתה יותר מן השיעורים שנזכרו לעיל מוציאה בשוויה, בדמיה של עכשיו. ועיין בבה"א.
עד שקל. כלומר, אף לפי דמיה אסור להוציאה אם פחתה יותר משקל, משום שיכול לרמות בה מחמת עוביה, עיין בבה"א.
עד רובע. כלומר, עד רובע שקל, כלומר חצי דינר.
אפי' איסר וכו'. כלומר, אפילו אם נפחת ועמד על כאיסר, אינו רשאי לקיימה, שמא יוציאוה במעה. ועיין בבה"א.
ולא לחרג. כלומר, פקיד המלכות הממונה על מכס וכדומה, עיין בבה"א.
שאתה אומ' בחולין וכו'. כלומר, כשם שבחולין מוציא מטבע שפיחת פחות מכדי אונאה, והמסרב לקבלו אינו אלא נפש רעה, כן גם במע"ש מותר לחלל על מטבע כזה.
ובלבד שלא יתכוין וכו'. כלומר, שבכוונה יניח את סלעיו הרעים למע"ש.
ובמטבעות של נחשת וכו'. צ"ל: של כסף (כמו שהוא בירושלמי), והיינו מטבעות גדולים שאינם מתקבלים אלא ע"פ משקלם. עיין בבה"א.
לא את היפה בשויהה וכו' . כלומר, שהמוכר קנה פירות רעים ויפים בבת אחת, ושילם ביוקר בעד הרעים, משום שקנה בזול את היפים, לא ימכור את הרעים באמונה (כלומר, שהלוקח מאמין לו כמה שילם בעדם) ואת היפים בשויים, שהרי לא קנה את הרעים לבדם, ומרמה את הלוקח.
מחשב עמו שכר חמור וכו'. כלומר המוכר באמונה, מותר לו להוסיף על החשבון וכו'.
ולא יהא מהשב עמו שכרו וכו'. כלומר שלא יחשב עם הלוקח שכר טרחת עצמו, שהרי נוטל מן הלוקח את הריוח. ועיין בבה"א.
והסיטום. כלומר תריס עגול, ἴτυς, עיין בבה"א.
זכור נא וכו'. כלומר, בלשון רכה, והיינו שאתה בעצמך נחמת את קשה יום, ואפילו בלשון רכה ונחמה לא יזכיר לו את עוונותיו הראשונים.
וכי יש אב לתורה. כלומר, לתורה אין אב ואין בן (מה שם בנו כי תדע) וכמה מגדולי ישראל לא היה אביהם כמותם ולא בניהן כיוצא בהם. עיין בבה"א.
בית והון נחלת אבות וכו'. כלומר, רק בית והון עוברים בירושה אבל אשה משכלת (והיינו תורה) היא מה' בלבד ואינה באה בירושה. ואף גר יכול להיות גדול בתורה אעפ"י שאין לו אב.
לא יערבם. מפני שאפשר שהלוקח רוצה דווקא בחדשים משום שדעתו ליישנם.
שני מינין המשביחין וכו'. כלומר, דווקא במין אחד שהלוקח מבקש אותו מותר לערב בו משובח, אבל לא בשני מינין, שמא אין הלוקח רוצה במין האחר שמערב בראשון.
אבל נותנין לו שמריו. כלומר, כשמערה יין מכלי לכלי מותר לתת את שמריו של אותו היין לתוך הכלי שעירה לתוכו.
לא יערבם חנוני וכו'. כלומר, חנוני שדרכו למכור יין עם שמרים (מפני שיש לקוחות שרוצים בשמרים לתמד) אסור לו לערב ולמוכרם בחנות אלא אם כן הודיע.
לתוך חנותו יין ושמן וכו'. מפני שהבריות חושבים שהוא מבזבז את היין ואת השמן מתוך השפע, ומשום כך מוכר בזול.
חומטון וכו'. כלומר, עפר של ארץ מליחה שמשמר את התבואה מן התולעים.
ובעלי בתים וכו'. כלומר, שמחזיקין את התבואה לעצמם.
צורר ומניח על פי המגורה וכו'. כלומר, אם חנוני רוצה לנהוג כבעלי בתים, כדי לחיות בטוח שפירותיו ישתמרו, צורר את החומטין, ומניחן על פי המגורה שלא יתערבבו בתוך התבואה.