של תרומה וכו'. כלומר, עיסה טהורה, כדי שירים ממנה ע"ה חלה על שאר עיסות שלו. וע"ה יפריש שלא מן המוקף, ויעשה אותה חלה באמירתו. ועיין בבה"א.

כפישה. כלי עץ שאין לו בית קבול, ואינו מקבל טומאה.

וחבר נוטל וכו'. כלומר, החבר שאכל נוטל דמים מן הכהן החבר ששילם לו את התרומה.

תרומת חבר וכו'. כלומר, שנתערבה בתרומת ע"ה שלא הוכשרה, והיא טהורה וודאי.

כופין וכו'. כלומר, אי אפשר לחלק, שמא יפול חלקו לע"ה, ונמצא מוסר תרומה לע"ה.

במקום כותי וכו'. כלומר בעיירות הכותים, שאם לא יחלוק עמו יתן הכותי כל התרומה לכהן הכותי.

שעושה בטומאה וכו'. הכותים נזהרים בטומאה וטהרה, ולפיכך אם הכותי מחזיק את עצמו בטומאה, אין לחשוש שמא יאכילנו קדשים. ולמאכלות אסורים אין לחשוש, שהרי הכותי אוכל יחד אתו.

בשר בכור וכו'. שהרי הכותים אין בקיאים במומים, ושמא התירו מי שאינו מומחה, והכותי אוכל ממנו בחזקת בעל מום. ועיין בבה"א.

יין רביעי. צ"ל: יין רבעי כבשאר נוסחאות. והכותים סוברים שפירות רבעי ניתנים לכהן, ואינם נאכלים לפני ה', ולפיכך חושש שמא נותן לו הכהן יין רבעי. ועיין בבה"א.

דוחין וכו'. כלומר, אין מקבלין אותו אפילו כשחזר, כשיטת ר"מ לעיל פ"ב ה"י.

מעשר וכו'. שהרי אסור לחבר למסור טבלים לע"ה, ולפיכך מעשר ונותן לו, ומנכה לו מן הדמים.

אלא משלו. כלומר, אלא מן השדה של הע"ה המוחכרת לו. אבל אם קונה פירות משדה אחר, הרי אסור לו למכור טהרות לע"ה, אפילו יבש, כמפורש במשנתנו פ"ב מ"ג. ועיין בבה"א.

שהיה הולך וכו'. מכאן ואילך בחבר נאמן למעשרות עסיקינן.

לא ישתמש וכו'. בירושלמי: לא ישמש וכו'. והיא היא, עיין להלן שו' 30.

מניקות. כלומר, כף שיש לה יד ארוכה, ושואבים בה משקין.

שהיה יושב וכו'. כלומר שהיה מיסב כאורח, ואינו משמש.

בן חבר וכו'. כלומר, שע"פ רוב אין לו פירות משלו, שנוכל לתלות בריוח שיפריש מהם על מה שהוא אוכל.

תקלה וכו'. כלומר, שמא יסמכו עליהם, ויחשבו שהסעודה מתוקנת.

שהיה משתמש וכו'. כלומר, שהיה שמש בחנות שאוכלין ושותין בה. עיין לעיל שו' 20.

ממשפחותיו. כנראה שצ"ל: משפחותיו (עיין בשנו"ס). אבל עיין בבה"א.

ועושין וכו'. כלומר, אחד מן הנאמנים שנזכרו לעיל.

אינן רשאין וכו'. כלומר, דווקא בדמאי הקל סומכים עליהם, אבל לא בשביעית ולא בטהרות.

פטורין מן השני. פירשו בבבלי שהקלו עליהם מפני שהממונים על השוק היו מכריחים אותם למכור בזול, ולפיכך הטילו על הלוקח שיחוש לעצמו.

על פתח חנותו וכו'. כלומר, או על פתח חנותו, ובשתיהן מוכרח הנחתום למכור בזול.

בפלטיר. כלומר, בחנות שמוכרין בקמענות.

הסמוכה וכו'. כלומר המסתפקת (עיין בבה"א) מחנותו האחרת, חייב במע"ש, מפני שבין שתיהן משתכר יותר.

טפילה דקה וכו'. כלומר, ופטור מן הדמאי.

משפיעה וכו'. כלומר, מותר לו לכתחילה להשפיע על המדה ולמכור דמאי.

אם מדדן וכו'. צ"ל: אם מכרן וכו' (כגי' כ"ע), כלומר, אם מכר ע"פ המחיר של הדקה ה"ז חייב בדמאי. ועיין בבה"א.

הנמכר וכו'. כלומר, לר' נחמיה אין הדבר תלוי לא בריוח המוכר, ולא בדרך הרגילה של המדידה, אלא בכלים שהוא מודד בהם. ואם מכר בדקה, אפילו הוסיף במיוחד על המדה חייב בדמאי.

סאה ורובע וכו'. כלומר, אעפ"י ששתיהם יחד היא מכירה בגסה, מ"מ חייב לעשר את הרובע. ועיין בבה"א.

(קליעה של שום ו). חסר בכי"ע ובר"ש, וכן נכון, עיין להלן שו' 48.

של ירק. כלומר, כל אלו אם מכרום כמות שהן דינם כנמכרים במדה גסה. ואח"כ מתחיל עניין אחר. עיין בבה"א.

לימין וכו'. לימין הוא נומין, מטבע קטן שבזמן מן הזמנים היה שויו איסר.

כמדת גסה. כלומר, אם מכרה כמות שהיא כאילו מכרה במדה גסה, ודינה כסלי תאנים שנשנו לעיל.

בין כך וכו'. כלומר, בין שמוכר במדה דקה בין שמוכר במדה גסה (רש"י).

מותר וכו'. כלומר, ובמדה גסה דווקא.

המשלח וכו'. כלומר, המשלח טבל ודאי.

שהיה ודיי וכו'. ופירשו בירושלמי שפירות קסרין ודאי, והוא טמא מפני שמרביצין עליו מים, והוכשר.

אינו מתוקן. כלומר, שהוא ודאי, והיינו שהוא קונה מן הגוי או מן הכותי.

מוכר משפיע וכו'. כלומר, שמוכר ומשפיע במדה גסה, ומחמיר על עצמו לקנות מן החברים דווקא.

ומודיע. כלומר, שהוא דמאי, והרוצה לתקן יתקן. של בעל הבית וכו'. כנראה שצ"ל: שלבעה"ב [אין] מאותו המין וכו'. כלומר, שהפועלים יודעים שבמכנסו של בעה"ב אין אותו המין מצוי, הרי חזקתו שלקח מן השוק, ובחזקת דמאי הוא.

בתוך חיקן. כלומר, ולא בכלי, שלא ינהגו כדרך שנוהגין בחול.

שכונה ושכונה. כלומר, ולא לכל העיר בבת אחת.

מעות ובצים. כלומר, דמי פירות שביעית ובצים שנקנו בדמי שביעית.

אם היתה וכו'. בזה כ"ע מודי, מפני חיי נפשות (ח"ד).

גובין וכו'. צ"ל: גובלין וכו'. ופירשו בירושלמי, שאם לא ימצאו כהנים שיגבלו את עיסתן בטהרה כדי להפריש ממנה חלה, יגדרו מאכילת פירות שביעית.