Brief Commentary on Eruvin Chapter 1
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
נותן עליה וכו'. כלומר, מוסיף עליה מלמטה וכו'. ועיין בבה"א.
פס וכו'. מעמיד דף או יתד בחללו.
בלחיים. כלומר, צריך להעמיד שתי לוחות בשני הצדדים של פתח המבוי.
מה ראיה וכו'. שמא צ"ל: מה ראית וכו', כלומר מה ראית לשבות במבוי שאין לו אלא לחי אחד.
קורות קטנות וכו'. כלומר, קורות דקות, שכל אחת מהן פחותה מטפח.
אורח לרחבו וכו'. כלומר, שיוכלו לקבל אריח (חצי לבנה שרחבה הוא טפח ומחצה, וארכה שלשה טפחים) לרחבו טפח, ואם כל אחת מן הקורות חצי טפח, וביניהן חצי טפח, מניח את האריח עליהן, ארכו לאורך פתח המבוי, ורחבו על הקורות, ונמצא שחצי טפח אחד של האריח מונח על קורה אחת, וחציו השני על השניה, ובריוח שבנתים ממרח בטיט. ועיין בבה"א.
יושב לארכו וכו'. כלומר, בכדי שיוכל להניח את האריח (שאורכו הוא שלשה טפחים) ארכו לרוחב פתח המבוי, ובקורה בת טפח, אמצע האריח מונח על הקורה, ובולט ממנה טפח מכאן וטפח מכאן, ולפי זה אפילו אם הקורות מובדלות שני טפחים זו מזו, יכול להניח עליהן את האריח לארכו, חצי טפח על אחת וחצי טפח על השניה, ושני טפחים יהיו מונחים בריוח שבנתים. ועיין בבה"א.
כאילו היא עולה וכו'. ופירושו בירושלמי ובבבלי שהוא סובר שהקורה צריכה להיות רחבה כדי לקבל את השיעור, אע"פ שאינה חזקה, ואם היתה של קש רואין אותה כאילו היא של מתכת, וממילא לא איכפת לנו אם הקורות אינן מונחות בשוה, הואיל ומן הדין אנו רואין אותן כשוות.
למטה מעשרה וכו'. שהיא יוצאת מתורת מחיצה, וכן אם היא למעלה מעשרים אמה היא יוצאת מתורת פתחו של היכל.
וקצרה וכו'. כלומר, צרה, ופתוחה מטפח לרחבה, אם יש שלשה טפחים באורך הצר שבה, וכן ברישא, אם יש ג' טפחים בין שתי הקורות, או שיש בין קצה הקורה לכותל אויר ג' טפחים.
צריך. כלומר, צריך המבוי לקורה אחרת.
ארבעה. כלומר, במקום "שלשה" ששונה הת"ק, הוא שונה, "ארבעה".
גבוהה וכו'. כלומר, שהיא תלויה באויר (או שמונחת ע"ג יתד דק) למעלה מגג הכותל השני.
והדלה וכו'. כלומר, או שהדלה וכו'. ועיין בשנו"ס.
מרוח אחרת. בכי"ע ובכי"ל: מרוח אחת, ועיין מ"ש בבה"א.
למבוי. מלה זו נראית מיותרת ואינה בפיסקא שברוקח, או שצ"ל: עשה לחיים וכו', כגי' כי"ע וכי"ל.
אבני בנין וכו'. כלומר, זו למעלה מזו, והן יוצאות מכותלי המבוי לתוך הפתח.
ובין זו לזו וכו'. כלומר, מתחילת האחת עד סוף השניה, ונמצא שעוביין של האבנים (אע"פ שאינו אלא כל שהוא) כבר כלול בשעור של ד' טפחים. ועיין בבה"א.
העמיד לחי וכו'. בבא זו דבוקה לשלפניה, כלומר, אם היתה קרן זוית יוצאה וכו', ולא סמך עליה משום לחי, אלא העמיד לחי, או קורה, באמצע המבוי, אין קרן הזוית מתירה לו משום לחי, ואין לו אלא וכו'. ועיין בבה"א.
עושין פסין וכו'. באר עמוקה עשרה ורחבה ארבעה (שהיא רשות היחיד לעצמה) והיא מוקפת רשות הרבים או כרמלית, ואסור להוציא ממנה מים בשבת להשקות את בהמתו, עשו חכמים תקנה שמותר להעמיד קרשים תואמים בכל זויות הבאר, כצורת אות דלי"ת, ומכניס את בהמתו לבין הקרשים ומשקה אותה. עיין בבה"א.
מרובעת. כלומר בראש כל זוית.
שתי רבקות וכו'. רבקה היא קבוצת בקר הקשורה ברבק (חבל שקושרים בו את צואר הבקר).
יהוא קרובין וכו'. כלומר, הפסין.
מודה בדיר וכו'. כלומר, שמטלטלים בהם יותר מסאתים, אף אם הוקפו במחיצה גרועה (שתי, ולא ערב, או להפך).
זו מחיצה וכו'. כלומר, בדיר וסהר תורת מחיצה עליה, ופרצותיה אוסרות ביותר מעשר, אבל אילו תורת פסין עליהן, ופרצותיהן שלש עשרה אמה ושליש.
היתה גבוהה וכו'. כלומר, אם החולייה שמסביב לבור היתה גבוהה עשרה טפחים משלש רוחותיה ומרוח אחת נמוכה מעשרה טפחים.
שלא יהא נמוך וכו'. כלומר, החללים הנמוכים מי' טפחים שבין אבן ואבן שבחוליא, עיין בבה"א.
לגבוה. כנראה שצ"ל: לגובהה, כלומר, עד גובהה, והנמוך מצטרף למחיצה, עיין בבה"א.
היו שתים. כלומר, שתי חצרות פתוחות לביניהן.
לבור ברשות הרבים. צ"ל: לבאר הרבים, עיין בשנו"ס.