Brief Commentary on Bava Metzia Chapter 7
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
שכר בטלים. כלומר, שכר פועלים בטלים.
בזמן שלא התחילו וכו'. ופירש"י: ארישא קאי, ועד השתא פריש מידי דשכירות, והשתא פריש מידי דקבלנות.
אם התחילו וכו'. כלומר, ונשתעבדו בתחילת המלאכה ושכירות פועלים נקנית בהתחלת מלאכה (חי' הרמב"ן). עיין בבה"א.
נותנין לו שקל. שמא צ"ל: שקל ]ומחצה[, כלומר, שלשה דינרין. ועיין בבה"א.
נותנין לו שקל. והרי ר' דוסא סובר שיד הקבלן על התחתונה, ואם הוזלה המלאכה ומה שנשאר אינו שוה אלא שקל, אינו נותן אלא שקל (מרכבת המשנה). ועיין בבה"א.
שפורק עליו וכו'. כלומר, שפורק ומטיל את המשא על בעה"ב.
מה שהבאת בשכרך. ופירש"י: אע"ג דכל דוכתי שוה כסף ככסף, הכא גבי פועל, בל תלין שכרו כתיב, מאי דאתני בהדיה משמע.
וטעו ועשו וכו'. כלומר, בזמן שבעל השדה לא סימן להם בפירוש את גבולות שדהו, ולפיכך טעו ועשו בשל חבירו, יד הפועלים על העליונה. עיין בבה"א.
מה שהתנו. צ"ל מה שההנו, וכן בכי"ע: מה שהיהנה.
הראם בתוך שלו וכו'. כלומר, שהראה להם את שלו בגבולותיה.
מה שהתנו אותו. צ"ל: מה שההנו אותו, כבכי"ע.
והבריקה , או נשתטתה וכו'. כלומר, לקתה בראייתה, או שנתפרעה, נעשית פרועה ופראית, ועדיין ראוייה להשתמש בה ע"י הדחק.
שלא כדרך הליכתה וכו'. כלומר, שאנגרבטים מחפשים גם בחצרות ובאורוות, הרי אין לומר שמזלו של השוכר גרם. עיין בבה"א.
וארכב עליו וכו'. כלומר, שלא שכר למשא אלא לרכיבה, ואכן הרי יש סכנה לרכוב על בהמה שלקתה בראייתה, או נשתטתה, שלא תפיל אותו.
חייב להעמי'. צ"ל: ]אינו[ חייב וכו'. עיין בבה"א.
ונזדמן לו אנגריא וכו'. עיין בבה"א.
פטור. ופירשו בבבלי: במחיקתא, כלומר שהשעורים היו מחוקות ודחוקות בשקים שלהן, ולא היה בהן הנפח הרגיל, וממילא אם לא הוסיף עליהם יותר מסאה פטור, עיין בבה"א.
דברים האסורין וכו'. כלומר, אסורין מחמת המלכות מבלי לשלם מכס.
ואם הודיעו שהוא מוכס וכו'. כלומר, אם השוכר הודיע לבעל החמור שהוא מוכס (נותן מכס) כדרך כל נותני מכס, והיינו שהוא משחד את הפקידים, ונזדמן שבא שם פקיד גבוה שלא הספיקו (או לא יכלו) לשחדו, ונטל את הסחורה עם החמור, פטור השוכר, שהרי ידע המשכיר שיכניס את עצמו לספק. עיין בבה"א.
שלחו טייר וכו'. כלומר, אם שלחה תייר לפניהם שיתור את הדרך לדעת אם אין בה סכנה.
גרדי שהניח וכו'. נתבאר בבה"א.
חלוק אמרתי וכו'. ברייתא זו היא כמ"ד המשנה מדעת בעה"ב הוא גזלן. ובכגון דא הבגד הוא בוודאי של האומן, שאם בעל הבית אומר אמת הרי האומן הוא גזלן וקנה את הבגד בשינוי והוא שלו ואינו חייב אלא דמים, ואם האומן אומר אמת הרי חייב לו שכרו משלם, והוא מוחזק. (ח"ד).
אצל בעל הבית וכו'. ר' יהודה הרי סובר (ב"ק פ"ט מ"ד) שאין המשנה גזלן והבגד הוא בחזקת בעל הבית, אבל כשהאומן עושה אצל בעה"ב, או שהיה בעה"ב יוצא ונכנס אצל האומן הרי מסתבר שבעה"ב ראה אותו בעבודתו ולא מיחה (הנ"ל).
ובתוך זמנו. כנראה, שצ"ל: ולאחר זמנו, כעין הגהת המפרשים ע"פ הבבלי.
אחר זמנו. כנראה שצ"ל: בתוך זמנו, כנ"ל. וצ"ע.
הרי הוא כנושא שכר. כלומר, אפילו הודיעו, משום שהוא תופס את הכלי על שכרו, ואינו גרוע ממשכון.
בזמן שתבעו וכו'. אפילו נתקבל שכרו לא פקע ממנו חיוב שומר שכר, אלא אם כן אמר לו בוא וטול את שלך. עיין בבה"א.
אלא כנושא שכר. כלומר, הייתי סבור לומר שהוא שומר חנם, שהרי אינו משלם לו בעד השמירה אלא בעד העבודה, ודינו כשוכר שהוא שומר חנם לדעת ר"מ (בשיטת הבבלי) , אינו כן אלא נראה כשומר חנם, ואינו אלא שומר שכר. עיין בבה"א.