Brief Commentary on Bava Metzia Chapter 6
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אין פוסקין וכו'. כלומר, אין נותנין מעות למוכר שיתן לו פירות אחר זמן כפי השער שעומדים בו עכשיו, משום שעדיין לא יצא השער הקבוע, ולפני הזמן הזה עשויים השערים להשתנות, ושמא יתייקרו הפירות, ויהא כאן אבק ריבית.
והולכות מארבע וכו'. כלומר, אם היו המוכרים לקוטות והם מוכרים מארבע סאין בסלע.
ללוקח ולמוכר. לפנינו בבבלי (ע"ב ב'):
ללוקט ולמוכר. ואף לפנינו הכוונה שיהא מחיר שוה לכל הלוקחים והמוכרים.
על הגדיש וכו'. כמשנתנו פ"ה מ"ז: היה הוא תחילה לקוצרים פוסק עמו על הגדיש וכו'.
העושין בעפר שחור וכו'. בבה"א העליתי שעפר לבן היה מצוי בכל מקום, אלא שלא היה ראוי לעשות ממנו כלי חרס אלא אם הוסיפו חומר מעמיד אחר, וכל זמן שלא עשו כן אין כאן אלא עפר פשוט בעלמא, ואין פוסקין עליו, אבל עפר שחור אעפ"י שלא היה מצוי, אבל עצם העפר היה ראוי לעשות ממנו כלי שלא ישבר, ולפיכך פוסקין על ביצה גולמית שלו, עיין בבה"א.
על החלב וכו'. כלומר, להקדים לו מעות שיתן לו חלב אח"כ.
על האפרוחין וכו'. משום שכל הדברים שמנו כאן גדלים יותר עפ"י טיפול, או מתקלקלים בשהייה, ולפיכך אם הוא קונה שיתן לו אחר זמן (אחר העונה), הם בוודאי מתייקרים, ויש כאן אבק ריבית. עיין בבה"א.
על הביצים וכו'. משום שאין לדברים הללו שער, וכמפורש להלן. ועיין בבה"א.
מותר. שהרי אינו ברור כלל שירויח, ויש כאן סיכון שמא יפסיד את הכל.
אסור. והרי כאן אינו יכול להפסיד את הכל, ובוודאי מוזיל ליה משום הקדמת המעות.
מסאתים בסלע וכו'. כלומר, אעפ"י שבשאר אדם אסור להלוות סאה בסאה, אלא אם כן עשאה דמים, באריס מותר, כמפרש להלן בסמוך.
שלא ירד לתוך שדהו וכו'. ופירשו בבבלי שבמקום התנא שלנו בעל השדה היה נותן את הזרע, וכל זמן שלא ירד לתוך השדה אינו אריסו של בעל השדה, ויכול להתנות כל מה שהוא רוצה, ויכול לקבל את השדה בפחות משאר האריסים, אבל כשכבר ירד לתוך השדה נתחייבו לו הבעלים שיעור זרע כמנהג המקום, ואין ביד בעל השדה להטיל עליו תנאים הדשים, והוא ככל אדם, ואסור ללוות סאה בסאה. ועיין בבה"א.
אסור. והטעם משום שהוצאות אילו נקבעות אחרי שכבר ירד האריס לשדה.
זרע והותיר וכו'. כלומר, וההלוואה היתה בהיתר, מכל מקום אסור להוציא את היתר (שהוא שלו) לאמצע, אלא אם כן עשאו דמים.
ונתן לו שעורין וכו'. כלומר שחזר בו אחר שפסקו, דינו כאילו פסק מתחילה אחרי שירד האריס לתוך שדה, שהוא ככל אדם, כלעיל.
הילך מנה וכו'. שלא התירו אלא חיטין בחיטין, אבל לא במעות, מפני שנראית כהלואה ממש.
ליתן לו פירות וכו'. כלומר, והפירות היו לו בגורן (ועדיין לא יצא השער, ופסק עמו כשער הגבוה) בין שפיחתו ובין שהותירו (לפי השערים) חייב להעמיד לו, והוא הדין שחייב להעמיד לו כשנגנבו, או אבדו, ואף כשנשברה החבית חייב באחריותה, ואין כאן חשש של ריבית.
שהעמיד בקטלזין. כלומר, כשער שהוא נוטל כשמוכר קמעא, קמעא, עיין בבה"א.
בשלשה שערים וכו'. כלומר, שלא ינהג כמנהג ירושלים (עיין להלן בסמוך), אלא מערב את כל היין בחבית ומוכר את הכל בשער אחד.
מסביב והותיר וכו'. כלומר, אם היה רוכל ומסבב בכפרים ובעיירות בחביתו של יין והותיר, אין לשיריים שער.
איגראנמין היה בירושלם וכו'. כלומר, ממונים על השוק (ἀγοράνομοι), עיין בבה"א.
הימנו מדינר ליום וכו'. כלומר, שמתחיל את המלאכה מעכשיו, מותר, עיין בבה"א.