Brief Commentary on Berakhot Chapter 1
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
שבני אדן. שבני אדם.
בלילי שבתות. פירש"י; ממהרין לסעודה, שהכל מוכן.
שאין ראיה וכו'. שהיום כלה בצאת הכוכבים.
ארבע משמרות וכו'. מפרש את משנתנו; מאימתי קורין את שמע בערבין וכו' עד סוף האשמורה הראשונה דברי ר' אליעזר. ועיין בבלי ג' א'. העונה אחת וכו'. הכל הוא מדברי רבי, והוא באר את חלוקת היום (כגי' הירושלמי ואיכ"ר) והלילה, ואת חלוקת השעה.
חבירו וכו'. פירשו בירושלמי בחבירו שרואהו לקיצין, כלומר לפרקים, אבל לא בחבירו הרגיל אצלו.
שנתיאשו וכו'. כלומר, שנמנעו. וכנראה שר' יהודה הרגיש שלא התכוננו להפסיק ולקרוא.
אלא וכו'. כלומר, ולא כמו שדמיתי מתחילה. ואחר כך וכו'. אחרי שגמר ר' יהודה.
בשבתך וכו'. כלומר, בשבת דידך, כשאתה יושב לך בביתך לטובתך ולהנאתך.
ובלכתך וכו'. כלומר, בלכתך לטובתך, דהיינו טרדה של רשות. מעשה בר' וכו'. הברייתא נסמכה למשנתנו (פ"א מ"ג); בית שמאי אומרים בערב כל אדם יטו ויקראו, ובבקר יעמדו וכו', ובית הלל אומרים כל אדם קורא כדרכו.
זמן קרית וכו'. כלומר, של ערב.
מה זה וכו'. כלומר, וכי עשית כן בכוונה מיוחדת, כדי לנהוג כב"ש.
מפני מה וכו'. כלומר, וכי יש לך דין, או שמא אבילות אירעה לך? כנגד המשחיתים. אני מגדל זקני לשם הוכחה והפגנה נגד משחיתי הזקן בתער.
אני שהייתי וכו'. כלומר, שנינו עשינו מה שעשינו, כדי להוציא מלבות החולקים עלינו. אמ' לו וכו'. כלומר, ר' ישמעאל הודה לו בגוף הדבר, אלא שהוכיח אותו שיש הפרש בתוצאות מעשיהם.
שלא יראו וכו'. כלומר, אלמלא שראיתי אותך שהטיתה, לא הייתי נזקף, עיין בבה"א. למה וכו'. כלומר, ולא הזכירו אותה בשמה, כלהלן רפ"ב ומשנת תמיד רפ"ה.
מקום וכו'. כלומר, ללמדנו שארוכה וקצרה הן בדווקא. ולהלן מפרש את מהות הקיצור והאריכות.
תעניות. כלומר, בברכת גואל ישראל ובשש ברכות שהוא מוסיף.
ראש השנה וכו'. "בתקיעות דבי רב, דהיינו עלינו לשבח וכו', ומאריכין בברכות דיום הכיפורים בוידוי ובאתה בחרתנו ובתחנונים ובכל מילי דתחנונים וכו' ". (ס' הפרדס). מברכות וכו'. לפי פשוטו פירושו שמתוך מטבע האריכות והקיצור בברכותיו ניכר המברך.
מלמדין אותו וכו'. פי' בתוספ' שהטעם הוא משום יהירות, או שלא יהא כל אחד מחמיר כרצונו.
עם המברך. כלומר, כל העניות שאתה עונה אינן "עם" המברך אלא "אחר" המברך. ר' יהודה וכו'. כלומר, פסוקים הללו היה ר' יהודה עונה "עם" המברך ולא אחריו, מפני שזו היא ענייה לנתינת רשות, וכולם כאחד עונים ואומרים קדוש קדוש וכו'.
מזכירין וכו'. כלומר בברכות ק"ש.
קרויה הר. שהרי הכתוב מדבר לפני בניינה, עיין במדרשות שצוינו במסה"ת. ושמא הכוונה לסוף הדברים; אדיר מהררי טרף (תהלים ע"ו, ג').
אימתי וכו'. כלומר, בזמן ההוא יזכור ה' את ירושלים ויתכפר לה.